חשיפת "כלכליסט": 30 אלף רכבים יחזירו לבטר פלייס את ההשקעה בישראל

כשבטר פלייס החליטה לצאת לגיוס הנוכחי של 300 מיליון דולר בעולם, הגיוס השלישי שלה, היא לא ציפתה לקריסה הנוכחית בשווקים. עדיין לא ברור עד כמה תפריע הקריסה הזו לחלום של עידן עופר ושי אגסי, שמצוי בעיצומו של רוד שואו באירופה ובארה"ב.

בטר פלייס, ככל הידוע, לא עצרה את הרוד שואו בחו"ל, ובמסגרתו היא חושפת את התוכנית העסקית שלה. לפני כשבועיים היא ערכה רוד שואו דומה לגופים מוסדיים ישראליים, והוא נחשף כאן לראשונה.

עד כה נהגה בטר פלייס לפרסם את הצד השיווקי לפעילותה, זה שמציג את הכדאיות לצרכן ומבליט את התרומה לאיכות הסביבה והחיסכון בהוצאות אנרגיה, אלא שהפעם מדובר במודל הרווחיות ובצד העסקי של החברה.

עליית מחיר הנפט תועיל לבטר פלייס לאורך זמן

על פי המצגת, BPIL, בטר פלייס ישראל, היא למעשה מעבדת הניסוי של החברה לחדירה העולמית. הנתון הבולט ביותר הוא שהחברה צפויה להרוויח 8,600 יורו (44 אלף שקל) על כל לקוח שחתם עמה חוזה לארבע שנים. על פי החישוב של בטר פלייס, עלות שימוש במכונית החשמלית עומדת על 4.7 סנט לק"מ, בעוד שעלות שימוש ברכב המונע בדלק הנה 13.3 סנט - פי שלושה.

כיצד נעשה החישוב? על פי בטר פלייס, מחיר הסוללה לרכב הוא 9,900 יורו ואורך חייה הוא 290 אלף ק"מ. החברה מעריכה כי שיפור באיכות הסוללות והוזלת עלותן, מול עלייה במחירי הנפט, אף יגדילו את הפער כך שעלות השימוש לק"מ ברכב החשמלי תרד ל־2.2 סנט כבר ב־2015.

עוד עולה מהמצגת כי היקף ההשקעה הנדרש כדי לרשת את ישראל בנקודות טעינה, החלפת סוללות ומרכזי שירות הוא 240 מיליון יורו, וכדי להחזיר השקעה זו בטר פלייס זקוקה לגייס 30 אלף לקוחות (מספר הלקוחות כפול רווח של 8,600 יורו על כל לקוח שנוסע בממוצע כ־25 אלף ק"מ בשנה).

היקף הנהגים שנוסעים בממוצע 25 אלף ק"מ בשנה איננו גבוה, ומהווה כיום 18% מכלל הנהגים, אבל זהו בדיוק הנתח שאליו שואפת בטר פלייס לגייס, משום שהחיסכון בהוצאות במעבר לרכב חשמלי מתבטא בקבוצה זו בצורה הגבוהה ביותר. על פי החברה, 18% מכלל הנהגים המשתייכים לקבוצה זו צורכים יותר מ־50% מצריכת הדלק במדינה.

רשימת הלקוחות שמציגה החברה שחתמו עמה על מזכר הבנות לשימוש ברכבים כוללת את אפריקה ישראל, נטפים, בנק לאומי, בנק הפועלים, מזרחי טפחות, מגדל, מוטורולה וחברות נוספות. על פי אותו מודל עסקי, בטר פלייס שואפת להגיע לנתח שוק של 8% מכלל הרכבים בישראל עד 2019.

נכון ל־2011, בכבישי ישראל נוסעים 2.66 מיליון כלי רכב. על פי בטר פלייס, כבר השנה היא צופה כי תחזיק בנתח שוק של 0.1% - נתון שככל הנראה לא יתממש. היעד של בטר פלייס הוא להחזיק 213 אלף מכוניות ב־2019, כאמור, נתח שוק של 8%.

מבחינה פיננסית, המודל מציג מעבר לרווחיות תפעולית כבר ב־2013, אז היא תציג רווח של 28 מיליון יורו, בעוד שעד אותה שנה היא תרשום הפסד תפעולי של 19–28 מיליון יורו בשנה. ההכנסות הצפויות ב־2013 עומדות על 71 מיליון יורו ומגלמות שולי EBITDA (רווח בניכוי פחת הפחתות והוצאות אחרות, כחלק מההכנסות) של 39%.

מדובר ברווחיות גבוהה ביותר, אבל זה לא הסוף. החל מ־2016 מצפה החברה לשולי EBITDA של יותר מ־70% וב־2018 היא צופה EBITDA של 250 מיליון יורו מתוך הכנסות של 354 מיליון יורו. מדובר בשולי רווח נדירים בשוק ההון. לשם השוואה, הרווח התפעולי של חברת פורד העולמית עומד כיום על 6.6 מיליארד דולר על הכנסות של 128 מיליארד דולר, שיעור של 5.3%.

החברה צופה ב־2019 ל־EBITDA של 672 מיליון יורו מתוך הכנסות של 884 מיליון יורו. תזרים המזומנים צפוי להיות חיובי כבר ב־2013 ויעמוד על 5 מיליון יורו, ולעלות דרמטית מדי שנה עד ל־456 מיליון יורו ב־2019.

החברה מתכננת להנפיק בבורסה ב־2013

הנפקת בטר פלייס לבורסה מתוכננת ב־2013 ובה היא תנסה, על פי המצגת למשקיעים, לגייס עד 140 מיליון יורו במניות ועד 230 מיליון יורו באג"ח. הריבית שמתכננת החברה לשלם איננה נמוכה ותעמוד על 7%–8% לשנה - כ־4.25% מעל הריבית הממשלתית.

עוד עולה מהמצגת כי בטר פלייס כבר רכשה 44 מתחמי טעינה, והמטרה היא לרשת את המדינה באופן שבכל 20–40 ק"מ ייתקל הנהג בנקודת טעינה. החברה לישראל היא בעלת המניות העיקרית בחברה, וכך עולה פילוח האחזקות העדכני שפרסמה בטר פלייס. כמו כן, קבוצת עופר מחזיקה ישירות ב־8% נוספים, שי אגסי מחזיק ב־14% מהחברה ואילו בנקי ההשקעות HSBC ומורגן סטנלי מחזיקים ב־10% ו־11% בהתאמה.