עורכי דין עוברים לעבוד מהבית

התואר "משרד עורכי דין" לא כל כך מתאים לקלירספייר, פירמת עורכי דין בינלאומית. רוב עורכי הדין שלה כלל אינם מגיעים למשרד, כי החברה מעודדת אותם לא להגיע אליו. "נגיד שאתה עובד קלירספייר ובעיצומו של החורף כאן בוושינגטון אתה אומר לעצמך: 'די, נמאס לי מהשלג. אני מעדיף להיות על החוף בברזיל'. אם זו עבודה שאינה דורשת מפגש עם לקוחות או הופעה בבית המשפט - אין לנו בעיה עם זה", אומר עו"ד מארק כהן, אחד משני מייסדי החברה. "הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו מאפשרת לעורכי הדין להיות בלתי מוגבלים מבחינה גיאוגרפית. הם יכולים לעבוד איפה שהם רוצים ומתי שהם רוצים".

עורכי הדין יכולים להתעקש להגיע למשרד בנסיבות מסוימות, ואז הם נדרשים להזמין מראש שימוש בחדר הישיבות או באחד המשרדים המעטים במטה החברה בוושינגטון, מרחק כמה דקות הליכה מהבית הלבן. העובדה שהחברה אינה מחזיקה במשרדים גדולים מתורגמת, לדברי ברייס ארווד, המייסד השני של החברה, לחיסכון משמעותי. "העובדים שלנו הולכים לעבודה", הוא אומר, "אבל הם עושים זאת על מסך המחשב. יש להם יכולות תקשורת גבוהות עם עובדים אחרים ועם הלקוחות. הם יכולים ללכת במסדרונות וירטואליים ולדבר עם עובדים אחרים, לשתף מסכים ולעבוד על מסמכים ביחד, לדבר בשיחות וידיאו עם אנשים בכל העולם. אתה מרגיש כאילו אתה במשרד, אבל אתה לא".

בכל זאת, לא מאבדים את התחושה האמיתית של להיות במשרד?

"ברור שאתה לא יכול באמת לדפוק למישהו על הדלת, אבל אפשר לראות בזמן אמת אם הוא נמצא. אם אתה נמצא אני יכול להעביר את העכבר שלי מעל התמונה שלך ולהגיד: 'היי, אני צריך לדבר איתך על נושא מסוים'. עכשיו, למשל, אני מדבר איתך בטלפון, ועל המסך מופיעה תמונה שלי מדבר בטלפון. כל מי שמחובר ורוצה לדבר איתי רואה את זה".

הלקוח מתחלק ברווח  

אורווד וכהן מכירים מקרוב את עולם המשפט. ארווד הקים חברה לכוח אדם משפטי, שמכר ב־2003 תמורת כ־14 מיליון דולר. כהן הוא עורך דין עם ניסיון של יותר מ־30 שנה בתחום. סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, אייל איפרגן, הוא ישראלי לשעבר. כיום עובדים בחברה כ־20 עורכי דין, עם שאיפות להתרחב ל־30 השנה.

פרט לעידוד העבודה מהבית, קלירספייר, שהוקמה לפני כשנה בהשקעה של 5 מיליון דולר, יוצאת גם נגד אחד העקרונות המקודשים כמעט של פירמות עורכי הדין הגדולות: תשלום לפי שעה. "הבעיה הגדולה ביותר היא שלקוחות לא מרגישים שהם מקבלים תמורה לכסף שלהם", אומר ארווד. "משרדי עורכי דין רוצים לרשום כמה שיותר שעות כדי לעשות כמה שיותר כסף. הלקוח, מצדו, רוצה שהמשרד יבצע את העבודה ברמה וביעילות הגבוהות ביותר. עורכי הדין, מצדם, אפילו במשרדים הגדולים, די תלויים באוויר. אתה לא יודע כמה זמן תשרוד, כיוון שאם אתה לא עובד מספר גדול של שעות ומכניס הרבה כסף אתה מסתכן בכך שלא תהיה לך עבודה בשנה הבאה".

כדי לגרום גם ללקוחות וגם לעורכי הדין להיות מרוצים, במקום לחייב את הלקוחות לפי שעה החליטו ארווד וכהן לסכם מראש את המחיר של כל שלב במשימה המשפטית. פירוט של העבודה המשפטית כולה מופיע בפלטפורמה הטכנולוגית של החברה, וליד כל משימה שמו של עורך הדין שמבצע אותה. כך יכול הלקוח לבדוק את ההתקדמות, ואם עורך הדין מסיים את המשימה מוקדם מהצפוי - הכסף שנחסך מתחלק שווה בשווה בינו לבין החברה והלקוח.

במקרה כזה האינטרס של עורך הדין יכול להיות לתת בכוונה תאריך יעד מאוחר ולסיים מוקדם יותר.

 "זו נקודה טובה, אבל כאן רואים את היופי של המודל השקוף שלנו", אומר ארווד, "לא רק שעורכי הדין הבכירים צריכים לאשר את התקציב, אנחנו מאשרים אותו מראש גם עם הלקוח. לפני שאנחנו מתחילים לעבוד כולם יודעים בצורה שקופה לחלוטין מה המחיר ומהם לוחות הזמנים. אין הפתעות".

עכשיו גם בהודו ובסינגפור  

המודל הניהולי של קלירספייר כל כך חדשני, שהוא עשוי להוות איום על המשרדים הגדולים, שעדיין מתעקשים על משרדים מפוארים ושעות עבודה בלתי נגמרות. "ידענו טוב מאוד מה אנחנו עושים כשנכנסנו לזה", אומר ארווד. "יש היום הרבה אנשים בתחום שנתקלים בדיוק באותן הבעיות שאנחנו רואים ומצטרפים אלינו. אנשים מבינים שהבעיות האלה קיימות, המודל הישן מאוד משובש, עבר זמנו. אני מכנה את הפלטפורמה שבנינו 'המודל העסקי למאה ה־21', ואני באמת מאמין שזה מה שהיא".

המשרדים הגדולים הגיבו לקלירספייר?

"חלקם מתחילים לתת מחיר קבוע ללקוחות מסוימים ולחסוך בדרך זו או אחרת. הבעיה היא שאף אחד מהם לא יוכל לעבור למודל כמו שלנו, כי הם כבר השקיעו הרבה במבנה הנוכחי שלהם".

"עורכי דין מטבעם הם מאוד זהירים", מוסיף כהן. "הם חושבים יותר על למה דברים לא עובדים מאשר על למה יש סיכוי שהם כן יעבדו".

באופן טבעי, רוב הפונים לקלירספייר אינם מתאפיניים בשמרנות: "אין יום שעובר שאנחנו לא מקבלים פנייה מעורכי דין", מציין כהן. "המודל שלנו נוטה למשוך אנשים שהם קצת שונים מעורכי הדין הטיפוסיים. היועצת המשפטית של החברה הגדולה הראשונה שעבדה איתנו, למשל, כל כך אהבה את המודל שהיא החליטה שהיא רוצה להצטרף אלינו".

לדברי כהן וארווד, החברה כבר פועלת מחוץ לארצות הברית: בבריטניה, בהודו, בסינגפור, בפיליפינים ובמדינות אחרות של האיחוד האירופי. בחודשים האחרונים הם קיבלו כמה פניות מישראל. "אם נמצא את האנשים ואת הלקוחות המתאימים נשמח מאוד לעבוד בישראל", אומר ארווד, וכהן מוסיף: "כמי שעוקב אחרי ישראל וכמי שמודע למה שקורה בה אני יודע שאתם מרכז של חדשנות. גם אנחנו חדשנים, אז נראה שזה 'שידעך' טבעי".