"ההסכם ממשיך לדחוף את הרופאים למערכת הפרטית"

גם לאחר חתימת הסכם השכר החדש בין הרופאים למדינה, רוב הרופאים המומחים ירוויחו בעוד תשע שנים בעבור משרה מלאה (הכוללת 10 שעות נוספות) 11,500–12,500 שקל בחודש בלבד. כך עולה מניתוח להסכם בין ההסתדרות הרפואית לאוצר שנחתם לפני שבועיים ונערך על ידי המתמחים המתנגדים לו. ניתוח זה עבר גם תחת עיניו של פרופ' דב צ'רניחובסקי, מומחה לכלכלת בריאות מאוניברסיטת בן־גוריון, שאומר כי "ההסכם משמר את מבנה השכר שדוחף את הרופאים למערכת הפרטית".

ההשוואה בין הניתוחים של הרופאים לאלו של האוצר היא לא פשוטה, בלשון המעטה. שני הצדדים צודקים, לפחות בכל הקשור למספרים עצמם; מחד, האוצר וההסתדרות הרפואית מדגישים כי השכר הממוצע של הרופאים יעלה ב־47% עד 2019 וכי הרופאים המועסקים בפריפריה ובמקצועות הנמצאים במצוקת כוח אדם יקבלו תוספות גדולות הרבה יותר. השכר של מומחה צעיר בפריפריה במקצוע במצוקה, שעומד היום על כ־23 אלף שקל לחודש, יגיע לקראת סוף העשור ליותר מ־38 אלף שקל בחודש. עם זאת, השכר הזה כולל שלוש כוננויות ושתי תורנויות בחודש, יותר מאשר הם עובדים כיום. זו בדיוק הנקודה המרגיזה את הרופאים המתנגדים להסכם, שמסרבים לראות בתורנויות נוספות כחלק משכר הבסיס. על פי ההסכם, שכר הבסיס הממוצע של הרופאים בישראל יעלה בכ־32% עד 2019, יותר מהאינפלציה החזויה - מבחינתם תוספת לא מספקת.

• אינפוגרפיקה : שינוי ההשתכרות הצפוי למתמחה עד להפיכתו למומחה
  

"הרופאים הצעירים מתמקדים, ובצדק, על שכר היסוד שהוא רק חלק מהכנסתם; הם רוצים לראות בעבודה נוספת זכות ולא חובה. וזכות שניתנת למימוש מלא גם במערכת הציבורית", אומר פרופ' צ'רניחובסקי.

שיחות עם תומכי ההסכם מעלות כי גם הם אינם סבורים כי נמצאה תרופה שתציל את הרפואה הציבורית. שלוש בעיות בתנאי העבודה של הרופאים במערכת הבריאות הציבורית נשארו, גם אם צומצמו מעט. הראשונה היא מבנה תלוש השכר המעוות של הרופאים, השנייה היא הקפיצה הקטנה (ואולי אף הירידה - מ"ק) בשכר במעבר ממעמד של מתמחה למומחה, והשלישית, הנגזרת ממנה, היא שעדיין מומחים טובים עלולים לבחור לעבוד בשעות אחר הצהריים במערכת הבריאות הפרטית במקום לבצע כוננויות בבתי החולים הציבוריים.

הנתונים על פי המתמחים מראים כי השכר למשרה מלאה (ללא תורנויות) של רופא צעיר שהחל את התמחותו בשנה האחרונה עמד בסוף 2010 על 8,700 שקל בחודש. באוגוסט 2014, לקראת סיום התמחותו, שכרו יגיע לכ־10,500 שקל בחודש - עלייה של כ־20%. הכללת שש תורנויות בחודש מכפילה את השכר בשני המקרים, כך שעם סיום ההתמחות ב־2014 הרופא ישתכר כ־20 אלף שקל בחודש. אולם, לאחר שיקבל את תעודת המומחה, השכר שלו למשרה מלאה יירד ל־11,450 שקל בחודש בלבד. אם נוסיף לכך שתי תורנויות בחודש שהרופא המומחה אמור לבצע, שכרו עדיין יסתכם בכ־17,500 שקל - עדיין נמוך משכר מתמחה המחויב לתורנויות רבות יותר.

מחאת המתמחים | צילום: נמרוד גליקמן

הבעיה העיקרית, אומר פרופ' צ'רניחובסקי, היא כי בהסכם יש הנחה מובנית שרופא מומחה צריך להמשיך בעבודה נוספת כדי לשמור על הכנסתו בסיום ההתמחות (הכולל גם שכר מתורנויות). "אם הוא עובר ממצב של מתמחה החייב בתורניות למצב של מומחה ללא עבודה נוספת, הוא יורד בהכנסתו".

באוצר לא מסתירים את העובדה כי חלק מהניסיון בהסכם הוא ליצור תמריץ למומחים לעבוד שעות נוספות, במיוחד בשעות אחר הצהריים, בבתי החולים הציבוריים. לשם כך הוגדרה בהסכם, לראשונה, אפשרות למנהלי בתי החולים לחייב מומחים צעירים בשתי תורנויות בחודש, כלומר עבודה מבוקר עד בוקר. לכך יש גם תשלום יפה של עד 3,600 שקל למשמרת. נכון שמומחה צעיר לא ישתכר סכום כזה באחר צהריים אחד בקליניקה הפרטית או בבית החולים הפרטי, אך את הלילה הוא יעשה עם משפחתו בבית. לכן, גם אם יחייבו אותו לשתי תורנויות בחודש, את השלישית הוא כבר עלול שלא להתנדב לעשות. על רופאים בכירים אין על מה לדבר. בכל הקשור לתמריצים כלכליים, הטובים מביניהם יכולים להשתכר "בחוץ" את אותו הסכום, אבל בדולרים. כך שעדיין יהיה קשה למנהלי בתי החולים במרכז (היכן שיש תחרות קשה מול המערכת הפרטית) לשכנע את הרופאים הטובים שלהם להישאר מעבר לשעות העבודה הרגילות.

"המצב הוא כזה שבו אין בשורה כלכלית בלעבור ממעמד של מתמחה למעמד של מומחה המקדיש את כל זמנו במערכת הציבורית", אומר פרופ' צ'רניחובסקי. "היה מקום להתחיל במבנה ובשיטת שכר חדשים למתמחים ורופאים צעירים, כאלה שיבטיחו שהם יהיו Full timers במערכת הצבורית".