זליכה לא יתניע את ענף הרכב

שר התחבורה ישראל כץ מינה בשבוע שעבר את פרופ' ירון זליכה לעמוד בראש הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב. הוועדה, שתגיש את מסקנותיה עד סוף השנה, אמורה לטפל בכמה נושאים בעייתיים שעמם ניתן למנות את המחירים הגבוהים של חלקי החילוף; את העובדה שלא קיים היום יבוא מקביל של מכוניות לישראל; את הבעלויות הצולבות בין יבואני הרכב ובין חברות הליסינג; ואת העובדה שיבואני הרכב מחזיקים כיום ביותר ממותג אחד. למרות שפע הבעיות שבהן תעסוק הוועדה, הליקוי הקשה ביותר בענף הוא המיסוי הגבוה על מכוניות חדשות בישראל - 83% ממחיר המכונית. אך דווקא נושא זה לא יטופל בוועדה משום שאינו בגדר סמכותה, אלא בסמכות רשות המסים.

לא צריך להיות אחד מחברי הוועדה כדי לחזות מה יהיו מסקנותיה. הוועדה ודאי תקבע שחלקי חילוף בישראל הם יקרים מדי, ושיש להוזילם באמצעות תוכניות מיוחדות שיהיו רלבנטיות אולי לחלקי חילוף בטיחותיים, או באמצעות יצירת מנגנון שיוזיל את עלויות האחסנה של החלקים אצל היבואנים, אשר מחויבים כיום להחזיק חלפים במשך שבע שנים; שיש להגביל את יבואניות הרכב בהחזקת חברות ליסינג; שיש להגביל את כמות המכוניות שליבואנית מסוימת מותר למכור לחברת ליסינג; שיש לתת ליבואנים מקבילים "זכויות" מיוחדות שאין ליבואני הרכב הוותיקים; וגם לתת עוד כמה הקלות לאזרחים שרוצים להביא ארצה מכונית ביבוא אישי.

להיטותו של שר התחבורה ישראל כץ לתקן את שוק הרכב הישראלי עוד בימי כהונתו היא מבורכת. מסקנות הוועדה יביאו ללא ספק לשלל כותרות צבעוניות ויספקו לעיתונאי הרכב תעסוקה רבה. אך המסקנות אינן הקושי. מה שנשכח בתהליך הוא שכדי שמסקנות ועדת זליכה יקבלו תוקף חוקי, הן יהיו חייבות להפוך להצעת חוק שגם תעבור שלוש קריאות בכנסת. אם אלה אכן יגיעו לרמת החקיקה, רק אז תחל המלחמה האמיתית.

ענף הליסינג הוא שועל קרבות ותיק

פתיחת שוק הרכב ליבוא מקביל עלולה לפגוע אנושות בחברות הליסינג. בהסתמך על נתוני רשות המסים, 51% מן המכוניות בישראל שייכות לציי רכב גדולים (כמו חברות ליסינג) ו־49% שייכות ללקוחות פרטיים. על פי הצהרות משרד התחבורה שמעוניין לעודד יבוא מקביל, מכוניות שיגיעו ארצה ביבוא מקביל צפויות להיות זולות יותר ממכוניות ביבוא סדיר. אך ביום שבו תנחת בישראל המכונית הראשונה מדגם פופולרי בקרב ציי הרכב, שמחירה יהיה זול ממחיר המחירון של היבואן הוותיק, צפוי מהפך בשוק - ערך הרכב במחירונים יירד וישפיע ישירות על ערך הדגם בשוק המכוניות המשומשות. עוד מסתמן, כי מכוניות ביבוא מקביל לא יזכו להערה ברישיון הרכב שתעיד על מוצאן כפי שנהוג במכוניות מיבוא אישי - כך שלא ניתן להקדיש להן סעיף נפרד במחירונים. התוצאה המיידית תהיה צניחה של עשרות מיליוני שקלים בערכי ציי הרכב של חברות הליסינג. החברות שצפויות להיפגע מודעות היטב לעובדה זו ויהיו מוכנות להילחם. הפעם האחרונה שבה נדרשו חברות הליסינג להילחם בכנסת היתה במאבק על שווי השימוש. כזכור, ציפורני לוביסטים נשלפו וחברות הליסינג ניצחו.

ירון זליכה | צילום: אלכס קולומויסקי

יבואני הרכב לא יוותרו בקלות על הליסינג

במשרד התחבורה מצהירים על הטלת מגבלות על הקשרים שבין יבואני הרכב לחברות הליסינג. היבואנים מצדם יטענו, ובמידה רבה של צדק, שיחסיהם עם חברות הליסינג פועלים בהתאם לחוק המספרים הגדולים: חברות הליסינג רוכשות מכוניות רבות ולכן מקבלות הנחות גדולות מלקוחות אחרים.

בין האפשרויות שעל הפרק ניתן להגביל את כמות המכוניות מתוצרת חברה מסוימת, שיכולות להוות חלק מסל הרכישה של חברת ליסינג. עבור יבואני רכב מסוימים מדובר במצב מסוכן. רמז לכך ניתן למצוא בתשקיף של קבוצת קרסו יבואנית רנו וניסאן משנה שעברה. לפי התשקיף, בשנה שעברה רכשה חברת הליסינג פסיפיק שבבעלות קרסו 6,227 מכוניות בשווי 567 מיליון שקל ו־1,691 מכוניות מתוכן היו מקבוצת קרסו. לפי הערכות בשוק, קבוצת שלמה, יבואנית אופל, מעבירה יותר מחצי ממכוניות אופל שנמכרות בארץ ישירות אל צי הליסינג וההשכרה שלה — שלמה SIXT. קבוצת שלמה כבר הפעילה בעבר לוביסטים, בהצלחה ניכרת, בימי המאבק על שווי השימוש. קבוצת קרסו, כמו היבואניות מכשירי תנועה, בעלת חברת הליסינג כספא, ו־UMI, שבעליה מחזיקים בזיכיון חברת אוויס, לא ישקטו על השמרים.

הפרדת מותגי רכב תפתח חזית עולמית

יבואני הרכב כבר מדברים בימים אלה על "הסרת כפפות כוללת" במאבק נגד משרד התחבורה, משום שיש להם מה להפסיד. אחת ההמלצות האפשריות של ועדת זליכה עשויה להתייחס להפרדה מוחלטת בין המותגים, גם מבחינת בעלות. משמע, יבואן רכב אשר משווק כיום יותר ממותג רכב אחד, יצטרך לוותר על חלק מסל המותגים שלו.

כאן כבר צפוי מאבק אמיתי, משום שמדובר במגרש העולמי של יצרני הרכב, שעלול להשפיע באופן ישיר גם על מוצרים אחרים שנמכרים בארץ. פיז'ו וסיטרואן, המשווקות בארץ על ידי דוד לובינסקי, התאחדו בשנת 1976. ביואיק, שמשווקת על ידי UMI יבואנית שברולט, נרכשה על ידי מייסד ג'נרל מוטורס בשנת 1904, ועוד היד נטויה. אם תאגיד עולמי העוסק ברכב ייאלץ להפריד את מותגיו, מדוע שכלל זה לא יהיה תקף גם לגבי סיגריות או משקאות?