פוסט־אוהל

זה קורה מדי ערב בתשע: חבורת צעירים מרוטי בגדים ונוצצי עיניים מתכנסת בינות שרשרת מנורות מאובקת אחת, שלל חורים בקירות, צמד ציורים של זוג בולשביקים ואינספור ריבועי חלונות בוהקים כירח. אם ספיידרמן היה זוחל לכאן, איש לא היה מושך כתף. אם חולדאי היה מסתנן לכאן, מישהו עלול לזרוק אותו מהגג.

ברוכים הבאים למעגל הדיון הלילי של בית העם ברוטשילד 69. הבניין הזה הוא מטה, מטה שהוא כוורת, כוורת שאין לה מלכה אחת, גם לא שבע, גם לא 700. מדובר במעין רשת ארצית משתרגת של יוזמות ופעילים משלל רקעים, בעולם האמיתי והווירטואלי - כאילו שיש הבדל ביניהם.

סוכת האושפיזין האקטיביסטי

בית העם הוא הסוכה המארחת של האושפיזין האקטיביסטי, זה הרוחש ומזמזם כל היממה ולפעמים קצת יותר. הוא נוסד, על ארבע קומותיו, לפני שלושה שבועות. מייסדיו הצעירים, כ־20 במספר, יחד עם בעליו החוקיים של הבניין, ידעו כי יש להתכונן למותו של המאהל. הם רצו לשים יסודות לעידן הפוסט־אוהל: לשדך את קומת הגג של החברה הישראלית עם קומת המרתף, את מי שיש לו ארבע קומות בתל אביב עם מי שאין לו אפילו ארון, אחרת הקיץ יחלוף והחורף יחזור - ויחזור בזעם.

שלושה שבועות עברו מאז, והמודל עובד. בין הקומות נעדרי החלונות מזמזמים כל היום צעירים וצעירות שיודעים כי שום שוטר, קמוץ אגרופים וצמוק משכורת, לא יגרור אותם במורד המדרגות בשליחותם של בעלי נכסים. בעל הנכס, מצדו, יודע שבעוד עשרה חודשים יפונה בית העם. קירותיו ינוקו ויסודרו אז, יגולגל השטיח השעיר ויפורק המעקה. ואז, כל שייוותר מבית העם יהיה הפעילויות הזכורות לטוב שהתחוללו בין כתליו, הזמן שבו "ישראל של מעלה" התאחדה עם "ישראל של מטה".

עובדים על הפקת ערבים מיוחדים

לפי נתון אחד, כחצי מיליון מבנים ריקים מפוזרים כיום ברחבי ישראל, וכל שמאכלס אותם הוא אבק, צינה ואימה בעל־בתית של "פולשים" מעוקלי אצבעות. רק ש"הפולשים" האלה הם צעירים וצעירות, חדורי רעב ואידיאלים, המסוגלים לשבת חמש שעות על גג בית העם ולדון בשאלה האם זה בסדר לגבות שקל וחצי על כוס עראק, ובאיזו כוס להגיש כדי שלא לזהם את הפלנטה. אותם צעירים עסקו שלשום, בזמן שלמטה נחרשה השדרה באפקטיביות, בהפקת ערב למען נשים פלסטיניות, ערב למען הרופאים המתמחים וערב למען עובדי הרכבת.

אז נכון, יש קיר זכוכית המפריד בין בעלי הנכסים לבין אלו המבקשים אותם. אולם בקיץ 2011 סללנו כביש עוקף לקיר הזה, שאחר כך פעל כסליל שהדליק את השמים כשרשרת מנורות. את הסליל הזה צריך לשמר ביום הזה, פוסט עידן האוהל. ישראל הראשונה וישראל השלישית הן הפנים של אותה המדינה. אם יש לכם נכסים ויש לכם כסף, אך יש בכם חשש מנקר מפני "הפולשים", קחו מונית לבית העם, עמדו על הגג בקומה הרביעית ודעו כי את האוהל הזה אפשר וצריך להפוך לבית.