יוסי שריד: "בית הספר יהפוך לבית חרושת לציונים למורים"

רפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" אולי זכו להדים התקשורתיים הרמים ביותר, אולם הן רק שתיים מהרפורמות שמקדם משרד החינוך בשנתיים האחרונות. מה שוות כל הרפורמות הללו? "כלכליסט" ביקש משלושה שרי חינוך לשעבר להביע את דעתם על המהלכים האחרונים של המשרד בראשו עמדו.

"הרפורמות בשכר המורים הן צעד קטן בכיוון הנכון. טוב שחל שיפור, אך השיפור הוא קטן ואינו משנה את התמונה", מדגיש יוסי שריד, שכיהן כשר החינוך מיולי 1999 ועד יוני 2000. "לפי נתוני ה־OECD, מורה בארץ, גם לאחר הרפורמות, משתכר משמעותית פחות מכל עמיתיו במדינות המפותחות, וזה מצב אנוש. כל זמן שמקצוע ההוראה לא יהפוך לבר־תחרות במשק, אין סיכוי שאנשים יבחרו לעסוק דווקא בו".

רפורמת "עוז לתמורה" כוללת סעיף הקובע תגמול דיפרנציאלי למורים, לו מתנגד שריד נחרצות. לפי הסעיף, מורים מצטיינים יזכו לתוספות שכר של 15%, ובתי ספר מצטיינים למענקים של 40%. "השכר הדיפרנציאלי הוא אסון", קובע שריד, "זו פורענות חינוכית איומה. מרשם להכנסת רוח רעה לבית הספר, ולתיוג מורים. כשמתייגים מצטיינים מתייגים גם את הלא מצטיינים. מורים יתהלכו בתחושה שהם לא שווים כלום".

בנוסף, הוא אומר, הדבר "מסגיר את המורים לידי המנהל, שלא תמיד מניעיו הם לגופו של עניין. המשימה הראשונה של המורה תהיה למצוא חן בעיני המנהל. המשימה השניה שלו תהיה לשפר את הציונים של תלמידיו, ולא בהכרח על ידי שיפור רמת הלימודים. בית הספר יהפוך מבית חרושת לציונים לתלמידים גם לבית חרושת לציונים למורים. זו שגיאה חינוכית כל כך כבדה שהיא עלולה להשחית כל חלקה טובה ברפורמה".

יולי תמיר: "אנשים חושבים שהתחרות תדחוף את החלשים קדימה, אך בעת פתיחת אזורי רישום החזקים מגיעים לבתי הספר החזקים, והחלשים משלמים את המחיר" | צילום: אורי פורת

יולי תמיר, שבילתה כ־3 שנים במשרד החינוך בשנים 2006–2009, מסכימה: "עליית שכר בתמורה לשעות פרטניות היא מהלך נכון, שמאפשר לבית הספר להגיע ולטפל בצרכים של כל תלמיד, אך לגבי השכר הדיפרנציאלי אני פחות נלהבת. אני חושבת, מדוגמאות במקומות שונים בעולם, שלסוג התחרות שזה יביא לבתי ספר יש תוצאות שליליות. זה מחליש את בתי הספר ובעיקר את המורים. כל כשלון שלהם הופך בסופו של דבר לבסיס לפגיעה והשפלה".

יצחק לוי, שעמד בראשות המשרד מפברואר 1998 ועד יולי 1999, אומר בדומה, כי "לגבי הנושא הדיפרנציאלי אני עדיין מסופק, כיוון שעדיין לא ראיתי קריטריונים לפיהם יקבע מי מקבל תוספת שכר. אם הקריטריונים הם של ציונים - אני מאוד מתנגד. אי אפשר למדוד מורה רק לפי ציונים. היתה טעות לקבוע את הנושא הדיפרנציאלי לפני שקבעו באופן ברור ובמדויק את הקריטריונים".

"התחרות היא דבר טוב"

נכון להיום, הורים מחויבים לרשום את ילדיהם לבית הספר הנמצא באזור מגוריהם. בשנים הקרובות מתכנן משרד החינוך לאפשר לתלמידים לבחור את בתי הספר אליהם יירשמו, אולם מדובר בצעד שנוי במחלוקת, שמצד אחד יכול לעודד תחרות חיובית בין בתי הספר שתוביל לצמיחה, ומצד שני עלולה להחליש בתי ספר החלשים ממילא, שהתלמידים החזקים ייבחרו שלא להירשם אליהם.

גם השרים לשעבר חלוקים בעניין. "צריך להיזהר מלהפוך את החינוך לתחום שיש בו רק תחרות", אומרת תמיר. "אנשים חושבים שהתחרות תדחוף את החלשים קדימה, אך בעת פתיחת אזורי רישום החזקים מגיעים לבתי הספר החזקים. המערכת המבוססת יודעת לדחוף את עצמה קדימה, והרבה פעמים המשפחות החלשות משלמות את המחיר". שריד מוסיף: "זהו המשך הגישה של ראיית מערכת החינוך כמערכת כלכלית. אותה גישה שמובילה לשכר דיפרנציאלי ולהפרטות מטורפות".

לוי דווקא תומך במהלך - "בתנאי שבתי הספר יהיו נגישים, שיהיו הסדרי תחבורה נוחים, שלא ייווצר מצב שתלמיד לא ילך לבתי ספר שהוא רוצה כי אין תחבורה מתאימה. אני חושב שהתחרות כאן היא דבר טוב, היא תיצור התמקצעות של בתי הספר וגיוון בהיצע".

תלמידי תיכון. יצחק לוי: "אי אפשר למדוד מורה רק לפי ציונים. היתה זו טעות לקבוע את הנושא הדיפרנציאלי לפני שקבעו באופן ברור את הקריטריונים" | צילום: אלעד גרשגורן

"להפוך את הפירמידה"

כחלק מגל המחאות החברתיות, גם המורים פתחו במחאה משלהם, ודורשים תקצוב דיפרנציאלי של בתי הספר במטרה לגשר על הפערים. "מאוד חשוב שאנשים העוסקים בחינוך רואים את עצמם כחלק מהתהליך", אומרת תמיר, שמעורבת בפעילות ואף השתתפה ב"קונגרס החינוך הראשון" שארגנו מובילי מחאת החינוך בגן מאיר לפני כשבועיים. גם שריד תומך בדרישה: "הפירמידה התקציבית הפוכה: המקומות החלשים מקבלים תקצוב נמוך, והחזקים תקצוב גבוה. היום המצב הוא של 'אמור לי מאיפה אתה מגיע ואומר לך לאן תגיע'. חייבים להפוך את הפירמידה".

"אם המדינה לא תיקח על עצמה את כל מימון החינוך, תמיד יהיו פערים, כי יש רשויות עשירות ויש רשויות עניות", מסכם לוי את הפיתרון שלו, "היום חלקן של הרשויות המקומיות בתקצוב החינוך גדול, ויש רשויות - כמו שדרות וירוחם - שקורסות בגלל זה. צריכה להיות החלטה מערכתית שכל המימון יוטל על המדינה, וכיוון שהמדינה מתקצבת מוסדות באופן שיוויוני, תיפתר בעיית הפערים".