צילום: תומי הרפז
"אפליקציות הסלולר יכניסו לישראל 3 מיליארד דולר בשנה"
מנהל חטיבת הטכנולוגיה במכון היצוא, ליאור קוניצקי, משרטט את האתגרים בשוק, בעיקר מכיוון סין, ואת התחומים הצומחים: תשלומים בסלולר ופרסום מותאם אישית
ישראל, אחת המדינות שלהן שיעור חדירה גבוה למדי של שימוש בטלפון הסלולרי - 125% - היא גם מעצמה של יצוא טכנולוגיות שמשרתות את מרבית המפעילות הסלולריות בעולם. לפי נתוני מכון היצוא, ישראל נחשבת יצואנית גדולה של תשתיות תקשורת, ובשנת 2010 ייצאה ציוד בהיקף של 4 מיליארד דולר - כחמישית מכלל יצוא ההייטק מהמדינה. מתוך סכום זה, 2.7 מיליארד דולר התקבלו מציוד תקשורת וכ-1.3 מיליארד דולר מתוכנות לתקשורת.
במכון היצוא מעריכים כי שיעור גדול מתוך הסכום, כ-70%–80%, מגיע משוק המובייל, ומספק כהוכחה את מספר החברות בתחום: מתוך 650 חברות תקשורת ישראליות, 400 פועלות בתחום הסלולר. ב־27 באוקטובר יתקיים כנס המובייל הראשון של "כלכליסט" ומכון היצוא; הכנס יעסוק בתעשיית המובייל המקומית והעולמית וייערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
ליאור קוניצקי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הענפים הטכנולוגיים במכון היצוא, צופה גידול ביצוא ציוד וטכנולוגיות מישראל מכמה סיבות. הראשונה היא הצמיחה הצפויה בשוק האפליקציות העולמי, מ־12 מיליארד דולר כיום לכ־55–60 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים.
"התעשייה הישראלית מסוגלת להגיע ל־5% משוק זה, כלומר כ־2–3 מיליארד דולר בשנה", אומר קוניצקי. "ברור לכולנו שבתחומי ההנדסה ה'ברזליים' יש לנו כיום יתרון יחסי קטן יותר מאשר בעבר. עדיין, מרבית יצוא המובייל מישראל, כ־60%, הוא ציוד חומרה, והשאר יצוא של תוכנות ואפליקציות.
"הסיבה השנייה היא העובדה שישראל היא מעין מעבדה של חובבי טכנולוגיה הנחשבים למאמצים מוקדמים של טכנולוגיות חדשניות, מה שמגדיל את פוטנציאל היצוא שלנו בתחום האפליקציות, וגם העובדה שמספר מפתחי האפליקציות ביחס לאוכלוסייה הוא גבוה. לכן, אין לי ספק שהיחס הזה שבין יצוא חומרה לתוכנה יתהפך בקרוב.
"הסיבה השלישית היא שגם שוק הסמארטפונים צפוי לגדול, מ־500 מיליון מכשירים כיום לכ־2 מיליארד בתוך ארבע שנים, והעומס על רשתות האינטרנט הסלולריות יגדל בשיעור שנתי של 300%–400%. צמיחה זו ברשתות הסלולריות מבטיחה לנו שטכנולוגיות ישראליות - שחזקות ביחס לעולם בתחומי האופטימיזציה של רשתות והפחתת עומסים — ימשיכו להיות מבוקשות, ולכן היא גורמת לי להיות אופטימי לגבי הגידול ביצוא המובייל מישראל".
ובכל זאת, המשך ההובלה של ענף המובייל ביצוא מישראל אינו מובן מאליו. קוניצקי מעיד על כך שהתחרות עם יצרניות ציוד התקשורת הסיניות משפיעה גם על החברות הישראליות, כמו גם על יצרניות התקשורת הגדולות במערב. "השותפים הפוטנציאליים שלנו הם גם המתחרים הגדולים. קונגלומרטים סיניים בתחום התקשורת, כגון הואוויי ו־ZTE, זוכים במרבית המכרזים כיום בעולם ציוד התקשורת, על חשבון נוקיה־סימנס ואלקטל, ולעתים גם על חשבון ישראליות כמו אלווריון, רד ו־ECI. יש כיום טריטוריות בעולם שנשלטות לחלוטין על ידי השוק הסיני, כמו מרבית מדינות אפריקה וברזיל".
"הישראליות נחשבות לחברות קטנות מאוד"
מכשול נוסף בפני החברות הישראליות, לדעת קוניצקי, הוא עצם גודלן. "מרבית החברות הישראליות העוסקות בתקשורת נחשבות קטנות מאוד, או בינוניות במקרה הטוב. חברה כמו צ'יינה יוניקום, שלה כמה מאות מיליוני לקוחות, מתקשה לעתים להתייחס לחברה ישראלית קטנה שמעסיקה 15 עובדים. אבל בדרך כלל, כשאנו מתערבים, זה נותן להם הרגשה שיש גוף ממשלתי שעומד מאחורי החברות האלה".
עם זאת, קוניצקי מונה כמה תחומים טכנולוגיים צומחים שעליהם כדאי לחברות הסטארט־אפ הישראליות לתת את הדעת כדי לענות על הביקוש העולמי. "קיימת דרישה הולכת וגדלה לטכנולוגיות 'ארנק סלולרי', אחסנת מידע ומחשוב הענן, אופטימיזציה של פרסום בסלולר כולל פרסונליזציה של הפנייה לצרכן, שליטה מרחוק על מערכות באמצעות הסלולר — למשל שליטה על הטלוויזיה — ולבסוף ייעול הרשת והרחבת הכיסוי".
קוניצקי טוען כי המומחיות הישראלית בתחום ההודעות הקוליות והבילינג, שהחלה עם ייסודן של קומברס ואמדוקס, בהתאמה, אפשרה לחברות הישראליות לייצר טכנולוגיות עדכניות שהתאימו את עצמן להתפתחויות החדשות. "טכנולוגיית ההודעות של תחילת העשור מוצאת את ביטוייה כיום באפליקציות של רשתות חברתיות וביכולת לשגר הודעות באמצעות סמארטפונים; וטכנולוגיית הבילינג יודעת כיום להתאים את עצמה לכל פלטפורמה או סוגי תוכן וחבילות שונות - גם אם הם נצרכים על גבי הטלפון הסלולרי או על גבי הטאבלט".
אם עד כה היוותה אירופה את שוק היעד המרכזי של תעשיית המובייל הישראלית - כ־30% מכלל היצוא בענף בשנת 2010 - הרי שהשוק האסייתי הולך ותופס את מקומו וצפוי לעמוד על 30%, לדברי אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא. עם היצוא למדינות מתפתחות אחרות כגון מדינות אפריקה, דרום אמריקה ורוסיה, נתח היצוא מכלל יצוא הסלולר עומד על 40%.
אולם לפי חפץ, מוקדם מדי להספיד את השוק האירופי. "חשוב לזכור כי השוק האירופי, כמו גם הצפון־אמריקאי, למרות הקשיים הכלכליים והתחזית למיתון עמוק וממושך, ימשיכו להוות שוקי יעד חשובים", אומר חפץ. "כמה מהפתרונות המוצעים על ידי היצואנים הישראלים נותנים מענה ממשי לתנאי השוק, ונוגעים לחיסכון בהוצאות ההוניות והתפעוליות של הלקוחות בשווקים אלה". במכון היצוא מתכוונים לשים את הדגש מעתה גם על מדינות אפריקה, ובשנה הבאה תשתתף לראשונה בכנס אפריקה.קום. "השוק האפריקאי צומח בצורה מהירה במיוחד", אומר חפץ, "והחדירה אליו מחייבת התאמות והתייחסות מיוחדת בהשוואה לשווקים כמו ארה"ב ואירופה".
טכנולוגיה ישראלית חובקת עולם
כל משתמש במכשיר נייד ברחבי העולם עושה שימוש כזה או אחר, למעשה, בטכנולוגיה שפותחה בישראל - בין אם מדובר בהעברת נתונים או שיחות, בין אם בקבלה ושליחה של הודעות, חיוב, צפייה בתכנים או שימוש באפליקציות. הענקיות הוותיקות קומברס ואמדוקס זיהו בשוק הזה כבר בתחילת שנות התשעים את הצורך בשירותי ערך מוסף בתחום ההודעות (תאים קוליים ומערכות SMS) ובתחום תוכנות חיוב הלקוחות. הצלחתן הושגה מעצם היותן ראשונות בשוק שלא התקיים קודם לכן.
באותן שנים קנו לעצמן שם עולמי חברות ישראליות בתחום התשתיות הסלולריות, המתמחות בפריסת מערכות אלחוטיות: ח. מר ופורגרופ, למשל. חברות ישראליות שנוסדו בעשור האחרון מנסות לפתח טכנולוגיה חדשנית לדור הרביעי, הנפרס בימים אלה על ידי חברות הסלולר הגדולות - למשל אלווריון, שהתמחתה בתקן ה־WiMAX.
אבל ההצלחה הישראלית בשנים האחרונות מגיעה מאחורי הקלעים: חברות ישראליות הפכו לספקיות מרכזיות של ציוד לרשתות תקשורת התומכות בעומס הגלישה ברשת, עם העלייה הדרמטית במכירות טלפוני האייפון, האנדרואיד והבלקברי. עם החברות הישראליות האמונות על פתיחת צוואר הבקבוק הסלולרי ניתן למנות את סרגון, רדווין, סיקלו וסלטרו. שתיים נוספות, שפיתחו שבבים המותקנים בתחנות הבסיס המקשרות בין רשת האינטרנט לרשת הסלולר, הן וינטגרה ופרוביג'נט, שנמכרו השנה לענקיות אמריקאיות תמורת 600 מיליון דולר.
ניתן למצוא את הטכנולוגיה הישראלית לא רק בארונות התקשורת של החברות הסלולריות אלא גם על גבי המכשירים עצמם, בין אם בדמות שבבי התקשורת של סיבה, המותקנים במכשירי סמסונג ואייפון, או רכיבי הזיכרון של מיקרון ישראל, המותקנים במרבית הטלפונים בעולם, ובין אם במכשירי קצה מהדור הבא. לדוגמה, אלטייר מפתחת רכיבים למכשירי סלולר מהדור הרביעי, סיאנו מפתחת שבבים לטלוויזיות סלולריות, ושורה של חברות ישראליות מנסות לפתח את הדור הבא של המולטימדיה הביתית, שיאפשר לנו להעביר שידורי טלוויזיה למכשירים הניידים בבית — אמימון, וויזאייר, וילוסיטי וסלנו.
בשנים האחרונות הפכה ישראל גם ליצואנית של אפליקציות, ובהן אפליקציות הניווט של Waze ואפליקציית השיחות החינמיות של Fring. באחרונה רשמו שתי חברות ישראליות הישגים בתחום זה: ספקית אפליקציות הניווט טלמאפ, שנרכשה על ידי אינטל ב־300 מיליון דולר; וחברת שייקר, שפיתחה אפליקציית היכרויות ניידת וזכתה על כך בפרס היוקרתי של בלוג הטכנולוגיה הפופולרי טק־קראנץ'.
2 תגובות לכתיבת תגובה