"את היובש האמיתי בשוק המובייל נרגיש רק ב-2014"

ביום חמישי הקרוב, 27 באוקטובר, תיערך ועידת Mobile 2012 של "כלכליסט" ומכון היצוא. הוועידה, שתתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, תהיה הזדמנות לפגוש עשרות מנציגי חברות התקשורת הגדולות בעולם. כאן ניתן לקרוא את תוכנית הוועידה ולהירשם אליה.

השנתיים האחרונות היו נדיבות במיוחד עבור מי שבחר בתחילת העשור הקודם או באמצעו להשקיע בענף המובייל בישראל. האקזיטים הגדולים של תחילת השנה — מכירת פרוביג'נט ב־313 מיליון דולר, מכירת וינטגרה ב־240 מיליון דולר ומכירת טלמפ ב-300 מיליון דולר רק לפני כשבועיים — הוכיחו כי מי שהאמין בתחילת האלף השלישי שיום יבוא וכולנו נגלוש ברשת באמצעות הטלפון הנייד שלנו צדק, וגם קיבל על כך תמורה נאה.

מיטב המשקיעים של עמק הסיליקון הוציאו בחג האחרון 70 מיליון דולר כדי לתמוך בחברות מובייל ישראליות בהן Waze ,Siklu ו־Qwilt בשווי גבוה ביותר, ומתוך ציפייה לאקזיטים גדולים. שווייה של Waze בעת הגיוס בשבוע שעבר עמד על כ־400 מיליון דולר, לפי ההערכה. בחינה של עשר הרכישות הגדולות של חברות מובייל בחמש השנים האחרונות מספקת הצצה לגנום של השקעה טיפוסית בחברת מובייל: ממוצע של 7.4 שנים מרגע ההקמה ועד רגע המכירה, והחזר של פי 4.7 על הכסף שהושקע בחברה.

מעקב אחר ענף המובייל הישראלי הוא קשה. טרם הוקם גוף העוקב ברצינות אחר ענף צעיר זה. חברת המחקר IVC, הסוקרת את תעשיית ההייטק בישראל, הוסיפה את קטגוריית המובייל רק לאחרונה, ובינתיים חברות מובייל או כאלה הנושקות לתחום נופלות בקטגוריות סמוכות כגון חומרה או תקשורת. בענף מעריכים כי בשלוש השנים האחרונות החפיפה בין תחומי התקשורת למובייל כה גדולה, עד כי מדובר למעשה באותם הנתונים.

כשבודקים את ענף התקשורת בכללותו, הוא אמנם אינו זוכה למספר אקזיטים גדול יותר, אך הסכומים מאחורי העסקאות מראים גידול לא רע. מאז 2001 יש גידול עקבי בסכומי האקזיטים בתחום התקשורת, למעט ירידה קלה ב־2008–2009. כך, בכל 2010 נרשמו אקזיטים בסכום כולל של 608 מיליון דולר בתחום התקשורת. ב־2011 נרשמו עד כה אקזיטים בסכום של 563 מיליון דולר. בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, ענף התקשורת הוא השלישי בגודלו מבחינת ההון שהכניס למשקיעיו — 12 מיליארד דולר מאז שנת 1998; קדמו לו ענפי התוכנה והחומרה עם 14.8 מיליארד דולר כל אחד.

"הזרעים נקצרים כעת"

סלע. "החברות כיום מגייסות פחות כסף - אך מגיעות להכנסות מהר יותר" | צילום: אוראל כהן

לדעת עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה של פירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין, ספק אם נראה חגיגה כזו בהמשך. המחסור בהשקעות בחברות חדשות בתחום התקשורת בכלל, ובתקשורת הניידת בפרט, לא רק שיפחית מתשואות המשקיעים בהייטק הישראלי, אלא, לטענתו, יגרום לקיטון הענף. "מחסור זה בהשקעות יחזור אלינו כמו בומרנג", אומר סלע ומצביע על הנתונים: בין השנים 2004 ל־2007, ממוצע ההשקעה בחברה בתחום התקשורת עמד על 30 מיליון דולר, ואילו בשלוש השנים האחרונות הוא עומד על 2.5 מיליון דולר, ירידה של יותר מ־90%.

"גל האקזיטים האחרון הוא תולדה של השקעות שהחלו בתחילת העשור הקודם", מסביר סלע. "זרעים שנשתלו אז נקצרו השנה. אני מעריך שגם בשנים הקרובות נמשיך לראות חברות טובות ובשלות למכירה בגלל גל השקעות ניכר שהתרחש לפני שש עד שבע שנים, אולם את היובש האמיתי נרגיש רק בשנים 2014–2015".

סלע מתאר את השינוי שעוברות החברות מול חוקי המשחק החדשים: "חברות שקמות כיום נראות ומתנהגות אחרת מהדור הישן. אלה חברות שאמנם מגייסות פחות כסף, אבל גם מגיעות במהירות רבה יותר להכנסות, ויוצאות לאקזיטים מהר יותר". חברת סנאפטו לדוגמה, שפיתחה אפליקציית פייסבוק לטלפונים מדורות מוקדמים ונמכרה השנה לפייסבוק ב־70 מיליון דולר, הוקמה רק לפני ארבע שנים. "חסמי הכניסה לתחום נמוכים יותר, ובכלל ההגדרה של חברת מובייל מיטשטשת", מסביר סלע. "כיום, כל חברה נוגעת לכל תחום כמעט: תחום המובייל מתכנס עם תחומי האינטרנט והתוכנה הארגונית, ונוגע גם במחשוב ענן".

הטרנד: קרנות בוטיק

מיהם המשקיעים בחברות מובייל? את הריק שהותירו קרנות ההון סיכון הדועכות, שהיו עד לאחרונה מכשיר ההשקעה העיקרי בחברות הייטק, מחליפות קרנות בוטיק קטנות. "הקרנות כיום מוכנות להשקיע סכומים קטנים יותר ומוכנות גם לקבל פחות ממה שהורגלו לו עד אמצע העשור", אומר סלע. "המשקיעים נעים בעדרים, ואם עד כה הם לא הסתכלו על חברות שאפשר להשקיע בהן פחות מ־20 מיליון דולר, כיום גם השקעה של מאות אלפי דולרים ואף פחות היא דבר מקובל".

אחת מקרנות ההון סיכון שזכו להצלחה בזכות גל האקזיטים האחרון היא קרן מאגמה, שהכניסה לא פחות מ־80 מיליון דולר בתוך שנה אחת ממבחר של אקזיטים, כולם בתחום המובייל: חברות השבבים וינטגרה ופרוביגנ'ט וחברת הבילינג טריוונט. בשנים האחרונות נהפכה מאגמה, שגייסה בסך הכל 110 מיליון דולר במשך קיומה, לקרן בוטיק שכ־80% מהפורטפוליו שלה בתחום המובייל. מאחוריה לא רק אקזיטים מרשימים בתחום, כולם בשנה האחרונה, אלא גם פורטפוליו של סטארט־אפים מבטיחים, ובהם מפתחת אפליקציות הניווט Waze ומפתחת אפליקציית הגלישה Onavo.

"אם שנות התשעים היו השנים של הסלולר, והאלפיים של האינטרנט, הרי שהעשור הזה יהיה שייך לשילוב בין האינטרנט לסלולר", אומר ל"כלכליסט" יהל זילכה, שותף מנהל במאגמה. "את המהפכה הזו השיק סטיב ג'ובס לפני חמש שנים בלבד, כך שיש עוד הרבה מה לעשות: היא כמעט לא הגיעה לעולם הארגוני ותשתיות הסלולר העמוסות ברחבי העולם משוועות להקלה. גם באפליקציות יש עוד מה לעשות — בעולם הבנקאות הסלולרית, בתחום הקניות ובתחום הניווט".

אחת התופעות המדאיגות בענף ההייטק הישראלי, שתשפיע על מגמת האקזיטים בעוד כמה שנים, היא התמעטות חברות השבבים והמוליכים למחצה לטובת חברות זולות יותר, כגון אלה המפתחות אפליקציות. בניגוד לסברה הנפוצה, כאילו קרנות ההון סיכון מדירות את רגליהן מהענף, אומר זילכה: "כבר לא רואים יזמים בתחום זה. אנו לא פוסלים יזמים עם רעיון בתחום שבאים אלינו. ואין סיבה לכך: הישראלים הם המובילים בהבנת מערכות מורכבות".

מוני חסיד, מנהל שותף במוטורולה מוביליטי ונצ'רס, מסביר את נהירת המשקיעים לחברות מוכוונות אינטרנט ואפליקציות בתחום המובייל, על חשבון חברות חומרה. "השקעות בחברות סטארט־אפ בתחום המוליכים למחצה אינן ספל התה של המשקיעים בעולם", אומר חסיד. "זאת, מפאת התוחלת הנמוכה של החזר ההשקעה. עם זאת, בישראל מסתובבים יזמי מוליכים למחצה מעולים, ונכון יהיה לנצל את המומחיות שלהם, אבל זו כאמור בעיה של כסף: הקרנות הישראליות שמשקיעות בהייטק אינן מסוגלות להרים השקעות כאלה, וקרנות זרות אינן ששות להצטרף אליהן.

"עלות החדשנות במובייל נמוכה", אומר חסיד. "היזמים משתמשים במערכות זולות מבוססות ענן וקוד פתוח, ויכולים להקדיש זמן לפיתוח אפליקציות. בגיוס של 1.5 מיליון דולר ניתן לפתח מוצר, להשיקו ולקבל משוב, לתקן ולהמשיך הלאה. אולם סכומי האקזיטים נוטים להיות דו־ספרתיים, שלא כמו בעבר".

"יש הרגשה שנוצרה בועה בתחום המובייל"

מיכאל פצ'טניקוב, שייסד את טלמפ, חברת אפליקציות הניווט שנמכרה לפני כשבועיים לאינטל, מזהה דווקא אינפלציה של חברות בתחום המובייל בישראל.

"לפני עשר שנים, כאשר המובייל לא היה חם, הוא היה תחום נדיר וכל מי שעסק בו הרגיש פורץ דרך", אומר פצ'טניקוב. "היום צצות חברות סטארט־אפ בתחום זה על ימין ועל שמאל, ויש לי הרגשה שנוצרת כאן בועה. כמה מהרעיונות שאני שומע עליהם נראים לי כמו רעיונות ששייכים לתחילת האלף, או אפליקציות שהמודל העסקי שלהן אינו ברור".

לדברי פצ'טניקוב, "כשהקמנו את חברת טלמפ, אי שם בבועה של שנות האלפיים, היה לנו ברור שבעוד שנים כולנו נצטרך אפליקציית ניווט אלחוטית. אבל בשביל לעשות זאת טוב צריך לעשות זאת הרבה לפני כולם, וגם לפני שכולם מבינים מה בכלל צריך לעשות. במקרה של ענף המובייל היום ישנם שחקנים כאלה, אבל רבים מהיזמים באמת אינם מחדשים משהו. מצד שני, לא משקיעים בתחום הזה יותר מדי כסף, לכן אם תהיה נפילה — היא לא תהיה כל כך גדולה".