התובעת במשפט וינרוט: "עובדי מדינה לא טלפתיים"

בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל אתמול שלב הסיכומים בעל פה במשפט השוחד של איש המס שוקי ויטה ועו"ד יעקב וינרוט. ויטה מואשם בקבלת שוחד מווינרוט בדמות שירות משפטי בעלות נמוכה, בתמורה לחתימת הסכמי מס מיטיבים עם לקוחותיו של וינרוט, בהם מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק, שהסבו לעורך הדין הבכיר רווחים של מיליוני דולרים.

ראש צוות התביעה, שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טענה כי בסיכומיו של ויטה הובאו דברי העדים בצורה מסולפת באמצעות הוספת מילים והשמטת מילים, וכי ויטה הציג גרסאות חדשות. "אני בטוחה שבית המשפט לא מתבלבל בין תיאור כישרוני ויצירתי לבין עובדות", אמרה כהנא.

בהמשך התייחסה לטענת וינרוט כי נהג בשקיפות מלאה, וכי גורמים רבים במערכת אכיפת החוק ידעו כי הוא מייצג את צ'רנוי וגאידמק ואת ויטה. "זה טיעון שובה לב", אמרה כהנא, "אבל לא מתיישב עם העובדות. בין עובדי מדינה אין טלפתיה... הבקשה לחנינה של ויטה נעשתה לכאורה בגלוי. אבל למי? לנשיא המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. הם לא יודעים שמדובר ביחסי פקיד שומה נישום ופקיד שומה מייצג. הקשרים בין הפעולות שעשו הנאשמים זה עבור זה היו חסויים; אפילו רו"ח זאב פלדמן שהיה איש אמון, שהיה בתווך, לא היה מודע". כהנא הוסיפה כי כאשר נודע שוויטה נלחם על עניין אישי ושהוא מיוצג על ידי וינרוט, נפסקה ההתנהלות הגלויה ביניהם.

בהמשך טענה כהנא כי לא הוכח שמשרדים אחרים נתנו הנחות גדולות לפקידים ואנשי ציבור כטענת וינרוט, שניסה להוכיח שלא היטיב עם ויטה באופן חריג. היא הוסיפה כי "גם אם מדובר במתת שחלקו פסול וחלקו לא, כאשר מניע פסול מעורב במתן המתת הוא צובע את כולה בצבעים פסולים".

התובעת סיימה את טיעוניה בסיפור הילדים "סבתא מינה מבנימינה", שבו מספרת הסבתא לנכדיה שאינה זוכרת דבר: "היא לא זוכרת שהיא מאחרת, היא לא זוכרת שהיא ממהרת, והיא אפילו לא זוכרת שהיא לא זוכרת. כך גם וינרוט. הוא לא חשב על האינטרסים שלו שתלויים בוויטה, הוא לא חשב שהוא נותן מתת, הוא לא חשב שוויטה עשוי להיות מושפע, הוא לא חשב על 32 מיליון השקלים, והוא אפילו לא חשב שהוא לא חשב. אבל זה לא סיפור ילדים. זה עולם של מבוגרים ומדובר בעו"ד יעקב וינרוט. המידע שלפיו ויטה הוא פקיד ציבור ושבידיו תלויים ענייניו של וינרוט הוא מידע מהותי, קל וחומר לאור הסמיכות המאוד גבוהה של הזמנים".