אחוות האחים של משפחת ביטון נגמרה

יאיר ויוסף ביטון, בעלי השליטה בחברת הנדל"ן ב.יאיר(83%), ספגו מכה לא נעימה בשבוע שעבר לאחר שאסיפת בעלי המניות של החברה לא אישרה את תנאי ההעסקה של שני האחים האחרים המועסקים בחברה - סמנכ"ל הביצוע יורם ביטון וסמנכ"ל הרכש והלוגיסטיקה אילן ביטון.

יורם ואילן עובדים בחברה מאז ה־16 במאי ללא שכר, אז הסתיים הסכם העסקה הקודם שלהם. עלות שכרו של יורם ב־2010 הסתכמה ב־1.5 מיליון שקל, כשעיקר השינוי בהסכם החדש היו הביטול של תוספת שכר שנתית של 4% ושינוי הבונוס מ־7% מרווחי חברת הבת (ב. יאיר 333) למענק מדורג בשיעור של -1%-2% מרווחי כל הקבוצה. לפי ההסכם החדש, שכרו של אילן לא היה אמור לעבור שינוי, מלבד ביטול התוספת של 4% בשנה. מנגד, הוצע כי גם אילן יקבל מענק בשיעור דומה ליורם, כך שעלות שכרו ב־2010 לפי ההסכם אמורה הייתה לעמוד על 1.4 מיליון שקל.

יורם ואילן גם היו זכאים לפי ההסכם הישן לרכב מדרגה 6. בהסכמים החדשים, בעקבות השינוי בחוק לגבי זקיפת המס על כלי רכב הניתנים כהטבה לעובדים, הוצע כי השניים יהיו זכאים לרכב שמחירו עד 300 אלף שקל, כולל תשלום כל הוצאות הרכב וגילום המס בגין השימוש ברכב ובטלפון הנייד. אם לא די בכך, הוצע כי השניים יקבלו אופציות בעתיד בהתאם למנגנון שתקבע החברה.

הצעד האחרון הינו שלב נוסף במאבק שבין בעלי השליטה למחזיק מניות המיעוט, מרדכי אלבוים. מניית ב.יאיר סובלת מסחירות נמוכה, מאחר שמרבית האחזקה בחברה נמצאת בידי משפחת ביטון, ולכן הועברה מניית החברה בינואר האחרון לרשימת השימור של הבורסה. שיעור אחזקות הציבור בחברה עומד על 13%, אך מתוכם מחזיק מרדכי אלבוים כ־6.4%. אלבוים מסרב לאשר את הסכמי השכר של משפחת ביטון, ובאסיפה בסוף יוני האחרון אף סיכל את אישור הסכם הניהול של יאיר ויוסף ביטון עם החברה. האחים ביטון ניסו לטעון כי אלבוים הנו בעל עניין "נגוע", ולכן לא ספרו את הצבעתו, אך בית המשפט הכריע באוגוסט כי הצבעתו חייבת להיספר.

האתגר:

כיום הסכמי השכר של כל ארבעת האחים לא אושרו וכולם עובדים ללא שכר. בנוסף לכך, בקשתם למחיקת החברה מהמסחר (שהיתה אמורה ללחוץ את אלבוים למכור את אחזקותיו) נראית פחות רלבנטית לאחר שבית המשפט ביקש מהחברה למשוך את בקשתם, ורשות ני"ע ציינה כי הדבר יהווה "פגיעה קשה בהרבה עבור בעלי מניות המיעוט על פני בעלי השליטה".

אלבוים התנגד להסכמי ההעסקה של האחים ביטון בטענה כי מדובר בשכר חריג: יוסף ויאיר משכו יחד כ־9.1 מיליון שקל ב-2010, ויורם ואילן זכו לכ־2.5 מיליון שקל יחדיו. דירקטוריון החברה מנמק את הסכם הניהול החדש בכך ש"הסכמי העסקה הקודמים (הכוונה ליורם ואילן ביטון — א.ג) נחתמו כאשר הונה העצמי של החברה עמד על כ־82 מיליון שקל ונכסיה הסתכמו בכ־845 מיליון שקל. כיום הונה העצמי של החברה זינק ל־190 מיליון שקל, והיקף נכסיה גדל ביותר מ־80%. הישגי ההנהלה משמעותיים במיוחד לאור המשבר הפיננסי החריף ומשבר הנדל"ן ב־2008 וב־2009".

הנהלת ב.יאיר טענה בעת הדיונים המשפטיים סביב הצבעתו של אלבוים על שכרם של יוסף ויאיר כי אלבוים, מתנהג, כ"סחטן" בשל דרישותיו לתגמול מן החברה, ודרישתו בעבר למינוי נציג שלו להנהלת החברה. מנגד, עורך דינו של אלבוים, יוסי שם־טוב, שולל את הטענות: "אלבוים לא סחטן ולא מבקש שום דבר מהחברה. הוא ניהל מו"מ עם החברה שזה דבר לגיטימי. הצבת דרישות לא הופכת לסחיטה. העמדה שלו היתה שהשכר שמושכים האחים יאיר ויוסי ביטון הוא מופרז ומיותר, ושבמקום זה הם יכולים לחלק דיבידנד שגם ככה 85% ממנו יגיעו אליהם".

הוויתור האפשרי:

ב.יאיר ניצבת בפני כמה אפשרויות כואבות, שהעיקרית מביניהם היא לשלם פרמיה נדיבה לבעלי המניות מקרב הציבור - כולל אלבוים - ולמחוק את החברה מהמסחר. אפשרות אחרת היא הצעת הסכמי שכר חדשים שיהיו נמוכים בהרבה מההצעה האחרונה או מכירת מניות למוסדיים לשם דילול חלקו של אלבוים.

מהנהלת ב.יאיר נמסר: "כמו בכל חברה ציבורית גדולה, תמיד יש ניסיונות לא לגיטימיים של סחטנים ודורשי טובות הנאה, ניסיונות אשר החברה חייבת להתמודד עמם ולעמוד מולם כחומה בצורה על מנת להגן על הציבור ועל בריאותה הכלכלית, וכך נוהגת חברת ב.יאיר".