אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה נדמה שמי ים המלח שומניים? צילום: shutterstock

למה נדמה שמי ים המלח שומניים?

כן, זה קשור למלח. אבל למה דווקא תחושה שמנונית? בלדד בודק ומגלה

10.11.2011, 10:54 | בלדד השוחי
למה נדמה שמי ים המלח שומניים?

יאיר

יאיר היקר,

עלית פה על חתיכת שאלה. אנו יודעים לדרוש הכרה בינלאומית בים המלח כאחד משבעת פלאי תבל, אבל אין לנו מושג מה באמת קורה בו. ולא רק לנו. לא הצלחתי למצוא אף מאמר רציני אחד שמסביר את התופעה המסתורית שאתה מתאר, ונדמה כאילו רוב המחקר העולמי בתחום נערך בשבועיים האחרונים, בעקבות שאלתך, אצלי במטבח.

החשוד המיידי היה מלח בשם מגנזיום כלורי, המרכיב השני בכמותו במי ים המוות (אחרי מים, כמובן) והאחראי לטעמם המר. לשמחתי, המחלקה לאקולוגיה וביולוגיה מולקולרית של אוניברסיטת תל אביב העמידה לרשותי את אחד מטובי המוחות שלה יחד עם כמות קטנה של תמיסת מגנזיום כלורי. דחפתי את האצבעות ומיששתי, ואכן. חלקלק ושמנוני.

אבל איך מלח יכול לגרום למים להרגיש חלקלקים יותר? הבאתי את הסוגיה בפני חבר יקר, ביולוג באוניברסיטת ניו יורק, שהעלה את ההשערה הבאה: העור שלנו זרוע בחריצים מיקרוסקופיים, והחספוס הזה עוזר לנו לחוש מרקמים. מים לא חודרים לחריצים כי עורנו השמנוני דוחה אותם. אם תמיסת מגנזיום כלורי מתגברת על הדחייה הזאת, היא תמלא את החריצים ותעמעם את יכולתנו לחוש מרקמים. הכל ירגיש חלק יותר.

הצרה עם ההסבר הזה היא שמהניסויים הגסים שערכתי, נראה שהתמיסה לא משפיעה רק על התפיסה שלנו, אלא ממש מפחיתה את החיכוך. עור שסוכך בתמיסת מגנזיום כלורי באמת חלק יותר מעור שהורטב במי מלח. לעזרי נחלצה מיצי, כימאית יפהפייה מהטכניון של ברלין. מים, הזכירה לי מיצי, דביקים. ודביקות מגבירה את החיכוך בין דברים. ההפך משימון.

ים המלח, צילום: shutterstock ים המלח | צילום: shutterstock ים המלח, צילום: shutterstock

מי שלא מאמין שמים דביקים מוזמן להשפריץ קצת על הפרצוף. אלמלא היו המים דביקים, הטיפות לא היו נשארות דבוקות לעורנו בניגוד להמלצותיו של כח הכבידה. נכון, גם שמן נצמד לעור, ואפילו נמרח עליו טוב יותר, אבל ההיצמדות שלו עדינה יותר. לכן קל יותר להחליק אותו על פני העור.

דביקות המים נובעת מקשרים כימיים בין פרודות המים לבין מה שהן נדבקות אליו, וכדי להיצמד למגנזיום הכלורי, המים זקוקים להרבה קשרים כאלה. וזה מותיר להן פחות קשרים פנויים שיצמידו אותן לעורנו.

התזתי כמה טיפות על עורי, למען המדע, והתוצאות אישרו את התיאוריה. טיפות תמיסת מגנזיום כלורי נצמדות לעור פחות מטיפות תמיסת מלח בישול. פחות היצמדות, פחות חיכוך. פחות חיכוך, תחושה שמנונית.

ואם למי מהקוראים יש מה להוסיף ולתרום, בבקשה, כתבו למערכת. מזבח המדע מחכה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות

34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

33.
תוספת להסבר - הקוטביות של המים
המסה של מלח בריכוז כזה - מעלה את הקוטביות הממוצעת של התמיסה - מה שגורם לה לשנות באמת את מידת ההידבקות עם חלבונים ושומנים (שהם פחות קוטביים). למעשה, בהפרדה של חלבונים מתוך מים נהוג לעשות salting out - מוסיפים מלח לתמיסה, ובריכוז מסויים הקוטביות של המים כל-כך גדולה עד שהחלבון שוקע.
אבי , מכון ויצמן  |  14.11.11
31.
תשובה ל 29
עשה טוב, לך קרא על קשרי ון דר ואלס, אלו שתלמידי תיכון מכירים ומקללים, ואז חזור וספר לנו שאין קשרים כימיים בין מולקולריים. ואגב, אם תעמיק קצת, תגלה שכל הקשרים הכימיים הם בעצם קשרים פיזיקליים. כימיה מספקת לנו את החוקיות לפיה חומרים מתנהגים, אבל תמיד פיזיקה היא זו שמסבירה למה.
ון דר ואלס  |  13.11.11
לכל התגובות