נועם שליט בבג"ץ: "עלול להיות מחיר נורא"

שעה קלה לפני ששופטי בג"ץ יחלו הבוקר (יום ב') לדון בארבע עתירות שהוגשו נגד העסקה לשחרור גלעד שליט, הגיש אביו של החייל החטוף, נועם שליט, את תשובתו לעותרים. במקביל הגישה גם המדינה את תשובתה לעתירות, וטענה כי אישור העסקה בממשלה היה תקין, ולכן אין עילה להתערבות בג"ץ. ynet מעביר שידור חי מבית המשפט העליון.

בתשובתה לעתירות מביעה משפחת שליט "חשש נורא, שכל שינוי במתווה העדין של העסקה עלול להכשילה". לדברי המשפחה, "לכישלון מעין זה עלול להיות מחיר נורא, של דרך שאין ממנה חזרה".

המשפחה מבקשת מהשופטים לדחות עת העתירות ולאפשר לבצע את החלטת הממשלה. "אין זו עסקה שנעשתה בחופזה, טוענת משפחת שליט באמצעות עורכי דינה, גלעד שר ואמיר קדרי, "עסקה זו גובשה במשא ומתן ארוך ומדוקדק, והוסכמה ברוב מכריע של ממשלת ישראל, על סמך דיונים ארוכים עם כל הגורמים הרלוונטיים".

במקביל, הגישה פרקליטות המדינה את תשובתה לעתירות, וטענה כי ההליך המנהלי באישור העסקה היה תקין וכי שיקולי הממשלה המדיניים רלוונטיים, ולכן אין עילה להתערבות בג"ץ במימוש העסקה. "משנחתמה העסקה הרי היא בבחינת מקשה אחת, ולפיכך יש לקחת בחשבון שעיכוב כלשהו באחד ממרכיביה שקול לעיכוב העסקה כולה", נכתב בתשובת המדינה.

בהתייחס לטענת העותרים כי עסקת שליט מהווה הפרה של הדין הבינלאומי, נוקטת המדינה בלשון חריפה יותר וטוענת כי העותרים "כלל לא ביססוה" וכי מדובר בטענה "מרחיקת לכת".

"אין כל ביסוס למסקנה כי הדין הבינלאומי אוסר על המשיבים לתת הקלה בעונש לאסירים אלה מטעמים מדיניים ובנסיבות יוצאות דופן כגון במקרה דנן, כשמדובר במסגרת של מיקוח הנדרש לצורך מניעה של המשך קיומה של הפרה חומרה של הדין הבינלאומי - החזקתו הנמשכת של גלעד שליט בבידוד מוחלט וללא קשר עם החוץ ואף מבלי לאפשר ביקורים של נציגי הצלב האדום... בית המשפט כבר פסק בעבר כי שיקולים מדיניים הינם שיקולים כענייניים שמותר לבעלי הסמכות להביאם בכלל חשבון".

המשפחות עתרו: לבטל את עסקת שליט

 

העתירות לבג"ץ הן הניסיון האחרון לטרפד את עסקת שליט באמצעים משפטיים. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים אליעזר ריבלין וחנן מלצר ידונו בארבע עתירות שהגישו משפחות שכולות נגד שחרור 477 המחבלים והמחבלות הנכללים בחלקה הראשון של העסקה.

את העתירה הראשונה נגד העסקה הגיש כבר ביום שישי ארגון "אלמגור", המייצג משפחות של נפגעי טרור. עם מגישי העתירה הזאת נמנים רון קרמן ששכל את בתו בפיגוע בחיפה, יצחק מעוז שבתו תהילה נרצחה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, חובב נוריאל שאביו ששון נוריאל נחטף ונרצח, והרב שמואל וייס שבנו החייל נהרג בקרב עם מחבלים. המשפחות הסבירו בעתירתן כי הן סבורות שהעסקה בלתי סבירה ובלתי מידתית, בשל המספר הגדול של מחבלים ורוצחים שישתחררו.

עתירה שנייה הגישו בני משפחת סחיווסחורדר, שהוריהם ואחיהם נרצחו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים ב-2001. בני המשפחה ביקשו מבית המשפט למנוע את שחרורה של אחלם תמימי, שהסיעה את המחבל המתאבד שהתפוצץ במסעדה וגרם לאחד הפיגועים הקשים ביותר שידעה ישראל בימי האינתיפאדה השנייה. הם ביקשו מבג"ץ להורות למדינה לקבוע קריטריונים ברורים לשחרור אסירים ביטחוניים ולעכב את שחרור האסירים עד לקביעת קריטריונים אלה.

עתירה שלישית הגישה רונית תמרי, אזרחית מודאגת מירושלים, שטוענת בעתירתה כי העסקה מורידה את מדינת ישראל על הברכיים. היא דורשת להסיר שמות של 29 מחבלים מרשימת המשוחררים.

את העתירה הרביעית הגיש עו"ד זאב דסברג, שאחותו וגיסו, אפרת וירון אונגר, נהרגו בפיגוע. הוא עתר גם בשם המכון המשפטי לחקר הטרור, שמייצג בעתירה זו שמונה משפחות של נפגעי טרור. בעתירה מבקש עורך הדין דסברג לבטל את עסקת שליט, וטוען כי על המדינה להבטיח שהאסירים המשוחררים לא ישובו לסכן את אזרחי מדינת ישראל. עוד נטען בעתירה כי לפני יישום העסקה צריכים לעבור השבועיים שניתנים לפי חוק לנפגעי העבירה אחרי ההודעה על הכוונה לחון את מי שפגע בהם.