17 דיפלומטים יצאו לשופינג; המסקנה: ישראל יקרה

מחר צפויה ועדת הכלכלה של הכנסת לקיים דיון בהמלצות הסופיות של ועדת קדמי, שמונתה על ידי הממשלה בשיאה של מחאת הקוטג' כדי לבדוק את משק המזון בישראל. לידי "כלכליסט" הגיעו נתונים נוספים מעבודת הוועדה שבראשה עומד מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי.

מתברר כי כדי לקבל מושג על מחיר המזון בישראל לעומת העולם שלחה ועדת קדמי (או בשמה המלא: הוועדה לבדיקת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והצריכה) את הנספחים המסחריים של ישראל לעשות קניות במרכולים בחו"ל. התוצאה: נספח מרתק לדו"ח הביניים הכולל סל של 35 מוצרים שנבדק ב־18 ערים במדינות שונות בעולם. נוסף על ההשוואה העולמית כולל הנספח השוואה בין שלושה סוגי רשתות שיווק בכל מדינה — רשתות מוזלות, יקרות ורשתות ביניים.

הנתונים שנאספו אינם מהווים השוואה מעמיקה ומדויקת של מחירי המזון, ובוועדה גם לא מתיימרים להציג השוואה שכזו. עם זאת, הבדיקה כן מספקת סוג של "קריאת כיוון" לגבי הממצאים שאולי יעלו בבדיקה מעמיקה יותר.

הבדיקה של הוועדה לוקה מאוד בחסר, ולא קשה לערער על אמינות הממצאים שלה. למשל, היא אינה משקללת את כוח הקנייה של הצרכנים בכל מדינה שנבדקה. חיסרון נוסף טמון בעובדה שהיא מורכבת משלושה סיבובי קניות בלבד בכל מדינה — מה שעלול לייצר הטיה במקרה של דגימת מחירים קיצונית לכאן או לכאן. מלבד זאת, בבדיקה נעשו שתי המרות מטבע (ממטבע מקומי לדולרים ומדולרים לשקלים), ונעשו גם המרות של מידות ומשקולות (מה שעלול לייצר הטיה נוספת במקרים שבהם נקנו מוצרים באריזות גדולות שבדרך כלל נמכרים בהנחה).

הבדיקה גם לא תמיד משווה בין אותם מוצרים (חלק מהמוצרים ממותגים ובחלקם שאלת המותג נשארה פתוחה לכל בודק), כאשר המחירים בישראל נעשו לפי מחירי סטור נקסט (המשקללים חודש שלם) ולא לפי קנייה מסוימת.

אגב, נקודה מעניינת העולה מבדיקת המחירים בישראל: בוועדה לא החשיבו את שופרסל דיל ומגה בול כחנויות דיסקאונט. רשתות אלה סווגו בבדיקה כרשתות "ביניים", כאשר הרשתות המוזלות בבדיקה הן הקטנות יותר דוגמת רמי לוי, חצי חינם, ויקטורי ואושר עד. האם מדובר בהמלצה הצרכנית הרשמית של קדמי לציבור הצרכנים? מן הסתם, מדובר בנקודה ששופרסל ורבוע כחול יחלקו עליה.

הסימילאק דווקא זול

הרשתות הזולות לעומת היקרות ברשתות הזולות בישראל, הקרב על כיסו של הצרכן חריף יותר האם בחישוב של סל מוצרים דומים ההפרשים אכן מצדיקים את המאמץ של הלקוח להגיע בכל קנייה לחנות המוזלת? גיל קליאן וטל ליטמןלכתבה המלאה

כאשר בוחנים את ישראל לעומת העולם, עולה השאלה מה גורם למוצר בארץ להיות זול יותר לעומת אותו מוצר בחו"ל ולהפך: מתי המחירים בישראל גבוהים יותר מבחו"ל? נדמה שכמעט תמיד התשובה טמונה בתחרות.

עם המוצרים שנמצאו זולים יותר בישראל לעומת העולם ניתן למצוא את הפריטים שהכי מכאיבים בכיס למשפחות הצעירות: תחליף חלב סימילאק וחיתולי האגיס. שוקי החיתולים ותחליפי חלב האם לתינוקות הם לא ממש דוגמה ומופת לתחרות משוכללת. אך מוצרי התינוקות כן נתונים בתחרות עזה בנקודות המכירה ברשתות השיווק. מוצרים אלו נמכרים לרוב במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות לסניפים — מנהג אסור לפי כללי הרגולציה במרבית מדינות אירופה. עובדה זו מסבירה את הפערים לטובת ישראל.

מוצר נוסף שזול יותר בישראל לעומת העולם הוא שימורי הטונה. אמנם חומר הגלם של המוצר עלה מאוד, אך התחרות העזה בין המותגים בנקודות המכירה לא אפשרה ליצרנים לגלגל את עליית המחיר על הצרכנים.

ברשימת המוצרים היקרים יותר בישראל נמצא שמן הזית - וזאת בגלל המכס; חטיפי הבריאות - שיקרים יותר בעיקר בגלל חוסר מודעות מצד הלקוחות (וכך יכולות הרשתות להעלות מחירים, לשפר רווחיות ולסבסד, למשל, את החיתולים); משחת השיניים קולגייט; מזון לתינוקות גרבר; ובירה קרלסברג. שלושת האחרונים הם מותגים דומיננטיים, ובמיוחד נכון הדבר בשוק הבירה, שנשלט בסופו של דבר על ידי שני שחקנים בלבד: החברה המרכזית למשקאות קלים וטמפו.

החולים סובלים

בשלושה מוצרים נמצא שישראל היא היקרה בעולם: שמן תירס מסוג מזולה, מעדן סויה אלפרו ובירה קרלסברג. מעדן הסויה חושף בעיה משמעותית יותר. מעדני סויה נקנים בעיקר על ידי צרכנים בעלי רגישות לחלב. אך כפי שיודעים חולי הצליאק וחולי הסוכרת, מחירי מוצרים נטולי גלוטן, סוכר, לקטוז וכדומה הם גבוהים משמעותית לעומת המוצרים המקבילים וה"רגילים". בדיקת המחירים של ועדת קדמי מעלה את החשש כי התחליפים בישראל יקרים גם לעומת העולם.

כך יוצא שדווקא קהל שבוי הסובל מבעיה רפואית, נאלץ לשלם יותר על מזון המותאם לו. עוד נקודה למחשבה כאשר מנסים להפוך את שוק המזון בישראל להוגן יותר.

לא הכל יקר

סל המוצרים שבחרו לבדוק בוועדת קדמי יכול סוף סוף לספק תשובה ניצחת לאחת השאלות הגדולות של המחאה החברתית שניצתה בקיץ האחרון: האם המחירים במרכולים בישראל יקרים משמעותית לעומת העולם?

התשובה הפשוטה היא שהמחירים בישראל לא גבוהים משמעותית מהמחירים בעולם. חישוב סל קנייה מצרפי בכל אחד מסוגי הרשתות שנבדקו - זולות, יקרות ובעלות רמת מחירים בינונית - מעלה כי לרוב המחיר הממוצע בעולם גבוה מאשר בישראל, בהפרשים קטנים מאוד.

עם זאת, ההשוואה שנערכה על ידי הנספחים המסחריים בחו"ל לא שקללה את כוח הקנייה השונה בכל מדינה ומדינה.

אמנם בניו יורק הקניות בסופר יקרות יותר מבישראל, אך גם השכר הממוצע גבוה בהתאם.

בין המדינות שנבדקו ישנן מדינות בעלות רמת חיים נמוכה מישראל, כמו רומניה, אך מרבית המדינות שנבדקו הן מדינות מערביות בעלות רמת חיים גבוהה ושכר ממוצע גבוה — מה שיכול להטות את ההשוואה בצורה משמעותית לטובת הרשתות הישראליות.

המדינות שנבדקו על ידי הנספחים המסחריים בחו"ל היו גרמניה, אוסטרליה, דנמרק, פולין, איטליה, ספרד, ארצות הברית (בערים וושינגטון, שיקגו, יוסטון, ניו יורק, לוס אנג'לס), אירלנד, רומניה, בריטניה, צרפת, הולנד, וצ'כיה.

בסיכומו של דבר, השאלה למי ישנו הסופר הכי יקר נשארה עדיין פתוחה.