אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא רק מתמחים: 100 מומחים מרמב"ם התפטרו צילום: אלכס קולמויסקי

לא רק מתמחים: 100 מומחים מרמב"ם התפטרו

מאות מעמיתיהם של אלף המתמחים שכבר התפטרו הצטרפו למהלך המחאה, שייכנס לתוקפו בעוד כחודש ועלול להוביל לשיתוק המערכת. ברמב"ם חתמו גם רופאים מומחים על מכתבים: "מקווים שהמערכת תאפשר לנו להמשיך ולעבוד"

07.08.2011, 15:14 | כתבי ynet

עוד שעוני עצר גדולים צמודים מהבוקר (יום א') למערכת הרפואה הציבורית בישראל. פעולתם תסתיים בעוד חודש - ואם לא ייעצרו לפני כן, מזהירים במערכת, צפויה קריסה כללית. מאות רופאים מתמחים הגישו את התפטרותם בבתי החולים בהם הם פועלים, והצטרפו בכך לאלף המתמחים שכבר התפטרו בסוף השבוע שעבר. בבית החולים רמב"ם בחיפה הגישו כ-200 רופאים מכתבי התפטרות, בהם גם רופאים בכירים.

עם הגשת מכתבי ההתפטרות אמר מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית, פרופסור יהודה אולמן, כי "אנחנו מגישים כ-200 מכתבים, כחציים של מתמחים וכחציים של רופאים מומחים, בתקווה שהמערכת תתעשת ותאפשר לנו להמשיך ולעבוד".

גם רופאים בכירים בבית חולים מאיר בכפר סבא חתמו על מכתבי התפטרות, אך שם בשלב ראשון המכתבים לא יוגשו, אלא יישמרו בכספת במשרדי ועד הרופאים. ההחלטה התקבלה במהלך אסיפת רופאים שכינס ועד הרופאים בבית החולים הבוקר. בנוסף לבתי החולים רמב"ם ומאיר, בבתי החולים הפסיכיאטרים באר יעקב וגהה הגישו עשרות מתמחים מכתבי התפטרות.

בבית החולים סורוקה בבאר-שבע חתמו עשרות מתמחים על מכתבי התפטרות. עם זאת, המכתבים לא יוגשו היום. "אנחנו לא משיגים את המטרות שלנו בדרך בה נאבקנו עד עכשיו", אמר ד"ר י', אחד המתמחים בבית החולים, שציין כי ידו רעדה כשחתם על המכתב.

לדבריו, "החשש הגדול הוא שבאמת נפסיק לעשות את מה שאנחנו אוהבים, אבל אנחנו כולנו מקשה אחת. אם נתפצל נחליש את עצמנו בעת המאבק. כולנו באותה סירה. אני מקווה שזה יעזור. הלכתי ללמוד רפואה כי זה מה שרציתי ואני לא מצטער על זה".

רופאה נוספת, שמתמחה באחת המחלקות הקטנות בסורוקה, חתמה על המכתב כשדמעות בעיניה. "הרגשתי רע שהגשתי את המכתב, אבל אין ברירה", אמרה, "זה היה קשה לחתום, אבל אין דרך אחרת. אי אפשר להיות נחמדים כי נחמדות לא עוזרת בארץ הזו. אנחנו אוהבים את החולים שלנו ודואגים להם, אך זה צעד של אין ברירה - זהו המוצא האחרון".

היא הסבירה: "אנחנו לא עושים את זה בשמחה ובששון. אנחנו עובדים 23 שעות ברצף בתורנות וצריכים להיות ערניים כל שעות היממה ולהיות אחראים על החולים שבעה ימים בשבוע, אך לא מקבלים תמורה מבחינת ההשקעה".

כעת, על רקע מפגן הכוח החברתי שהתרחש אמש ברחבי הארץ, המשבר סביב שביתת הרופאים מהווה סמן לאופי ההתמודדות של האוצר והממשלה עם גלי המחאה.

אחרי בתי החולים רמב"ם, מאיר באר יעקב וגהה, בין היתר, מתכננים להגיש היום מכתבים גם הרופאים המתמחים בבתי החולים פרדסיה, אספהר, בני ציון, הדסה, הלל יפה, השרון, וולפסון, זיו, כרמל, העמק ופוריה. יחד עם אלף המתפטרים הקודמים, נראה כי חוסר כללי של מתמחים ברחבי הארץ יביא לשיתוק מערכת הרפואה בישראל בעוד כחודש, עת תיכנס לתוקפה ההתפטרות ההמונית.

במרכז הוויכוח בין הרופאים המתמחים להסתדרות הרפואית עומדת סוגיית השכר. המתמחים הודיעו כי שכר של 50 שקלים לשעה הוא בבחינת קו אדום מבחינתם, וכי בתנאים הללו לא יוכלו לאייש את 1,000 התקנים שהסכים משרד האוצר להוסיף. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, הזהיר את המתמחים שלא לשבות כיוון שדבר לא יאפשר להסתדרות הרפואית להגן עליהם משפטית.

על רקע זה, ייתכן כי הגדרת ההתפתחויות במשא ומתן בין האוצר להסתדרות הרפואית בימים האחרונים כ"פריצת דרך" היתה מוקדמת מדי.

"הקווים אדומים שהצגנו מהווים בסיס ליישור מערכת הבריאות", אמר ל-ynet אחד מנציגי המתמחים. "אם נשמיט אחד מהם, המערכת תישאר תקועה". נציגים אחרים הוסיפו כי "אם עד סוף החודש לא יימצא פתרון - ממשלת ישראל תישא באחריות לקריסת מערכת הבריאות. אם לא תהיה התייחסות רצינית של מי מטעמו של בנימין נתניהו, בסוף החודש מערך הבריאות של מדינת ישראל יחדל מלהתקיים".

בהכנת הידיעה השתתפו נרי ברנר (כתבנו לענייני בריאות), אחיה ראב"ד ואילנה קוריאל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
סיפור על ד"ר אליהו כהן שהיה רופא המושבה פ"ת מ-1916 עד 1926
נוכח שביתת הרופאים המתמשכת ראו חוזה משנת 1916, תרע"ו, בין ועד המושבה של פתח תקוה לבין ד"ר אליהו כהן, שנתמנה לרופא המושבה. החוזה מובא בזה עם קצת השמטות וקיצורי לשון. הד"ר אליהו כהן מתקבל כרופא המושבה מ-15 למאי תרע"ו (1916) עד 15 מאי תרע"ח 1918 במשכורת של 2500 פרנק עם בית לדירה. מחיר ביקור חולים הוא חצי בישליק בבית המרקחת, בישליק אחד וחצי בבית החולה ושני בישליקים בבית החולה משעה עשר אירופית בלילה עד הבוקר. אם יבקר בבית שבו יותר מחולה אחד – אז מחיר חולה אחד הוא כנ"ל ובעד יתר החולים חצי המחיר לכל אחד. אם המושבה תמצא לנחוץ להביא עוד רופא יקבל הד"ר כהן 2000 פרנק לשנה ומחיר ביקור יהיה: שבע עשיריות בבית המרקחת, בישליק וחצי בבית החולה ו-3 בישליק בבית החולה [?]. הרשות בידי הד"ר כהן לעזוב את המושבה יום אחד בשבוע, לנסוע בבוקר ולשוב בלילה באותו יום, אם אין חולים רציניים במושבה. מחיר קונסוליום בבית החולה – חצי מג'ידה. בלידה קשה שצריכה אופרציה, המחיר הוא מג'ידה אחת. אצל חולים עניים עפ"י פתקאות חברת "לינת הצדק", חצי מחיר. על ד"ר כהן לענות חינם למאה חולים עניים לחודש, אם יבואו לבית המרקחת או בביקור בביתם. ולעוד 50 חולים לחודש עם פתקאות בחצי המחיר הקבוע. על הרופא לשבת בבית המרקחת ולענות בכל יום בשעות שיקבע ועד המושבה בהסכמת הד"ר כהן. על הרופא לענות לחולים ערבים אם יביאו פתקא מבעליהם, במחיר בישליק אחד לביקור בבית המרקחת. על הרופא לא להתערב בכל עניני הפוליטיקה של המושבה ועל הוועד לא להכניס את הרופא לעניני הפוליטיקה של המושבה. ל ועד המושבה לתת דירה לד"ר כהן כיאות לד"ר, ובאם יהיה עוד רופא במושבה על הד"ר כהן לשלם חצי שכירות הדירה. אם הוועד לא יחדש את החוזה לשנה שלישית רשאי ד"ר כהן להישאר במושבה כרופא פרטי למשך שנה ובית המרקחת הציבורי יחויב לעשות את הרצפטים של ד"ר כהן במחיר הרצפטים של רופא המושבה. הרופא ישב יומיום בשעות קבועות בבית המרקחת, קיבל חולים וביקר חולים בבתיהם. מרותק לעבודה זכה רק ליום חופש אחד בשבוע וזה בתנאי שיסע בבוקר ויחזור באותו לילה ורק אם אין חולה רציני במושבה. היה עליו לטפל בכל משלמי המיסים במושבה שחלו וכן בקרוביהם כשיבואו למושבה ו"בכל עברי חולה היושב בסביבות המושבה" וגם בחולים ערבים שעבדו במושבה. לענות חינם למאה חולים עניים לחודש בבית המרקחת ובבית, ובחצי המחיר בעוד 50 חולים בעלי פתקאות מ"לינת הצדק". בנוסף שימש מיילד ואף "מרח עיניים" לתלמידי בית הספר. מעניין במיוחד הסעיף האוסר על הרופא להתערב בכל ענייני הפוליטיקה של המושבה ועל הוועד לא להכניס את הרופא לענייני הפוליטיקה." הדבר לא נכתב בכדי. פתח תקווה נודעה כ"מושבה האוכלת את רופאיה." בספרו "ימים של לענה ודבש" מספר אהוד בן עזר על הרופא המכובד של ועד המושבה, ד"ר יעקב ברנשטין-כהן שב"מלחמת הצעירים והזקנים" במושבה נטה לצד הצעירים ונאלץ להתפטר, בעיקר בגלל הידען אריה צבי סלור. במחצית המאה ה-19 קם בארץ מעמד של "ידענים" ("פעלשערס") שללא השכלה ברפואה או רוקחות טיפלו בחולים, רקחו תרופות ופתחו באין מפריע בתי מרקחת. רבים בישוב העדיפו אותם על הרופאים המודרניים "החופשים". עד שהתיישב בפתח תקווה ב-1908 היה סלור ידען בירושלים, ראש פינה ועוד. הוא ניחן בביטחון עצמי רב ובהשפעה על ה"פוליטיקה" ונאלצו למנותו לראש הרוקחים במושבה. יש להניח כי פעל כרופא גם מאחרי גבו של ד"ר כהן וכנראה גם גרם לנזק רפואי. אחר מלחמת העולם הראשונה התארגנו הרופאים והרוקחים בארץ למלחמת חורמה בידענים. סלור הוזהר כי עסקו פועל ללא רוקח ומהווה איום על הצבור. בגיל מבוגר יחסית למד רפואה בשוויץ וב-1930 חזר ארצה כרופא. ד"ר אליהו כהן, שנבחר לרופא המושבה אחרי ד"ר ברנשטין-כהן, היה בנו של ר' מיכל הכהן מעורכי עתון "הלבנון" ומבוני שכונת "נחלת שבעה". הוא היה כנראה יליד הארץ הראשון שלמד רפואה (בהיידלברג ובברלין) ונשאר בארץ כרופא. המינוי ב-1916 היה מינויו השני בפתח תקווה. לראשונה מונה לרופא המושבה ב-1908. לאחר מכן ניהל את בית החולים טולשינסקי -אטלינגר בצפת והיה הרופא הראשי של הברון רוטשילד במושבות הגליל. במלחמת העולם הראשונה גוייס אליהו כהן כרופא לצבא התורכי וישב בבאר שבע, ובסיום המלחמה מונה בשנית לרופא בידי הוועד של פתח תקוה לפי החוזה הנ"ל.
ת.ו.  |  14.08.11
3.
תענוג לראות סופסוף. יופי של התעוררות יישר כוח!!
מי צריך לחטוף מכות ממטופלים ובני משפחותיהם? לפעמים זה רק "סתם" צעקות. למה לעבוד במחנק/ צפיפות במחלקות עמוסות על מעל לתקן? שיחפשו כולם את מי שיטפל בהם. אתם מספיק חכמים וחרוצים ותוכלו לעשות כל מה שרק תרצו. לשאר האנשים בשוק אין את הנתונים היבשים שיש לרופאים. במציאות שבה לממשלה אין שר בריאות מגיע שיהיו בתי חולים בלי רופאים.
מקצוע זה לא חתונה קתולית  |  07.08.11