פעילים במחאה על יוקר המחיה מפגינים בבניין נטוש ברחוב דב הוז בת"א

23.08.11 מכתב פומבי לכבוד מר רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו, שלום רב, אנו פונים אליך בעקבות אירועי הימים האחרונים, בהם נכנסו קבוצת צעירים באופן עצמאי ל"בית צעירות מזרחי" השוכן ברחוב פרוג 20, במטרה מוצהרת להקים שם מרכז אמנות ציבורי. פעולה אותה אתה כראש העיר בחרת לגנות מכל וכל ולכנותה פלישה אלימה ועבריינית לנכס ציבורי. לדידנו הלגיטימיות של מעשה "הפלישה", איננו השאלה המהותית העומדת על הפרק במקרה זה. השאלות המהותיות עליהן מוטלת עליך החובה לענות בכנות הן: מדוע המבנה אשר לכל הדעות עומד בכל ערכי השימור, לא נכנס לרשימת הבינינים לשימור? מדוע מבנה המיועד לשימוש הציבור, ושוכן במגרש בגודל כ-2600 מ"ר, והיקף שטח בנוי של כ- 3150 מ"ר עומד ריק ומוזנח מזה שנים רבות? לפי ראות עינינו שתי השאלות קשורות זו בזו, ולהן תשובה אחת. עיריית תל אביב מעוניינת בהריסת המבנה הקיים שבבעלותה, זאת מתוך ראייה ספקולטיבית אשר מאפיינת על פי רוב את התנהגותם של יזמי נדל"ן פרטיים כאלו שלנגד עיניהם עומדת צבירת ההון ולא שירות לציבור. לעינין שאלת השימור, עיריית תל אביב גיבשה את רשימת השימור העירונית בעזרת יועציה המקצועיים עוד בשנות השמונים של המאה שעברה. משום מה ביניין זה לא נכלל ברשימת השימור אף לא בדרוג הקל ביותר, עובדה זו מאוד מפתיעה לנוכח בדיקה מוקדמת שעשינו לבחינת הערכים הקיימים באתר. מיקום האתר בסמיכות ל"מעונות עובדים" של אדריכל א. שרון והמשכיות החצר מהווים ערך יוצא דופן אשר תחתיו הוכרזו "מעונות עובדים" כמבנים לשימור, והבניה בשנות השלושים של העיר כאתר מורשת עולמית לשימור ע"י אונסק"ו. ב"תוכנית גדס" סומן המגרש כמגרש לבניין ציבורי, וזאת על פי תוכניתו הייחודית של הפרופסור הסקוטי פטריק גדס עבור העיר תל אביב, תוכנית שהיוותה את המסד לבניה המצוינת של שנות השלושים בעיר. עובדה נוספת עליה נשענת ההכרזה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. "בית צעירות מזרחי" תוכנן במקור בשנת 1938 כמבנה בן שתי קומות עבור בית הספר של הרשת החינוכית הציונית-דתית אמי"ת. אדריכל המבנה היה יעקוב בן סירה (שיפמן) מי שהיה באותם ימים מהנדס העיר הדומיננטי ופעל בצמוד לראש העירייה דאז - רוקח. בן סירה, פעל במרץ ונחישות להפיכתה של תל אביב לעיר בעלת חזות מודרניסטית ואולי היה הראשון שמימש את החלום של "עיר עולם". בשנות הארבעים עם צמיחת בית הספר ועליה דרמטית במספר התלמידות הוסיף בן סירה קומה נוספת לבניין ובכך הכיל המבנה כיתות לימוד, אכסניה ושטחים ציבוריים נוספים, וכן חצר מגוננת ומעבר ציבורי. כאמור, אל אף עובדות אלו המבנה אינו מוגן בשום תוכנית לשמור, עובדה המאפשרת לעירייה להרסו בכל עת שתחפץ בכך. לעינין שאלת מצבו הנוכחי של הבניין, מאז שהמבנה אינו פועל כאכסניה ובית ספר, הוא עומד נטוש ומוזנח, ומשמש מחסה ארעי לדרי רחוב וכך גם החצר שלמרגלותיו. בהתחשב בערכי הנדל"ן באזור זה מתמיהה כיצד האחראי על הכנסות העירייה אינו עט על המבנה ומשווקו במהירות האפשרית. יתכן כי עצם ייעודו של המגרש כמגרש לבניני ציבור הוא שמאפשר התנהלות אטומה ואדישה זו למפגע הסביבתי שנוצר מעצם ההזנחה הממושכת של האתר. לאורך שנות הזנחתו של הבניין הועלו רעיונות ויוזמות רבות להשמישו לשימושים ציבוריים שונים ובניהם סדנאות אמנים, גני ילדים, האקדמיה לאמנות 'בצלאל' ואכסניה ציבורית עבור ותיקי העיר. אף אחד מרעיונות אלו לא צלח. אי הכרזה על שימור מאחד גיסא וההזנחה המכוונת ורבת השנים מאידך גיסא, מוכיחה את כוונת העירייה להרוס את המבנה הקיים ולנהוג במגרש הריק בכלים ספקולטיביים. מר חולדאי, נבחרת וקיבלת את הרשות לנהל את העיר, אולם אתה הוא זה המועל באמון שניתן לך. ההזנחה המכוונת של המבנה והגינה הציבורית המשפיעה על הסביבה כולה היא העברה האמיתית פה. בעיר שבה ישנו מחסור בשטחים ציבוריים, בנויים ופתוחים כאחד, קשה לתרץ את מעשה ההזנחה המתמשכת ועוד יותר קשה להבין את ההיתממות והצדקנות אל מול הפעולה שנקטו הצעירים. מעשה הצעירים מהווה לדידנו פעולה אזרחית ובלתי אלימה של החזרת הרכוש הציבורי לידי הציבור, בוודאי שלא עבירה אלימה המערערת על שלטון החוק. יתכן ומנגנון העירייה נדרש לעוד זמן רב של תכנון והתלבטות לגבי עתיד המבנה, אנו פונים אליך לאפשר עד אז את השימוש הזמני במבנה לטובת צעירי העיר, ופיתוח התרבות הגלובלית שאתה כה משתוקק אליה. זה המקום להעיד כי אבחנתם של דוברי העירייה אינה נכונה ועל פי בדיקה מוקדמת הבניין אינו מסוכן ואינו מסכן את יושביו והעוברים בסמיכות לו. על החתום שני תושבי העיר, אמנון בר-אור, אדריכל מיכל בר אור, צלמת

בית הצעירות מבנה מיוחד ראוי ביותר לשימור. אבל לא - כשהוא שייך לעיריית תל אביב. שימור מגביל הריסה ובניה. עלויות השיפוץ מטורפות. הבניין מיועד למגורים. לכך נבנה. עומד ריק מאז 1999 . 3000 מ"ר בנוי. מאפשר לפחות 100 יחידות דיור. שכר דירה לחודש ליחידה בבניין כזה לפחות 2500 ש"ח. 100 כפול 2500 = 25.000 ש"ח. כפול שנה = 3.000.000 ש"ח. כפול 12 שנים = 36.000.000 ש"ח. שלושים ושישה מיליון ₪ לפחות -חייבים לקופת העירייה נבחרי הציבור - מבצעי הנזק. עכשיו נותר רק להתאחד לתביעה ייצוגית נגד נציגי עיריית תל אביב ולתבוע כל אחד מהם יחד ולחוד באופן אישי. את כל מבצעי המחדל - נזק. נבחרי הציבור בעלי התפקידים. יוציאו הם מכספם שלושים ושישה מיליון ש"ח וישלמו לקופת העירייה שלנו. בואו נהפוך מניצוד לצייד, חברה פלילים שכמונו. פולשים שכמונו. בואו נראה לבית המשפט שרק בעל נכס לא שפוי היה מפקיר כך נכס כזה 12 שנים רצופות. אבל לא ולגמרי לא נבחרי ציבור. הם גרמו הפסד כספי לקופת העירייה. יש לפעול מייד לאיתור נכסים של עיריית ת"א. נכסים שלנו. להכריח את עובדי הציבור לפתוח דלתות המסתורין בפני הציבור. להראות מה המצב האמיתי. אין סודות. נתוני אמת. יש דיור ? תנו לגור בו. אין ? תביאו תוכנית עכשיו. ראש עיר נבחר לעשייה נבונה ומחושבת. זו לפחות התקווה. עשה חלקית. בסדר. אבל עשה גם בסדר וגם נזק - ישלם הוא וכל החברים בעבור הנזק הם לא נבחרו לעשות נזקים. בינתיים אסורה פלישה זה נגד החוק זה יעשה נזק ענק למחאה. אם רוצים להצליח מפגינים. באים בטיעונים עובדתיים. מכאן רק ירצו לדבר איתנו. חייבים תביעה ייצוגית עכשיו. זה התחלה של משא ומתן. וזה לא מוריד אותנו נמוך.

מגרש שנתרם למטרת מבנה ציבורי - לא ייתכן שהערייה תשנה את ייעודו לבניית מגדל מגורים. האדם שתרם את המגרש תרם אותו למטרה מסויימת - במידה והמגרש מיועד לשימוש עתידי למטרה שונה - יש לקחת אותו מרשות הערייה, ולהחזיר אותו ליורשים של האשם שתרם אותו, מבלי שהערייה תקבל ולו שקל אחד.

הדרך לאבד את התמיכה הציבורית קצרה אם הם ימשיכו בפעולות אלימות כאלה.