אין בשורות מהשמאי הממשלתי: מחירי הדירות לא יורדים

"ברבעון השני של שנת 2011 ניכרת ירידה במספר העסקאות שבוצעו בדירות מגורים, לצד התמתנות בשיעור עליית המחיר הממוצע של הדירות שנסקרו", כך פותח השמאי הממשלתי, טל אלדרוטי את סקירתו לרבעון השני של 2011 הנע בין החודשים אפריל -יוני לדירות מיד ראשונה ושניה. בסקירתו החליט השמאי הממשלתי לסקור רק דירות בנות 4 חדרים, זאת לאור מיעוט כלל ארצי בעסקאות של דירות 3 חדרים והערכה כי דירות בנות 5 חדרים אינן משקפות את מצב השוק. לעומת זאת מצא השמאי כי דירות 4 חדרים בבנייה רוויה מאפשרות זיהוי מספק של ההשתנות במחיר. לצורך כך השתמש השמאי ב-4,500 עסקאות ב–16 ערים גדולות שבוצעו ברבעון הראשון והשני של השנה.

צפו בטבלת ריכוז של המחיר הממוצע לדירות בנות ארבעה חדרים ומגמות ההשתנות ברבעון השני לפי ערים

בתוך כך מדגיש אלדרוטי כי הסקירה מתייחסת לתקופה שקדמה לגל המחאה החברתית, ולכן אם התרחשו שינויים במצב השוק הם אינם באים לידי ביטוי בדו"ח. תוצאות הסקירה מצביעות על כך שברבעון השני של שנת 2011 נמשכה מגמת עלייה שקלית נומינלית של 1.6% בממוצע במחירי הדירות שנסקרו. עם זאת, בחלק מהערים נצפתה ירידה קלה במחיר הממוצע ביחס לרבעון הקודם. נתונים אלה מצטרפים לעלייה בשיעור של 10.4% בשנה החולפת (מאז הרבעון השני של שנת 2010) ועלייה של כ-30% מאז 2009.

לפי השמאי, הסיבה העיקרית להמשך העלייה במחירים היא המלאי הנמוך של דירות חדשות בלתי מכורות, כ-16,000 יח"ד (נכון לסוף מאי 2011). מצד הביקוש, לעומת זאת, קיימים משתנים רבים בעלי השפעות מנוגדות: ציפיות להמשך הצמיחה, ציפיות להמשך העלייה בשער הריבית הריאלי וציפיות לנקיטת צעדים ממשלתיים להורדת מחירי הדירות. כמו כן לפי הדו"ח קיימים משתנים נוספים שהשפעתם מועטה כגון: שינוי איטי בסטנדרט הבנייה, ציפיות לאינפלציה (שמגבירה את הרצון להשקיע בנכסים ריאליים), שינויים בשווי נכסי הציבור האחרים ועוד.

מבדיקת הנתונים עולה כי הערים שבהם קצב עליית המחירים הגבוה ביותר הן ראשון לציון ואשקלון עם עליות של 4%, באר שבע הרצליה, רחובות ותל אביב נמצאות מיד אחר כך ברשימה עם עלית מחירים ממוצעת של 3%. מנגד, בערים אשדוד, כפר סבא, נתניה וירושלים נרשמו ירידות מחירים של כ-1% בממוצע.