שוק ההון ביום שאחרי מחאת האוהלים

אתמול (א') הסתיים יום המסחר בבורסה בתל אביב בירידות חדות כתוצאה ישירה של המפולת בבורסות העולם בשבוע האחרון, וכמובן כתוצאה מהורדת דירוג האשראי של ארצות הברית שהתפרסמה ביום שישי בלילה. החששות מהתפשטות מהירה של משבר החוב באירופה וההאטה הכלכלית בארה"ב, ביחד עם ההשפעות המקומיות של המחאה שהולכת ומתרחבת, תופסים תאוצה ונותנים את אותותיהם על שוק ההון.

באופן עקרוני, כשהריבית עודנה נמוכה, מצבנו הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר בשנים האחרונות: רווחי החברות שאמורים להתפרסם בחודש הקרוב צפויים להיות טובים, ובמקביל המניות המקומיות נסחרות במחירים אטרקטיביים, ותומכים בהשקעה באפיק. עם זאת, שאלת מיליון הדולר הנשאלת היום על ידי המשקיעים היא לאן מועדות פניו של שוק המניות, ומה תהיה השפעת האירועים המקומיים והגלובליים על השוק? נדמה כי תשובה חד־משמעית לסוגיה זו תהיה יומרנית מדי, שכן ישנם גורמים חיצוניים ותהליכים מאקרו־כלכלים שאינם תלויים בכלכלה הישראלית. עם זאת, ניתן לחזות את המגמה העיקרית שתוביל את השווקים ולסמן את התהליכים המרכזיים שישפיעו על שוק המניות, לפחות בהקשר של אפקט המחאה החברתית והשינויים שצפויים להתרחש בעקבותיה.

1

פיצול אחזקות של בעלי שליטה

בממשלה מתכוונים להטיל איסור על אחזקת נכסים פיננסיים וריאליים במקביל על ידי אותו בעל שליטה. הסיבה לתוכנית זו היא העובדה כי אין לאחזקה כפולה שכזו הצדקה כלכלית שמשרתת את האינטרס של הציבור שכספו מושקע בחברות הציבוריות, אלא ההפך: קיימים ניגוד עניינים ופגיעה בתחרות משום שאחזקה בנכס פיננסי וריאלי במקביל משרתת את האינטרס העסקי והצר של בעלי השליטה בחברות השונות.

כך, לדוגמה, שרי אריסון מחזיקה בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי; משפחת ברונפמן מחזיקה בבנק דיסקונט, באיקאה ובשופרסל; משפחת עופר מחזיקה במזרחי טפחות, כיל, החברה לישראל, טאואר ומליסרון. והרשימה עוד ארוכה.

מדובר בהכרעה מהותית ביותר, המטפלת באחת מאבני היסוד של בעיית הריכוזיות במשק וככל הנראה תזעזע את המערכת הפיננסית. לאור זאת, אנו מעריכים כי יישום החלטה שכזו ייפרס על כמה שנים, באופן מדורג, ולכן נרגיש בהשפעתו בטווח הרחוק יותר ולא כאן ועכשיו. ההשפעה תהיה חיובית ברמת המשק, והיא תגרום לשכלול התחרות. עם זאת, מבחינת שוק המניות ההשפעה תהיה דווקא שלילית משום שהיא תיצור לחץ על מניות שבעלי השליטה יצטרכו למכור בפרק זמן מוגבל.

ההפגנה בסוף השבוע. הטייקונים יעזבו את ישראל? | צילום: נועם מושקוביץ'

2

הגברת התחרות במשק

בעיית הריכוזיות בישראל נובעת בעיקר מסגירת המשק לתחרות אמיתית ומעלויות כבדות המוטלות על המגזר העסקי בידי המונופולים המוחלטים. הגברת התחרותיות במשק תוביל לירידה של עשרות אחוזים במחירי המזון בישראל, תחסוך לבעלי עסקים אלפי שקלים בתשלומים מיותרים, ואף יכולה לאפשר הפרטה של הרכבת, חברת החשמל וגופים אחרים. בכך, למעשה, יהפוך המשק הישראלי למתקדם ותחרותי בהרבה ביחס לשווקים בחו"ל.

יתד ראשונה במגמה כבר ננעצה בשוק הסלולר, וכניסת המפעילים החדשים לתחום תוביל להורדת עלויות השיחות והשירותים השונים. בנוסף לכך, בימים אלו החלו מהלכי החקיקה להגברת התחרותיות בטלפוניה הקווית.

אנו מעריכים כי יישום תוכנית שכזו בענפים נוספים במשק תהיה קשה לביצוע, אולם אם אכן יוחלט על הגברת התחרות בענף הבנקאות והביטוח, אנו מניחים כי נראה בהם סנטימנט שלילי לנוכח הפחתת התעריפים וכן איבוד נתח שוק. מנגד, כוח הקנייה של הצרכן הפרטי יתחזק, ולכן החברות הקטנות - וגם המשק בכלל - ייהנו מצמיחה.

3

מחירי נדל"ן

זהו הנושא החם ביותר היום כאשר מעליו ניצב סימן השאלה הגדול. כולם מנסים להציע פתרונות יצירתיים שאמורים לפתור את בעיית מחירי הנדל"ן הגואים. הממשלה הציעה כמה הצעות שאמורות להפחית את מחירי הקרקע לקבלנים שיבטיחו מחירים סבירים והקצאת "מעשר" לדיור ציבורי בכל פרויקט, אבל האם זה באמת יכול להצליח?

שוק הנדל"ן פועל תחת השפעת כמה כוחות מנוגדים, וקשה להעריך מהו הכוח הקובע. מצד אחד, פועלים להפחתת מחירי הקרקע, ומצד שני, קיים הצורך בהקטנת האשראי לנדל"ן בבנקים. הקונים יושבים על הגדר וממתינים לפריצה שתגרום לירידת מחירי הנדל"ן, כאשר מנגד, הקפאת פרויקטים קיימים ועתידיים תוביל למחסור חמור יותר בהיצע.

חוסר הוודאות גדול, אולם בשלב זה נראה כי החשש מפני ירידת מחירי הדיור עשוי להתגלות כדרמטי עבור חברות נדל"ן ממונפות - בעיקר כאלו שיתבססו על תזרימי מזומנים חזויים להחזרי הלוואות - ובכך ליצור בעיה לבנקים.

ראש הממשלה ושר האוצר. מחפשים פתרונות? | צילום: שאול גולן

4

העלאת מס חברות

בשנים האחרונות מס החברות ירד מ־36% ל־24% והוא צפוי להמשיך לרדת. המשמעות: הטייקונים ובעלי ההכנסות הגבוהות, שמנהלים את עסקיהם באמצעות חברות, ימשיכו לשלם פחות מסים - ולכן אין פלא שהפערים החברתיים בישראל רק הולכים וגדלים.

אם הממשלה מתכוונת לגרום לשינוי בהתפלגות ההכנסה במשק, יהיה עליה להוריד את המסים העקיפים שנפלו כנטל על מעמד הביניים ולהעלות את המסים הישירים על מנת לשרת את דרישות התקציב. צעד זה פשוט יחסית לביצוע, ולכן סביר שהוא זה שייושם.

העלאת מס חברות הוא הליך מיידי, והשפעתו תורגש בטווח הקצר: תחזית הרווח של החברות תרד, והן ייאלצו לנקוט צעדי התייעלות שונים. בטווח הרחוק יותר אנו עלולים לראות כי חברות יעבירו את פעילותן לחו"ל לנוכח מדיניות מיסוי נוחה יותר במדינות אחרות, ומגמה זו בהחלט תגרום לסנטימנט שלילי בשוק המניות המקומי.

5

רגולציה ופיקוח

אנו שומעים יותר ויותר על נושא הרגולציה שהולך ותופס תאוצה, ועלול להתגבר עוד יותר בעקבות המחאה החברתית הגואה. כדי לתת מענה ציבורי רחב יותר למחאה, אנו נראה מגמה להידוק הפיקוח והחמרת התנאים בנוגע לפעילותם של הטייקונים, ובמקביל חיזוק כוחו של הציבור. קולות ראשונים להגברת הפיקוח כבר נשמעו, ומשרד האוצר מוביל מהלך להקטנת מרווח שיווק הדלק והטלת פיקוח עליו - מה שיגרור פגיעה חמורה ברווחי חברות הדלק. אפשרויות נוספות יכולות להיות הגברת הרגולציה על הבנקים מעבר לקיים, דרישת המדינה לממן את קציר המלח על ידי מפעלי ים המלח וצעדים אחרים.

6

הקטנת כוחם של הטייקונים

יישום המהלכים האלו נועד להחליש את כוחם של הטייקונים במשק, ולהעביר את השליטה לעם. מדובר בתהליך בריא למשק, שקרוב לוודאי שיתרום לצמיחתו, אולם פעולות אלו יכולות ליצור את התוצאה ההפוכה לחלוטין: הטייקונים יברחו מהשוק המקומי לחו"ל, ובכך ינחיתו מכה קשה על הכלכלה הישראלית. נדמה כי בנושא זה, כמו בנושאים האחרים, אין פתרונות קסם ואי אפשר לתקן את הכל ביום אחד. יידרשו תוכניות ארוכות שנים כדי לשנות את פני המצב כפי שהוא כיום.

להערכתנו, פתרון בעיית הריכוזיות במשק יגרום לצמצום הדרגתי וארוך טווח באי־השוויון המעמדי במדינה, ואילו הגברת התחרות בענפים השונים תוביל, בסופו של דבר, לצמיחת המשק בטווח הרחוק יותר. עם זאת, בטווח הקצר שוררת אי־ודאות גדולה בכל הנוגע ליישום צעדי המחאה ויישומם עשוי לגרור קיפאון בשוק הנדל"ן והעלאת מסים לחברות. כל אלו מובילים לעליית מדרגה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי.

השורה התחתונה: פתרון בעיית הריכוזיות, הגדלת התחרותיות והטיפול בשוק הנדל"ן ישרתו את הציבור בטווח הארוך, אך בטווח הקצר הם יעלו את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי.

ניר צרפתי הוא מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים. אתי אגא היא אנליסטית במחלקה