הסכסוך בין גאידמק לטרוים יוחזר לבוררות

בית המשפט העליון דחה אתמול (ב') את הערעור של איש העסקים ארקדי גאידמק בסכסוך בינו לבין יוסף טרוים והחזיר בכך את פסק הבוררות מיולי 2009, שקבע כי עליו לשלם 8 מיליון דולר לטרוים, בחזרה להרכב הבוררים.

הסכסוך בין השניים החל בשנת 2003, אז הסכימו ביניהם שגאידמק יקנה מטרוים מפעל פטרוכימי בקזחסטן תמורת 22 מיליון דולר. ההסכמות היו בעל-פה ועד היום טרוים, שטען לאחר מכן כי גאידמק לא שילם את כל התמורה וחייב לו 19 מיליון דולר, לא הצליח להביא אישור לכך בכתב.

במאי 2006 הסכימו השניים להעביר את העניין לבוררות אצל השופט בדימוס דן ארבל, שקבע ביולי 2008 כי אכן היה הסכם בין הצדדים, וגאידמק ישלם כ-46 מיליון שקל לטרוים. השניים ערערו על ההחלטה בפני הרכב של שלושה בוררים (השופטים בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, ורדי זיילר ופרופ' דן ביין), שפסק כי טרוים לא הצליח להוכיח שיש הסכם מחייב, לא בכתב ולא בעל פה, אך בכל זאת חייב את גאידמק לשלם 8 מיליון דולר בגין הבעלות במפעל.

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודה זפט, דחה באוגוסט שנה שעברה את בקשתו של טרוים לאשר את פסק הבורר הראשון, תוך קביעה כי לא מדובר בפסק מכריע וסופי. כחצי שנה לאחר מכן קבע השופט זפט שכל עניין התשלום של גאידמק יחזור להרכב הבוררים, כיוון שהוא לא הביא כלל ראיות בנוגע לשוויו הראוי של המפעל.

שני הצדדים ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון. גאידמק טען כי הרכב הערעור בבוררות פעל בחוסר סמכות כיוון שהכריע בנושא שכלל לא נדרש להכריע בו (שווי המפעל). טרוים מצדו ערער על כך שפסק הבוררות לא אושר.

כשנה וחצי לאחר שערעורו של טרוים נדחה, הרכב של שלושה שופטים דחה אתמול את הערעור של גאידמק וקבע כי הבוררים לא חרגו מסמכותם. "התרשמות הבוררים מחומר הראיות הייתה כי מניות יקרות ערך עברו מידיו של טרוים לידיו של גאידמק, ולא שולמה עבורן תמורה ראויה", כותב השופט אליעזר רבלין בפסק הדין, "בשל כך, הם ראו לנכון להחיל את דיני עשיית עושר ולהשית על גאידמק חובה לתשלום עבור שוויין הראוי. זוהי אינה חריגה מסמכות". השופטים סלים ג'ובראן ויצחק עמית הצטרפו לדעתו של רבלין.

המשמעות של דחיית הערעור כעת היא כי העניין יימשך מאותה נקודה בה קבע השופט זפט שנה שעברה כי העניין יחזור לבדיקה מחודשת של הרכב הבוררים בהקשר לשווי המפעל, ולשני הצדדים יתאפשר להביא ראיות בנוגע לאותו השווי.