בדיקת "כלכליסט": איך הפכו בחינות הלשכה למכונת מזומנים

לשכת עורכי הדין גובה מדי שנה מהמתמחים במשפטים סכום עתק של כ־5.5 מיליון שקל. זאת אף שהוועדה המופקדת על ניסוח הבחינה, בראשות שופטת בית המשפט המחוזי מרכז אסתר דודקביץ, עובדת בהתנדבות - כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

מתמחה שמבקש לגשת לבחינות נדרש לשלם ללשכה 1,180 שקל הכוללים 420 שקל עבור הבחינה בכתב, 100 שקל עבור הבחינה בעל פה ו־660 "אגרת קבלה ללשכה". מי שחושב שאגרת הקבלה פירושה תשלום דמי חבר עבור שנת החברות הראשונה בלשכה - טועה. לאחר הסמכתם כעורכי דין יקבלו המתמחים לשעבר שובר תשלום של 640 שקל עבור דמי החבר לשנה הראשונה, שאותה ממילא יעבירו רבים מהם במעמד של מובטלים.

מממנים עלויות אחזקת משרדים

מתמחים העריכו בפני "כלכליסט" כי ללשכה יש, לכאורה, אינטרס כלכלי בהכשלתם בבחינה בכתב, שכן המתמחים שנכשלו נדרשים לשלם אגרת בחינה בכל פעם שהם ניגשים למבחן, ובכך מעשירים את קופת הלשכה.

בדיקה שערך "כלכליסט" מעלה שהטענה אינה משוללת יסוד: בשנת 2010 ניגשו לבחינה בכתב 4,300 מתמחים, שהכניסו לקופת הלשכה בגין הבחינה בכתב בלבד 1.8 מיליון שקל. מנגד, מדו"ח הפעילות של הלשכה לסיכום 2010 עולה שהוצאותיה בגין אותה בחינה עמדו על 515 אלף שקל בלבד, וכללו תשלום על שכירת אולמות, משגיחים, בדיקה ממוחשבת של התוצאות, כיבוד לבוחנים ומחברות בחינה. למעשה, תחשיב פשוט מעלה כי גביית 120 שקל מכל מתמחה במקום 420 שקל היתה מספיקה בדיוק לכיסוי כל ההוצאות הכרוכות בבחינה בכתב. אז מה מטרת ההפרש בגבייה של 1.3 מיליון שקל?

ללשכה יש תשובה: לטענתה, מכלול ההכנסות מהמתמחים מוגדר כ"משק סגור", כלומר המתמחים נדרשים לשלם בדיוק את הסכום שהטיפול הכולל בהם עולה ללשכה. אלא שבחינת כל סעיפי הוצאות הלשכה ב־2010 הקשורים במתמחים מעלה את השאלה, האם המתמחים נדרשים לשאת בסעיפים תקציביים שאינם באמת מיועדים רק עבורם: הבחינות בכתב ובעל פה עלו יחד כ־1 מיליון שקל, 630 אלף שקל מוקדשים למערך הפיקוח על ההתמחות, 850 אלף שקל מוקדשים לטקס ההסמכה, ו־50 אלף שקל מיועדים להנפקת תעודות למתמחים ותיקיות. בסך הכל 2,480,050 שקל הוצאות לעומת 5.5 מיליון שקל הכנסות.

ואיפה היתר? לפי התקציב, 1.65 מיליון שקל מכספם של המתמחים מוזרם לטובת מימון "שכר מנגנון ירושלים", ו־700 אלף שקל נוספים עבור "אחזקת משרדים". מאחר שסעיפים תקציביים נפרדים כבר הוקצו למימון מפקחים, משגיחים ובוחנים, נותר רק לתהות כמה עובדים מעסיקה הלשכה במשרה מלאה, כל ימות השנה, כדי לטפל במתמחים, ומה בדיוק תפקידם של עובדים אלו? וכן, מדוע נדרשים המתמחים לשאת באחזקת משרדים, כשהבחינות בכתב וטקס ההסמכה נערכים על חשבון סעיפים תקציביים אחרים בשטחים שמושכרים במאות אלפי שקלים לצורך מטרות אלו.

בנוסף, אפילו אם נצא מנקודת הנחה שהמתמחים עולים ללשכה 5.5 מיליון שקל בשנה, מדוע היא גובה בגין הבחינה בכתב סכום הגבוה ב־350% מהעלות האמיתית שלה, ומאלצת בכך את המתמחים שנכשלו ונותרו מחוץ ללשכה לממן את ההוצאות בגין המתמחים שכן עברו את הבחינה?

דורון ברזילי. ראש הלשכה החדש | צילום: בועז אופנהיים

שאלות במבחן נפסלו בשל פגמים

תשעה חברים מרכיבים את הוועדה המופקדת על ניסוח שאלות בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין. מלבד יו"ר הועדה, השופטת אסתר דודקביץ, חברים בה שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים משה בר־עם; שופט ביהמ"ש השלום בכפר סבא מיכאל קארשן; שלושה עובדי פרקליטות: עו"ד ענר הלמן ממחלקת בג"צים, עו"ד מיכל שרביט מהמחלקה האזרחית בירושלים ועו"ד ג'ויה שפירא מהמחלקה הפלילית בירושלים; ושלושה עורכי דין פרטיים: עו"ד אורן פרסקי המשמש כיו"ר ועדת המתמחים הארצית, עו"ד עזריאל רוטמן ועו"ד חנן גולדשמידט.

אסתר דודקביץ. יושבת ראש הוועדה המנסחת את בחינות הלשכה

חברי הוועדה מתכנסים על חשבון זמנם הפנוי ועוסקים בכתיבת שאלות לבחינה. בפועל, שאלוני הבחינות האחרונות שנערכו בלשכה מלמדים כי לא אחת נופלים בהם פגמים וטעויות. במועד מאי 2011, למשל, נמצאו פגמים בשמונה שאלות, דבר שהביא לפסילת שש מתוכן והענקת ניקוד מלא לנבחנים. אתמול אף פורסמו ב"כלכליסט" דוגמאות לשתי שאלות מבלבלות מתוך בחינת ההסמכה האחרונה, שנערכה ביום חמישי שעבר.

אחד מחברי הוועדה אמר ל"כלכליסט" כי אין חדש בכך שהחברים בה עובדים בהתנדבות, וכי בלשכה יש עוד עשרות ועדות הפועלות ללא תמורה. קשה להשוות בין פעולותיהן של ועדות אחרות לוועדה המופקדת על ניסוח הבחינה, ועדה סטטוטורית שמוקמת על פי חוק והשאלון שהיא מכינה חורץ בעצם את גורלם של המתמחים והסיכוי שלהם להפוך לעורכי דין. על רקע הסכום העצום שגובה הלשכה מהמתמחים, התמיהות מדוע לא מוקצה סכום נכבד לצורך גוף מקצועי שמכין את השאלון, רק הולכות וגוברות.

בשנים האחרונות הלכו וגברו הקולות בלשכה, וגם שר המשפטים יעקב נאמן התבטא על הצורך לשנות את המבנה של בחינת ההסמכה, כך שזו כלל לא תהיה מורכבת משאלון אמריקאי, אלא משאלות פתוחות שיציגו למתמחים קייסים משפטיים. מהלך הדורש שינוי מהותי של צורת הבחינה.

עם זאת, ולמרות שהמתמחים הם מראשוני המתקוממים נגד הבחינה כפי שהיא כיום, הערכה היא כי שינוי מתכונת הבחינה דווקא יגדיל את מספר הנכשלים בבחינה. המתמחים טוענים כי המבחן יש להישאר במתכונת של מבחן אמריקאי, אך השאלות צריכות להתמקד בתחומים המרכזיים והחשובים, ולא לעסוק בפרטים זניחים אותם צריך ללמוד בעל פה.

הלשכה: "שר המשפטים מפקח"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "אגרת ההתמחות נגבית באישורו של שר המשפטים ומבוקרת על ידו. בביקורת מטעמו לא נמצאה חוסר התאמה בסכומי האגרות הנגבים ממתמחים ביחס להיקף ההוצאות. מדובר במשק סגור בו משוקללים סך ההוצאות מול סך ההכנסות. אין להתייחס לכל חלק נפרד מהן. אין קשר בין אגרות ההתמחות ובחינת ההסמכה לבין דמי החבר ללשכה".