אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרופ' דן בן-דוד על מערכת החינוך: "שופכים כסף - ואין שינוי" צילום: עמית שעל

פרופ' דן בן-דוד על מערכת החינוך: "שופכים כסף - ואין שינוי"

מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל סבור כי "יש שלושה תחומים שדורשים טיפול שורש: מה לומדים הילדים, מי מלמד אותם ושיטת העבודה של המערכת"

14.08.2011, 12:23 | ליאור בן דוד

"קשה לתרגם הוצאה לתוצאה בתחום החינוך. הנטייה היא לשפוך את הכסף בלי לעשות שינוי אמיתי בעדיפויות. זו לא רק בעיה שלנו, זו בעיה חובקת עולם", אומר מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, פרופ' דן בן-דוד, בראיון ל"כלכליסט". "הסיפור הוא לא רק כסף. יש שלושה תחומים שדורשים טיפול שורש: מה לומדים הילדים, מי מלמד אותם ושיטת העבודה של המערכת".

החינוך בישראל הרווח המפתיע של חינוך בחינם במציאות שבה כל הוצאה ממשלתית נבחנת דרך החור בגרוש, גם ההשקעה בחינוך נדרשת להוכיח את כדאיותה הכלכלית. מחקרים בעולם מוכיחים: התשואה על השקעה בחינוך חינם יכולה להגיע גם ל־700% הדס שפר, 46 תגובותלכתבה המלאה
לדבריו, שאלת תוכן הלימודים רלבנטית במיוחד עבור הציבור החרדי, אך לא לו בלבד. "בבתי הספר הלא חרדיים לומדים לימודי ליבה, אבל גם הרבה מאוד מקצועות נוספים, ומעט מדי מושקע במקצועות החשובים", אומר בן־דוד. "בתיכונים יש הדגשים על תחומים איזוטריים וזה בא על חשבון העיקר.

"אפשר להסתכל כמה מתוך שעות הלימוד מוקדשות למתמטיקה, קריאה ומדע. אנחנו נותנים יותר שעות הוראה מכמעט כל מדינות ה־OECD, ועדיין מקדישים פחות ממדינות ה־OECD במקצועות החשובים".

לדברי בן־דוד, הבעיה השנייה היא המורים: "יש לא מעט מורים שהיו יכולים ללמוד כל דבר, היו יכולים לעשות הכל - והעדיפו להיות מורים. הבעיה היא שיש גם הרבה מהסוג האחר: יש כשני תריסר מכללות להוראה שתנאי הקבלה בהן הם מתחת לכמעט כל חוג אוניברסיטאי. יש לא מעט מורים שלא היו יכולים להתקבל לאוניברסיטה, ואותם אנחנו שולחים ללמד ולהכשיר את ילדינו.

"ההמלצה של ועדת אלה וועדת דוברת היא שמי שרוצה להיות מורה בישראל יצטרך תחילה לקבל תואר ראשון מאוניברסיטה או ממכללה כללית ולא ממכללה להוראה. זה יגרום לכך שמורים יכירו את החומר ברמה של תואר ראשון.

"בנוסף, אם מדינת ישראל רוצה שבוגרי תואר ראשון יבחרו להיות מורים, היא צריכה לשלם להם בהתאם. ניתן לדרוש שנורמות העבודה יתאימו לדרישות מבוגר תואר, ושימי החופשה ושעות העבודה יתאימו לשאר המשק. שהמורים יהיו בבית הספר מבוקר עד ערב בשביל ילדים שזקוקים לעזרה ובשביל ללמד יותר. בסופו של דבר נוכל להעסיק פחות מורים וכך לשלם יותר לכל אחד.

"עקב אכילס הוא שאין מערכת חינוך אחת", אומר בן־דוד. "יש מערכת ממלכתית, ממלכתית־דתית, מערך חינוך חרדי והסקטור הערבי. זו לא מערכת רגילה ונורמלית שבה אפשר לאזן בין הכיתות, כי לא לומדים אותו הדבר ולא באותה המתכונת. בעיות השורש קשורות לאופן התקצוב. ברור שאנחנו צריכים להעביר יותר כסף למוסדות שבהם לומדים ילדים משכבות סוציו־אקונומיות חלשות.

"אנחנו יודעים ממחקרים שיש מתאם בין רמת ההישגים של הילדים לבין ההשכלה של הוריהם. אם אנחנו רוצים לסייע לילדים שהוריהם לא משכילים לעקוף את הבעיה, זה דורש יותר משאבים. בנוסף, צריך תקצוב דיפרנציאלי שמעודד הצלחות. כדי שיהיו מדדים עקביים על פני זמן צריך מערך מדידה מסודר. הישגים הם לא רק ציונים אלא גם של פיזור הציונים, התקדמות לאורך זמן, אחוז הנושרים. את הכל צריך לנרמל לפי הרמה הסוציו־אקונומית של בית הספר.

"אנחנו חייבים לשדרג את החינוך של הילדים שנמצאים בבתי הספר. כשההישגים של חצי מהילדים הם מתחת לרמת מדינות העולם השלישי, אין לנו הלוקסוס להמשיך להתדיין ולהתווכח. אם אין להם כלים לעבוד במשק מודרני, הוא יפסיק להיות משק מודרני. צריך לטפל בזה עכשיו".

הבעיות ע"פ בן-דוד

תוכן הלימודים:

"ישראל מעניקה שעות לימוד רבות, אך מעט מהן מוקדשות למקצועות החשובים - מתמטיקה, קריאה ומדע".

הרכב המורים:

"יש לא מעט מורים שלא יכלו להתקבל לאוניברסיטה. צריך לחייב שמורה יהיה בעל תואר ראשון".

הפיצול במערכת החינוך:

"יש ארבע מערכות חינוך. אי אפשר לאזן בין הכיתות כי לא לומדים אותו הדבר".

תנאי העבודה:

"מורים צריכים לעבוד כל יום, כל השנה, מלבד ימי חופשה - כמו במקומות אחרים".

שכר המורים:

"צריכים לשלם למורים יותר - ואז יקבלו יותר וניתן יהיה לדרוש יותר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
אכן לא חייבים להוציא ים של כסף - אבל לחנך נכון
הרי עם כל הכבוד להגדלת שעות הלימוד במקצועות ספציפיים, מה כבר הילדים זוכרים לכשהם גודלים???? כבר נערך מחקר שהוכיח שאנו זוכרים כ - 6 אחוז (משהו כזה) מתוך החומר שאנו לומדים...וזאת בהנחה שאנו עוסקים בזה בחיי היום יום אז למה להעמיס? כבר לא עדיף לייצר חינוך מתאים לילדים אבל כזה שנותן יותר דוגמאות גם מהחיים, לשלב משחקי חברה ...על חשבון הלימודים, קליפים מעניינים, ובכלל ללמד את הילדים על העולם הסובב אותם ולא עוד ספרות ותרגילים שעד היום איננו זוכרים את רובם????
רינת , מרכז  |  14.08.11
1.
ולא נגעת בנקודה חשובה ביותר אם לא ה..
שיטת ההוראה. הילדים שחיים בעולם אינטר דיסיפלינארי ואשר גדלים לתרבות בה הגירויים באים בכל הערוצים (שמע, ויזואליה, תנועה ותחושה פיזית..) ובעוצמות שלא היו פעם, נכנסים לכיתה בה מציעים להם להפעיל ערוץ אחד בלבד: שמע בשיטת מורה-לוח-גיר, ובשיטה דיסיפלינארית של המהפיכה התעשייתית (מתמטיקה, ספרות, תנ"ך, לשון, הסטוריה..) כאילו אין קשר בין הדברים, ומעל כל זה מקדשים את שיטת הצינים: הבגרות. כך שגם השיח הבית ספרי הוא ציונים בלבד. אבדו הערכים אבדה המטרה של גירוי לסקרנות וליצירתיות... בקיצור: בית הספר הוא עולם קר ומנוכר בו לתלמידים אין כל השפעה על הנעשה איתם וגם החומר המוגש להם מוגש באופן מדכא עניין ויצירתיות. הפתרון: הוראה אינטרדסיפלינרית, פרויקטאלית, למידת חקר ובחירה בה האני של התלמיד בא לידי ביטוי. ומי צריך בגרות? את מי זה משרת? היום זה אינו משרת אף אחד מלבד האוניברסיטאות וגם זה באופן חלקי ביותר. ומי אמר שמערכת החינוטך הציבורי צריכה לתת את השירות הזה לאוניברסיטאות? וגם זה רק ל 25-35% מהתלמידים שנזקקים לתעודת הבגרות על מנת להציגה באקדמיה. השאר לא צריכים ולא יצטרכו תעודה כזו. בקיצור: דרושה מהפיכה ולא שינויים. ועד אז הציבור מצביע ברגליים: 10 15 בתי ספר פרטיים נפתחים מידי שניה. והקצב הזה עוד יגבר.
שי לוביאניקר , צפון  |  14.08.11