השורה התחתונה - הפנינה של איראן

איראן נמצאת בשנים האחרונות במקום גבוה בסדר היום של מעצמות המערב, עקב הניסיונות לעצור את תוכנית הגרעין שלה. סבבי הסנקציות הנחיתו מכה כואבת על המשק האיראני, בין השאר עקב המאמצים לבודד אותו מהמשק הגלובלי. במפתיע, תחום אחד לא רק שלא נפגע מהסנקציות אלא רק הולך ופורח - שוק המניות של טהרן.

המשק האיראני נמצא במצוקה. בעיה מרכזית אחת היא עליית המחירים המסחררת - ההערכות הן כי עד סוף השנה הנוכחית תגיע העלייה במדד המחירים לצרכן לכ־30%. במהלך חמשת החודשים שחלפו מאז שהכריזה הממשלה על תוכניתה לקיצוץ הסובסידיות, חלה עלייה של קרוב ל־12% במדד המחירים.

בעיה מעיקה נוספת היא האבטלה. לפי נתונים רשמיים, שיעור האבטלה עומד כיום על 11.5% - ירידה של 3% בהשוואה לנתון בשנה שעברה. נתונים אלו אינם משקפים נכוחה את המציאות, אולם בהחלט חל שיפור במצב האבטלה כתוצאה מסדרת הצעדים הכלכליים שעליה הכריזה הממשלה בתקופה האחרונה. עם זאת, ההוצאות הגבוהות יותר של הממשלה למלחמה באבטלה יובילו להגברת הנזילות, ומכאן צפויות גם להגביר את קצב האינפלציה. כלומר, איראן מצויה במעגל קסמים שקשה כרגע לראות כיצד תוכל לצאת ממנו בתנאים הקיימים.

מישהו אמר בועה?

 

למרות הסנקציות והבידוד העולמי, בורסת המניות של איראן משגשגת והמדד הראשי שלה נמצא זה זמן ברמות שיא - מעל רף 25 אלף הנקודות. מגמת הצמיחה של שוק ההון האיראני נמשכת בשנים האחרונות במנותק מהמשבר הכלכלי העולמי והחרפת הסנקציות.

במהלך 2009 צמח השוק בכ־3% בלבד, אולם בשנה שעברה הוא כבר זינק ב־67%. גם השנה הוא צפוי להמשיך במגמת הצמיחה המהירה, ובינתיים הוא נמצא בכיוון הנכון - במחצית הראשונה של השנה הנוכחית צמח שוק המניות האיראני בכ־34% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2010. לא בכדי ביצועי הבורסה באיראן נחשבים לטובים ביותר בעולם מאז המשבר העולמי ב־2008.

גורמים כלכליים באיראן טוענים כי מהצמיחה האדירה הזו נודף ריח חריף של בועה. דברים ברוח זו השמיע באחרונה הכלכלן האיראני פרהד חוראמי, שהזהיר מפני התפוצצות המצב.

אנליסטים אחרים טוענים כי הצמיחה בשוק בריאה ומצביעים על הדיבידנדים הנכבדים שמחלקות החברות למשקיעים. אותם אנליסטים גורסים כי בשוק נסחרות מניות של חברות בעלות פוטנציאל, ועם עליית מחירי הנפט, חומרי הגלם והמתכות בשוק העולמי, חברות אלה רשמו רווחים ניכרים. גורמים נוספים המשפיעים באופן חיובי על האווירה בשוק האיראני הם כמה הנפקות מוצלחות שבוצעו לאחרונה, המשך תוכנית ההפרטה וכן החדרת כמה חידושים בתחום הסחר.

עם זאת, יש לסייג ולומר כי מרבית ההשקעה בשוק נעשית על ידי חברות השייכות לממסד ובייחוד למשמרות המהפכה. גם ההנפקות וההפרטות המוצלחות שנערכו בשוק בשנים האחרונות הסתיימו בסופו של דבר בהשתלטות של משמרות המהפכה על נכסים נוספים במשק האיראני.

ומה עם הסנקציות?

 

בטהרן טוענים כי לסבב הסנקציות האחרון שאושר באו"ם לא היתה השפעה שלילית על הנעשה בשוק המניות. עם זאת, חשוב לציין כי המערב דווקא שם דגש על המגזר הפיננסי באיראן במסגרת הסנקציות. בין השאר הוחלט כי בנקים זרים שעובדים מול משמרות המהפכה לא יוכלו לפעול במערכת הבנקאית האמריקאית. בנוסף, האיחוד האירופי קבע כי העברת סכום של יותר מ־40 אלף יורו מאיראן ואליה תדרוש אישור ממשלתי מוקדם.

חסן קליבאף, מבכירי הבורסה בטהרן, הודה באחרונה כי הסנקציות מהוות סיכון פוליטי ויש להן השלכות שליליות על המשק האיראני כולו ובכלל זה על שוק ההון, אולם בפועל, כאמור, הדבר לא בא לידי ביטוי בביצועי המדדים. באיראן מציינים כי הסנקציות החדשות שנועדו להגביר את הלחץ על משטר האייתולות אינן קוראות במפורש לעצירת ההשקעה הזרה בניירות ערך איראניים.

כיום ההשקעה הזרה בבורסה האיראנית שולית ואינה עולה על 0.5%. מוזר ככל שיישמע, למרות המצב הגיאו־פוליטי, רשויות שוק ההון דווקא מנסות לשכנע משקיעים זרים לשים את כספם על מניות איראניות. משלחות מטעם הבורסה האיראנית ביקרו באחרונה באירופה ובאסיה, אך נראה כי כרגע, הסיכויים לשכנע את המשקיעים הזרים קלושים.

חרף העליות המרשימות בשנתיים האחרונות, הרי שמחודש מאי השנה החלה להסתמן מגמת האטה מסוימת בפעילות הבורסה. בסוף יוני 2011 הגיע שווי השוק לכ־105.5 מיליארד דולר, ירידה של קרוב ל־4% בהשוואה למאי, אולם בהשוואה לסוף 2010 מדובר בעלייה של קרוב ל־22%. במהלך השנה האחרונה עומד המחזור היומי הממוצע בשוק על קרוב ל־90 מיליון דולר.

מגמת הירידה בשבועות האחרונים מיוחסת בעיקר למתחים הפנימיים בין נשיא המדינה, מחמוד אחמדינג'אד, לבין המנהיג הרוחני עלי חמינאי. המתח הגובר, אי־השקט בממשלה והשמועות על פיטוריו הצפויים של הנשיא תורמים כולם לירידות.

אבל לא רק המתח הפוליטי תורם לירידה. נראה כי הירידות בשוק צפויות במהלך התקופה הקרובה ובייחוד בתקופה זו, שבה החברות אמורות להודיע על רווחיהן במהלך הרבעון הראשון של שנת הכספים, שהסתיים ביוני. זו הפעם הראשונה שבה החברות יפרסמו תוצאות כשהן כפופות למחירי האנרגיה והשירותים החדשים מאז שהכריזה ממשלת איראן על קיצוץ הסובסידיות, ולגורם זה צפויה משמעות רבה על ביצועי החברות.

גורם נוסף המשפיע על המגמה השלילית הוא השינויים שהונהגו בשוק המטבע המקומי. בתחילת יוני החליט הבנק המרכזי לפחת את הריאל בשיעור של 10% כדי לנסות לצמצם את הפער בין השער הרשמי והלא רשמי. לאחר הפיחות, נסחר דולר אחד ב־11,720 ריאל לעומת 10,570 ריאל שבוע קודם לכן.

הצעד של הבנק המרכזי ננקט אחרי שהרשויות הואשמו באוזלת יד בשוק המט"ח.

באוקטובר 2010 חלה עלייה חסרת תקדים בשערי המט"ח הבלתי רשמיים. כתגובה מאוחרת, הבנק המרכזי הציף את השוק במט"ח, אך הדבר יצר חששות וביקוש ספקולטיבי למטבע. לפי הבנק המרכזי באיראן, הביקוש השבועי הממוצע למט"ח כמעט הוכפל אחרי אוקטובר ונאמד בכ־2 מיליארד דולר. כתוצאה מכך, הפער בין השער הרשמי והלא רשמי התרחב הרבה מעבר לרמתו הרגילה שעומדת על 2%–3%, ל־10%. הפיחות צמצם את הפערים בין שערי המט"ח, אך חשוב מכך הוכיח את יכולת הרשויות לשלוט בשוק, בעיקר לאור עתודות המט"ח שלו, המוערכות ביותר מ־60 מיליארד דולר.

השינוי במדיניות המט"ח יצר תגובה מיידית בשוק ההון של טהרן: מניות יצואניות הסחורות, ובכלל זה מתכות ופטרוכימיקלים, הגיבו לשינוי בחיוב מאחר שעליית ערך המטבעות הזרים כנגד הריאל מחזקת את רווחיהן במונחי ריאל. כך למשל מניית החברה האיראנית הלאומית לנחושת זינקה במהלך יוני ב־9.5%, בעוד שמניית חברת פרדיס פטרוכימיקלים רשמה עלייה מרשימה של 8.3% לאורך החודש.

חברות מגזר הרכב, לעומת זאת, הגיבו באופן שלילי לצעד של הבנק המרכזי. חברות אלה מייבאות מחו"ל רכיבים שונים, והפיחות בשער הריאל צפוי להוביל להתיקרות העלויות. לפיכך, מדד מגזר הרכב צנח ביוני ב־13% והצטרף לירידה כוללת של 25% במהלך הרבעון השני. בעניין מגזר הרכב צריך להוסיף שהירידה לא נובעת רק מהשינוי בשער הריאל, אלא גם עקב כוונת הממשלה לחקור אי־סדרים בכל האמור לסחר במניות החברות המובילות במגזר.

הנפקות מוצלחות

מאז יוני, שלושה בנקים משכו את תשומת הלב - מילאת, תיג'ארת וסאדרת - שהופרטו בשנתיים האחרונות. הסיבה לכך היא הביצועים המרשימים שלהם. הבנקים הללו שולטים ב־30% מסך כל הפיקדונות, ושווי השוק שלהם בבורסה של טהרן מגיע לכ־8.5 מיליארד דולר.

מאז שהופרטו ומניותיהם נרשמו למסחר בבורסה המקומית, רבים מהמשקיעים הביעו ספקות לגבי סיכויי הרווחיות שלהם בשל אופי הניהול ורמות גבוהות של חובות, אך הבנקים מתפקדים טוב מהצפוי. שווי השוק של בנק מילאת עלה ב־164% מאז שהופרט לפני כשנתיים, בעוד ששווי השוק של בנק תיג'ראת עלה ב־114% ושל בנק סאדרת עלה ב־96%.

מעבר לכך, בנקים אלו הודיעו על רווחים גבוהים מהמצופה. בנק מילאת הודיע כי בסיום שנת הכספים האחרונה עלו הכנסותיו ב־32% מעל התחזית והסתכמו ב־622 מיליון דולר. הרווח של תיג'ראת הסתכם ב־445 מיליון דולר. לעומת זאת, גורלם של הבנקים הפרטיים האחרים לא שפר. כך למשל, בנק פריסיאן, שהוא הגדול ביותר במונחי שווי שוק, ראה את המניה שלו צונחת בקרוב ל־15% במהלך יוני.

איראן הודיעה כי השנה היא מתכוונת לגייס כ־12.5 מיליארד דולר באמצעות הבורסה על ידי הפרטת חברות ממשלתיות, כולל שני בתי זיקוק. להצהרות אלה יש להתייחס במידה של ספקנות, שכן בשנים עברו תהליך ההפרטה במשק האיראני כלל בעיקר החלפת בעלות במגזר הציבורי ולא גיוסי הון כמקובל בשוקי הון אחרים בעולם.

"נשבור את הסנקציות"

 

בתוך כך, איראן החליטה במהלך החודש שעבר לקרוא תיגר פעם נוספת על המערב, על ידי פתיחת בורסה לסחר הנפט באזור הסחר החופשי באי קיש. הרעיון להקמת הבורסה הועלה לראשונה במהלך 2005, וב־13 ביולי השנה היא נפתחה.

האיראנים טוענים כי ההיגיון לצעד זה פשוט - איראן מדורגת כרביעית בעולם מבחינת עתודות הנפט ושנייה בעולם מבחינת עתודות הגז הטבעי. למרות זאת, הבורסות היחידות למסחר בנפט הן בלונדון ובניו יורק, והמחיר הוא בדולרים. האיראנים מנסים לשבור את מה שהם רואים כ"מונופול מערבי" על הסחר בנפט. לפיכך, הסחר ב"בורסה הבינלאומית לנפט" מתבצע במטבעות שונים מהדולר - יורו, ריאל איראני וסל מטבעות שאינו כולל את המטבע האמריקאי.

חבר הפרלמנט פחר א־דין היידארי לא ניסה להסתיר את כוונת איראן כשהגיב על פתיחת הבורסה החדשה: "זה יחזק את מעמדה של איראן בקביעת מחירי הנפט בשווקים האזוריים. בורסת הנפט תעזור לנו לשבור את מחסום הסנקציות".

אך למרות ההצהרות, פתיחת הבורסה לא נחלה הצלחה: הנפט הוצע דווקא בדולרים ובמחיר גבוה ממחיר השוק, כך שלא נמצאו לו קונים. למרות זאת, חשיבות הקמת הבורסה לנפט על ידי איראן היא בעצם היישום: מדובר בניסיון ראשון של יצרנית נפט עולמית מובילה לנגוס בהכנסות של הבורסה בניו יורק. לא ניתן לשלול כי בעתיד יצרניות נפט משמעותיות נוספות שחלוקות בענייני מדיניות חוץ עם ארה"ב, ובהן ונצואלה ורוסיה, ינסו להקים בורסות משלהן.

ד"ר גיל פיילר ודורון פסקין הם מחברת אינפו פרוד מחקרים