ביטוח לאומי יממן פיצוי מוגדל לעובדי אגרקסקו

עובדי חברת היצוא החקלאי הממשלתית אגרקסקו צפויים לקבל פיצוי פיטורים בשיעור 148% ממשכורתם במסגרת פירוק החברה. הפיצויים החריגים בגודלם הם תוצאה של נוהל לא כתוב שהונהג בחברה במשך שנות פעילותה לגבי עזיבת עובד מרצון או בפיטורים, ושזכה לאישור בידי סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך במקביל לאישור פירוק אגרקסקו בשבוע שעבר. הפיצויים החריגים ימומנו מכספי הביטוח הלאומי.

הנוהל נחשף בבקשה שהגיש עו"ד אלון הורנשטיין המייצג את עובדי אגרקסקו, ובה נטען כי ברבות השנים החלה החברה להפריש בפועל לקופות הגמל האישיות של העובדים השלמת פיצויים מוגדלים. יתר על כן, בתחילת 2011, על סף המשבר שהביא לבסוף לפירוק החברה, היא ביקשה וקיבלה מהמדינה כספים ייעודיים בגובה 12.5 מיליון שקל לתשלום תנאי פרישה מיוחדים לעובדים.

בתגובה שהגישה המדינה לבית המשפט היא הודתה כי "היה נוהג, לאורך השנים, על תוספת של עד 48% לפיצויי פיטורים. אולם אין בידי המדינה כל אישור או תיעוד להסכמה שבין ההנהלה לבין ועד העובדים בדבר שיעור פיצויי פיטורים מוגדלים". אך כאמור השופטת פסקה כי יש לכבד את הנוהג.

כדי למנוע פגיעה בנושים אחרים של אגרקסקו סיכמו נציגי העובדים, כונס הנכסים שמונה לחברה ונציגי הביטוח הלאומי כי הפיצויים העודפים יגיעו מכספי הביטוח הלאומי, שלהם זכאים העובדים במסגרת הפירוק. המשמעות היא שהפיצויים החריגים בגודלם ביחס למקובל במשק ימומנו מכיסו של הציבור הישראלי.

"מדובר בתקדים", אמר ל"כלכליסט" עו"ד הורשנטיין. "החברה נפלה, ולמעשה באנו ועשינו הסכם קיבוצי מיוחד על בסיס אותו נוהג". אותו הסכם קיבוצי נחתם בסוף אוגוסט בין נציגי העובדים לנאמן שמונה לחברה.

הורנשטיין משווה את המקרה לקריסת אמפא בסוף 2008, שם לדבריו התברר כי משכורות העובדים כללו עמלות. כל עובד שפוטר ניהל משא ומתן עם ההנהלה, שבסופו הועלה גובה הפיצויים ששולמו לו לפי העמלות שקיבל במהלך עבודתו.

"זו היתה 'מסחרה'", מספר הורנשטיין. "ישבנו עם הביטוח הלאומי, ואחרי חצי שנה הוסכם שהנוהל הזה חל והשגנו לעובדים תוספת של פיצויי פיטורים של מיליונים, בגובה 30%–40%".

זכויות העובדים קודמות ליתר הנושים

ההטבות המופלגות שיקבלו עובדי אגרקסקו הן יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. הליך הפירוק הוא הכלי היחיד שעובד יכול להפעיל במצב של חדלות פירעון, אך לרוב בחברות גדולות העובדים יהיו מוכנים להסכים להקפאת הליכים שבמסגרתה הם יקבלו חלק מהמשכורת לאחר שיוותרו על חלק מהחוב כלפיהם, כפי שיעשו כל הנושים.

החוק העוסק בזכויות עובדים בעת פירוק חברה הוא חוק הביטוח הלאומי, שמעגן את כללי ההגנה על עובדים שזכויותיהם נפגעו בעקבות הוצאת צו פירוק. לפי החוק, העובד יקבל במסגרת הפירוק שכר של עד 21 אלף שקל ופיצויים של עד 10.5 אלף שקל מקופת הפירוק, שמורכבת משווי נכסי החברה, כשיש לו קדימות על פני כל הנושים האחרים. בנוסף, ביטוח לאומי ישלם לעובד את שכר העבודה בתוספת פיצויי פיטורים כפול הוותק, שנה לאחר הוצאת צו הפירוק. הסכום המקסימלי שמשלם ביטוח לאומי לעובד מתעדכן מדי תקופה ועומד עתה על 106,054 שקל.

עו"ד אמיר ברטוב | צילום: אוראל כהן

"דין הקדימה לעובדים מקבל מעמד עודף על פני כל דיני הקדימה האחרים: תשלום למס הכנסה, ארנונה ודמי שכירות", מסביר עו"ד אמיר ברטוב ממשרד ליפא מאיר ושות', המתמחה בהליכי חדלות פירעון. "המשמעות כלפי הנושים האחרים היא משמעותית. העובדים קודמים לכל נושה שיש לו שעבוד צף, אבל לא לפני נושים מובטחים עם שעבוד ספציפי", מוסיף ברטוב. שעבוד צף הוא שעבוד שאינו מתייחס לנכס מסוים וקבוע, אלא למסגרת כללית של נכסים המתחלפים מזמן לזמן בהתאם לפעילותה העסקית של החברה, כמלאי סחורות. בהינתן צו הקפאה או פירוק, מוחל השעבוד על הנכסים הקיימים באותו מועד.

בנוסף, קבלת הפיצויים כרוכה בכך שהחברה בפירוק תמשיך להיות מוגדרת כ"עסק חי", כפי שהדגיש הנאמן שהופקד על אגרקסקו. "בפירוק קלאסי, שבו מוכרים את הנכסים, אני לא מכיר מקרה שבו עובדים זכו במשהו, למעט מקרים שבהם נמכרו נכסים כעסק חי", מסביר ברטוב. "כלומר, נמכרו נכסי המפעל, וחלק מההסדר עם הקונה היה שהוא רוצה שהעובדים ימשיכו לעבוד". לדבריו, במקרה זה העובדים נתפסים כספק חיוני שבלעדיו לא ניתן להפעיל את העסק, מה שיכול לאפשר להם לדרוש תנאים משופרים.

כדוגמה מביא ברטוב את מקרה רשת השיווק הקורסת קלאבמרקט, שם לדבריו תנאי למכירת החברה לשופרסל היה כריתת הסכם קיבוצי חדש עם העובדים, שהעניק להם זכויות עודפות. "בדרך כלל במפעלים ישנן קבוצות של עובדים שהם חלק חשוב מאוד בעסק", אומר ברטוב.

גרמניה: הסמן השמאלי של זכויות העובדים

זכויות העובדים בחברה בהליכי פירוק בישראל אינן שונות במידה מהותית מאלה של עמיתיהם באירופה: העובדים מקבלים קדימות מסוימת ומוגבלת על פני הנושים האחרים, בדומה למצב בישראל, מציין עו"ד אבנר כהן המתמחה בפירוקי חברות. לדבריו, בבריטניה החוב לעובדים קודם לחובות לנושים הרגילים, אך בעדיפות נמוכה יותר על פני נושים מובטחים בשעבוד קבוע ובשעבוד צף. "בהולנד תביעות העובדים מצויות בעדיפות נמוכה יותר גם מרשויות המס והביטוח הלאומי, להבדיל מישראל", מוסיף כהן.

ההשוואה מורכבת יותר בכל הנוגע לפיטורי עובדים. כהן מבדיל בין פירוק שבו אין כל סיכוי להבראה, לבין הליך שמאפשר סיכוי להבראת החברה התלויה בהליכי התייעלות. "ככלל, אם פני החברה לחיסול, במשפט הישראלי אין מניעה חוקית מלנקוט פיטורים כוללים וקולקטיביים של כל עובדי החברה", הוא אומר, "הדין הישראלי רואה את כל העובדים כמפוטרים מרגע שניתן צו פירוק. גם במדינות אירופה ובארה"ב, ככל שהנאמן מבקש לפטר את כל העובדים ולחסל את החברה - אין לכך מניעה חוקית".

אך כשמדובר בניסיון להבריא את החברה, המצב שונה. בסיטואציה של הבראה מתעוררות שאלות משפטיות הנוגעות להיקף שיקול דעתו של הנאמן או המפרק ושל השופט בנוגע למספר העובדים שיש לפטר ולזהותם. המשפט הישראלי אינו מסדיר מצב זה, ולמעשה בתי המשפט מתמודדים איתו לפי הנסיבות של כל מקרה ומקרה, כאשר מרבית הפירוקים נידונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת אלשיך.

עו"ד אבנר כהן | צילום: יובל חן

לעומת זאת, באירופה הנאמן צריך להתייעץ בנציגות העובדים. "בגרמניה, במסגרת פיטורי צמצום נדרש הנאמן לשקול שיקולים הנוגעים לגילו של העובד, מספר שנותיו במקום העבודה, ואפילו מספר בני המשפחה התלויים בו", מדגים כהן. "אולם ככל שרשימת המפוטרים גובשה בשיתוף פעולה עם נציגות העובדים, קיימת חזקה משפטית שהפיטורים מוצדקים ובית המשפט ייטה שלא להתערב". בכלל, גרמניה משמשת כסמן השמאלי ביחס לזכויות עובדים בפירוק.

"הליך פירוק בגרמניה מאפשר לסיים הסכם העסקה בהתראה של שלושה חודשים, או מאפשר לבעל התפקיד שינוי ארגוני ומבני בלי הסכמה של ארגון העובדים", אומר עורך הדין הגרמני ד"ר דירק שוואן מפירמת עורכי הדין Schomerus, המשתפת פעולה בישראל עם עו"ד דרורית מלינרסקי.

תהליך הפירוק בגרמניה מבטיח לעובדים שלוש משכורות, עד ל־5.5 אלף יורו בסך הכל. "בפועל, לנאמן ניתנת תקופה של שלושה חודשים להכריע אם ימשיך להפעיל את החברה כעסק חי או שילך לפירוק", אומר שוואן.

אנגליה: אחריות לעובדים לאחר הפרטה

במסגרת הליך הפירוק צפויה אגרקסקו הממשלתית לעבור הפרטה. סקירה עולמית שערכה ב־2004 מחלקת המחקר של הכנסת על מצב עובדים בחברות מופרטות ובעת מעבר בין בעלויות העלתה כי אחת ההשלכות הברורות של מצב זה היא צמצום נרחב במספר העובדים. את הסקירה ערכה ד"ר שילה הטיס־רולף, ראש הדסק הבינלאומי במחלקת המחקר. המקרה הקיצוני ביותר שנבחן בסקירה היה הפרטת חברות ממשלתיות באנגליה במהלך שנות התשעים.

"בהנחיית האיחוד האירופי, מדינות האיחוד נדרשו לעגן זכויות עובדים לאחר שמעסיקיהם החלו בהליכי חדלות פירעון", מסביר עו"ד דוד פורר ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. "באנגליה תוקן החוק ב־1996, ונקבע כי עובד רשאי לתבוע מהמדינה תשלום שהמעביד לא שילם לו בגלל חדלות הפירעון, בדומה למצב בישראל. כמו כן, הוקם גוף בשם The Insolvency Service, שמטרתו לסייע לעובדים לקבל פיצוי ללא צורך בהמתנה לסיום ההליכים". זאת בשונה מבישראל, שבה כספי הפיצוי מהביטוח הלאומי מגיעים לעובד רק שנה לאחר הוצאת צו הפירוק.

בנוסף, עובד אנגלי רשאי לתבוע ממעביד בהליכי חדלון פירעון משכורת עבור שמונה שבועות עבודה בלבד. "גובה הפיצוי המקסימלי לשבוע עבודה עומד על 270 ליש"ט, שהם פיצויים של 2,160 ליש"ט בלבד", אומר פורר. מסכום זה ינוכו מסים ודמי ביטוח ממלכתי, ויתווספו סכומים בגין תקופת ההתראה המוקדמת ופיצויי פיטורים.

הסקירה של הטיס־רולף מציינת תשובה לשאילתה בפרלמנט הבריטי שמסרה מזכירת המדינה לסחר ותעשייה ג'קי סמית ביולי 2003. סמית נשאלה לגבי מחויבות הממשלה לעובדים בחברות מופרטות, והשיבה כי גם 20 שנה לאחר הפרטת החברה יש לממשלה מחויבות במקרה של פירוק, וכי הממשלה תקבל עליה אחריות לחובות קרן הפנסיה של העובדים. שר האוצר יובל שטייניץ, לידיעתך.

ארה"ב: הנאמן נדרש להצדיק את הפיטורים

ניתן היה לשער שלכל הפחות מצב העובדים בפירוק בישראל יהיה עדיף מעמיתיהם בארה"ב, אך כהן מפתיע. "בארה"ב קרה דבר מעניין מבחינה משפטית, ולאחר תהליך ארוך הגיעו שם למצב דומה לזה האירופי", הוא אומר.

"הפסיקה קבעה שנאמן יכול להשתחרר מהסכמים קיבוציים ענפים במקרה של תוכנית הבראה. זו תפיסה של הסכמים קיבוציים כמעין 'נכס מכביד' על הליך ההבראה. אלא שבעקבות הפסיקה הזו נחקקו שם חוקים שהופכים את המצב, ונקבע שהנאמן צר יך לנהל משא ומתן בתום לב עם נציגות העובדים בנוגע לפיטורי הצמצום", מסביר כהן.

לדבריו, "רק אם המשא ומתן לא צלח, יכול בעל התפקיד לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את הפיטורים, ובית המשפט נדרש על פי חוק לנקוט מבחן של מידתיות, ולבחון אם הפיטורים המבוקשים נחוצים ואם ניתן להסתפק בפיטורים בהיקף מצומצם יותר".