לוב: שיקום תשתיות ענף הנפט יימשך עד שלוש שנים

אחת השאלות המרכזיות לכלכלת לוב בעקבות נפילת משטרו של מועמר קדאפי נוגעת לגורלה של תעשיית הנפט. עברה וגם עתידה הכלכלי של המדינה תלויים בה, שכן 90% מהכנסות המדינה מבוססים על יצוא הזהב השחור - 32 מיליארד דולר ב־2010. לא בכדי, לידיעות על התמוטטות המשטר היו השלכות מיידיות על מחיר הנפט בשוקי העולם, שירד היום (ב') ב־1.2% עד שעות הצהריים בלונדון.

לפני פרוץ הלחימה בפברואר האחרון ייצרה לוב 1.6 מיליון חביות נפט ביום - 2% מהתפוקה העולמית, שרובה יוצא לשוק האירופי. איטליה, גרמניה וצרפת נשענות בעיקר על יבוא נפט מלוב: איטליה מקבלת יותר מרבע מהנפט שלה מהמדינה האפריקאית; גרמניה מקבלת ממנה 12% מאספקת הנפט; לוב היא ספקית הנפט השנייה בגודלה של צרפת, אחרי רוסיה. במהלך תקופת הלחימה ירדה תפוקת הנפט ל־100 אלף חביות ביום, בעיקר באזורים שנשלטו על ידי המורדים. תשתית תעשיית הנפט נפגעה בששת החודשים האחרונים, וכרגע איש אינו יכול לתת אומדן מדויק של הנזק. הערכות אופטימיות מדברות על הפקת מיליון חביות ליום בתוך כמה חודשי רגיעה, והפסימיות מדברות על שנתיים־שלוש.

המאבק על עתיד מגזר הנפט הלובי כבר החל: בעוד שרוב החברות העולמיות המובילות ישבו על הגדר בחודשי הלחימה, בימים האחרונים כבר נפוצו ידיעות כי טוטאל הצרפתית, ENI האיטלקית וחברות נוספות כמו BP החלו להגביר את המגעים מול המועצה הזמנית. עתה צופים כי חברות האנרגיה האמריקאיות כגון מרתון וקונוקו פיליפס, שהיו פעילות בלוב לפני המרד, ישובו עתה לעשות שם עסקים, ואליהן יצטרפו גם חברות סיניות ורוסיות. כרגע לא ברור אם הסכמי עבר להפקת נפט יכובדו.

איפה נכסיו של קדאפי?

אחת השאלות המעניינות בעקבות האירועים בלוב היא גורלו האישי של מועמר קדאפי. האיש, ששלט ביד רמה במדינה מאז 1969, הפך במהרה לדמות מוכרת והפכפכה בזירה העולמית. לאחר שבמשך שנים נחשב מצורע ותומך טרור, הוא הפך ליקיר המערב בתחילת העשור הקודם, ובפברואר האחרון חזר לעמדת האיש הרע.

ב־40 השנים האחרונות צבר קדאפי הון מופלג שפוזר במשך השנים בין כל חלקי משפחתו. בטרם החל העימות האחרון בפברואר השנה הוערך שווייה של משפחת קדאפי בכ־150 מיליארד דולר. הונו האישי של קדאפי הוערך ב־80 מיליארד דולר. לפי הערכות שונות, הכנסות לוב מנפט מאז עלה קדאפי לשלטון בשנת 1969 הסתכמו בכ־3 טריליון דולר. בכל שנה נמצא פער בין ההכנסות לבין דיווחי ההוצאה הממשלתית, והדעה הרווחת היא שהמיליארדים הללו הלכו ל"חשבון מיוחד" שהקים קדאפי ויועד לצבירת הקופונים האישיים שלו מהכנסות הנפט.

בשנת 2006 הורה קדאפי על הקמת זרוע השקעה, שהונה נאמד ב־60 מיליארד דולר. הקרן היתה פעילה בתחומים נרחבים, והזרימה כספים לבנקאות, נדל"ן ומועדוני ספורט ברחבי העולם. מאז החלה האינתיפדה בלוב נאלץ קדאפי להיפרד מסכומים גדולים שהוקפאו והוחרמו בחו"ל: ארה"ב הודיעה על הקפאת 30 מיליארד דולר, יפן הקפיאה 4.4 מיליארד דולר, וקנדה, אוסטריה, בריטניה ושוויץ הקפיאו נכסים גם הן. אולם זה רק חלק קטן מההון שהיה ברשות המשפחה.

היעד של ראשי המורדים יהיה, כמובן, לשים את ידם על הנכסים המוקפאים, אך חשוב מכך יהיה לנסות ולהבין מבניו העצורים של קדאפי - ואולי אף ממנו עצמו - היכן נמצאים הנכסים האבודים של לוב. החזרת הכספים הללו תוכל לתת למשק הלובי דחיפה אדירה לקראת שיקומו.