דו"ח טכנולוגי: לאן אפל הולכת מכאן?

ומה עכשיו, אפל?

מה שהיה צפוי כבר יותר משנתיים קרה הלילה: סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, התפטר מתפקידו כי איננו יכול עוד למלא אותו עוד. ג'ובס היה בחופשת מחלה מאז ינואר, ואפל הסתירה מידע על מצבו הבריאותי מאז 2004, כשחלה בסרטן. בנאום המפורסם שלו בסטנפורד אמר ג'ובס שהוא החלים, וזאת היתה אחת ההתייחסויות היחידות לנושא. נראה שעכשיו הגיע סוף סוף הזמן לשים את הקלפים על השולחן.

סוף עידן באפל: ג'ובס עוזב את תפקיד המנכ"ל

 

• היורש של ג'ובס: חזק מאוד בשיווק, אבל מה עם היצירתיות?
• הערכות: האסטרטגיה של אפל לא תשתנה
• מכתב ההתפטרות: "לא יכול למלא את חובותיי"
• אפל שווה יותר מהחומה הסינית
  

אז מה הלאה? סביר להניח שאפל תמשיך להיות חברה שמוציאה לשוק מדי פרקי זמן קבועים מוצרים נחשקים ויקרים מאוד, וגם תצליח למכור מספר גדול מאוד שלהם. אחרי הכל, ג'ובס לא ישב על הר קרח והרכיב אייפדים, ואפל אפילו לא מייצרת את המוצרים שלה - את זה עושות סדנאות היזע של פוקסקון וחברות אחרות. אבל בכל זאת צפויים כמה שינויים.

קודם כל, שדה המסתורין של החברה צפוי להתעמעם. הוא מצריך איש מכירות ממגנט וכריזמטי, שמגיח מדי פעם מתוך קופסה ומבטיח לשנות את העולם עם מוצר מהפכני וקסום. בשנות ה-90, כשלג'ובס היתה הערכה הרבה יותר מציאותית של עצמו, הוא היה הגון מספיק לומר ש"טכנולוגיה לא משנה הרבה, אם בכלל... דברים לא צריכים לשנות את העולם כדי להיות חשובים". מה קרה אחר כך - אנחנו יודעים. ומה יקרה עכשיו? אפשר לומר על טים קוק, היורש, הרבה דברים. כריזמה לא נכללת ברשימה.

שנית, Cnet מדווחת על סדקים ראשונים בכת שנוצרה סביב מוצרי אפל. חבריה חווים כעת את משבר האמונה שהיה צפוי כשהתחלנו לשמוע על מחלתו של ג'ובס, שאת חומרתה רבים מהם הכחישו יחד עם החברה.

נראה שתגובתם של המעריצים תלויה בגילם: המאמינים האמיתיים, שהיו עם אפל בשנות המדבר, כשהדגל שלה היה המק, הם מאמינים כבדים. "הם הרבה יותר ממוקדים ב'תרבות אפל', באנשים שהם אוהבים, ובאנשים שהם אוהבים לשנוא", אומר ברוס דאמר, העומד מאחורי מוזיאון המחשבים DigiBarn. הדור החדש, זה של העשור האחרון, עשור הצעצועים – אייפודים, אייפונים, אייפדים – רק רוצים את המכשירים. סטיב ג'ובס והנראטיב שמאחורי הקלעים מעניין אותם הרבה פחות.

ואולי, רק אולי, בעקבות התפטרות ג'ובס יתחילו סוף סוף להתייחס לאפל כאילו היתה עוד חברה, לא כמו מגע ישיר עם האלוהות.

מה שמביא אותנו ישירות ל...

אלים שקוראים להם אייפון וגלקסי

פעם, מזמן, הסופר הרגיש הנרי אדמס טען שהסמל של העידן המודרני הוא הדינמו, החשמל שהחליף את הבתולה מריה כסמל התרבות המערבית: הוא ייצג קדמה, חירות, שחרור מעמל. החברה המערבית נשארה במובנים רבים דתית מאד, אבל הקומוניסטים והפאשיסטים אימצו את החשמל והטכנולוגיה כמשחררים החדשים. לנין וסטאלין רצו טרקטורים וחשמל. הפאשיסטים העריצו את המכונית, את הרכבת, את מכונת היריה.

אנדרו באקביץ', פרופסור להיסטוריה, כתב מאמר משפיע שבו הוא טוען שבעידן המידע, הסמארטפונים החליפו את הדינמו כסמל החדש. הם מבטיחים לשנות את חיינו. הם ישחררו אותנו. הם יחברו אותנו לעץ הדעת, טוב ורע. הם חפצים קדושים, שיש להתייחס אליהם כאל תמונות קדושים, או מזוזות.

או שמדובר, בעצם, בגרסה חדשה של עגל הזהב, שמבטיח לנו שאם רק נקנה את המוצרים החדשים הריקנות שבתוכנו תתמלא. למין האנושי תמיד היתה נטייה להערצה ואפילו לפטישיזציה של חפצים, במיוחד כלי נשק. אבל בדרך כלל אלה היו חפצים שנבנו ביד אמן, לא יוצרו בכמויות בידי צעירים מזי רעב בסין.

באקביץ' כותב את הדברים במגזין הקתולי המשפיע Commonweal. הוא מוטרד מעבודת האלילים הזו, מהנטייה לכנות את האייפון "ג'יזספון". אבל לא רק הוא: כל מי שחושב שדת הצריכה היא בעיה צריך להיות מוטרד לא פחות.

אובמה, עצור את בלאגן הפטנטים

 

מלחמת הכל-בכל בתחום הפטנטים רק מחריפה, ואתמול למדנו שמיקרוסופט דורשת לאסור ייבוא סמארטפונים של מוטורולה מוביליטי לארה"ב. ה"וול סטריט ג'ורנל" מדווח על קריאה חריגה בהקשר הזה: דרישה להתערבות אישית במלחמת הפנטנטים מצד הנשיא אובמה. היא מגיעה מצד גורמים שונים, בהם גם ספקית הסלולר ורייזון.

אפל וחברות אחרות, כמו מיקרוסופט ואורקל, מנהלות מלחמת חורמה נגד אנדרואיד, ורושמים הצלחות מקומיות: אתמול, למשל, אסר בית משפט הולנדי על מכירת הסמארטפונים של סמסונג באירופה. כשזה מגיע למאבקים משפטיים בארה"ב כמעט כולם פונים לגוף שנקרא ה-ITC, שהיא רשמית ועדת הסחר הבינלאומי, אבל בפועל גוף רגולטורי אמריקאי בלבד. ל-ITC יש סמכות למנוע את מכירת המוצרים של החברה מותקפת ברחבי ארצות הברית.

הבעיה כאן, מציין ה"ג'ורנל", קשורה ספציפית לחברה אחת שהמנכ"ל שלה התפטר לאחרונה: המטרה של פטנטים היא לשכנע את הצד השני לקנות ממך רשיון. אפל לא רוצה למכור רשיונות: היא רוצה לשלוט בשוק באופן דומיננטי. ובאמצעות ה-ITC, יש לה סיכוי לעשות את זה. מאז 2006, בעקבות פסיקה של העליון האמריקאי, הרבה יותר קשה לעשות את זה באמצעות בית משפט רגיל.

כאן נכנס אובמה לתמונה. החוק שעליו התבססה הקמת ה-ITC קובע, באופן משונה, שהנשיא יכול לבטל את פסיקותיו. לפי ורייזון ואחרות, על אובמה להודיע שהוא יבטל כל צו של ה-ITC שקשור לסמארטפונים, מה שייאלץ את אפל לחזור לבתי המשפט הרגילים. מאחר שהחברה לא יכולה לאסור מכירות באמצעות בתי משפט אלה, היא תצטרך לשחק לפי הכללים ולהתחיל לגבות כספים עבור רשיונות, במקום לנסות לחסל את המתחרים.

פייסבוק לממשלת בריטניה: אל תחסמו אותנו

 

שבועיים אחרי המהומות בלונדון, אפשר לבחון את המצב באור צונן יותר: בעקבות ההתפרעויות, יש פיתוי גדל והולך לגלוש ברכות לעבר מצב של ממלכה מנוטרת. מצלמות המעקב כבר שם.

דייוויד קמרון נשא נאום בפרלמנט, שבו הוא קרא לבחון חסימה של רשתות חברתיות במקרה של מהומות. מעניין מה הוא יעשה עם אפליקציות נוסח GroupMe, שנרכשה על ידי סקייפ לאחרונה, שמאפשרת שליחה של הודעות SMS ללא תשלום לקבוצות מוגדרות מראש. השיטה הזאת בדיוק שימשה לביצוע טבח בקניה אחרי הבחירות שם, לפני שנים ספורות, והודעות כאלה מפחידות הרבה יותר מאשר פרסום סטטוסים ברשתות חברתיות. הקורבן המיועד לא יודע כלום עד שהרוצחים מגיעים.

נציגים של פייסבוק וטוויטר צפויים להפגש היום בנושא עם נציגים של ממשלת בריטניה, בהם שרת הפנים. הנציגים כבר הצהירו על עמדתם הבלתי מפתיעה: התנגדות תקיפה לכל נסיון להפסיק את פעילותם או למחוק חשבונות של גולשים בזמן מהומות.

השרים, מצידם, צפויים לסגת בעדינות מההצהרות הפומביות של קמרון. משטרת בריטניה עשתה את מה ששירותי הבטחון שלה, ייאמר לשבחם, עושים בעקביות במצבים כאלה: היא הצהירה שהיא לא רוצה סמכויות נוספות, ושחקיקה כעת תביא לתוצאות חריגות ולא רצויות.

קצרצרים

גוגל+ מראה לאחרונה סימני דעיכה שגורמים לי להסתכל על כובעים בחיבה רבה מעט יותר: כמות התוכן שם צוללת, ורוב ה"חברים" של הכותבים עדיין בפייסבוק. אבל גוגל לא מוותרת: היא שדרגה את כפתור גוגל+ שלה, וממשיכה להפעיל תותחים כבדים. אחד המייסדים של מייספייס, טום אנדרסון, מעריך שבסופו של דבר כולנו נשתמש בגוגל+, גם אם לא נרצה, פשוט משום שגוגל תדחוף אותו לכל אחד מהדומיינים החשובים שלה: מנוע החיפוש, ג'ימייל, יוטיוב, בלוגר ועוד. הוא יהיה בכל מקום, מציג לכם תוכן מהחברים שלכם, וינהל נגדכם מלחמת התשה. אנדרסון מציין שגוגל+ כבר הופך למקובל מאוד בקרב צלמים, למשל.

ארגון הטרור המקוון אנונימוס יורד לביוב: הוא פרסם תמונות עירום של דובר BART, מערכת התחבורה הציבורית של סן פרנסיסקו. מדובר בעוד צעד, שפל במיוחד הפעם, במערכה שאנונימוס מנהלת נגד BART על רקע ניתוק הסלולר במערכת התחבורה כדי למנוע הפגנה. התמונות הללו, כמובן, גנובות – מישהו פרץ לחשבון של הדובר ופירסם אותן. נזכיר שוב שאנונימוס התיימרה פעם לקרוא לשמירה כל כך הדוקה על פרטיות, שהיא הפכה את הזכות לאנונימיות לדגל שלה. עכשיו היא מפרסמת תמונות עירום בנסיון להביא לפיטורם של אנשים. זה לא רק לקפוץ מעל הכריש: זה להתגאות בכך.

רעיון חדש ונתעב מפציע בשמי עולם הטכנולוגיה: מוזיקה ואפקטים קוליים לספרים. התירוץ: לדור הנוכחי יש יכולת ריכוז של יתוש על ספידים, וכדי שהוא ישקע באמת בספר, הוא צריך אפקטים. הדמות הולכת במסדרון חשוך? תשמע קולות של צעדים. אתה בקטע מותח במיוחד? טובי המלחינים של הוליווד יתאימו לך מוזיקה מסעירה. הכל כדי שלא תצטרך אשכרה להתרכז בטקסט.

בדיקה בבריטניה העלתה תוצאה מביכה: 99% מהאתרים הממשלתיים שם עוברים על חוקי הפרטיות. הם מכילים עוגיות שעוקבות אחרי הגולשים מבלי לעדכן אותם על כך ומבלי לקבל את רשותם. רק שישה מתוך 603 אתרים שנבחנו עמדו בתקנים. בעוד פחות משנה, נזכיר, האיחוד האירופי מצפה שכל אתר ביבשת יאפשר למשתמשים להכריז שהם אינם רוצים שיעקבו אחריהם.

רעידת האדמה במזרח ארה"ב השבוע כללה שני מרכיבים שהזניקו את תעבורת הרשת: רעש אדמה מורגש אך בלתי מזיק יחסית, שהגיע לאזור אורבני במיוחד ועמוס באנשים חמושים במיטב הטכנולוגיה. התוצאה היתה 5,500 ציוצים בשנייה בטוויטר, יותר מהיקף הציוצים אחרי ההודעה על חיסולו של אוסאמה בן לאדן ומספר דומה, פחות או יותר, לאלה שאחרי רעידת האדמה בפוקושימה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
•  ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"