מיבי מוזר נגד יוזמת נאמן: "בוררות חובה מסוכנת למערכת המשפט"

עו"ד מיבי מוזר (70), מבכירי הפרקליטים בישראל, מופיע בבתי המשפט בארץ כבר יותר מארבעים שנה. כאחד מוותיקי עורכי הדין הפועלים בארץ, אין כמעט דבר שלא ראה או שמע עד היום בהיכלי המשפט שלנו. "פעם שמעתי שופט בבית המשפט העליון שאמר לעורך דין שהופיע בפניו כי הטיעון שהציג נכנס לו באוזן אחת ויצא מהשנייה", נזכר מוזר בשעשוע, "אז עורך הדין השיב לו שזה מכיוון שאין אצלו כלום באמצע, בין שתי האוזניים".

מוזר, המשמש כיו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין - ובמקביל מייצג גופי תקשורת רבים, ובהם "כלכליסט" - יפתח היום כנס שתקיים הלשכה עבור שופטי בתי הדין המשמעתיים שלה ויעסוק ביחסי שופטים ועורכי דין. כמי שמכיר היטב את המתח המובנה הקיים בעבודת הפרקליטים והשופטים, הוא מציע לשני הצדדים להתחשב זה בזה.

"עורכי הדין צריכים לעמוד על זכויותיהם, אך גם להיות קשובים לצרכים של המערכת, והשופטים צריכים להיות סובלניים בהתאם. דוגמה טובה למה שנדרש מהם הוא הפתרון שהוצע בזמנו לעומס - קיום של דיונים בשעות אחר הצהריים. השופטים הבינו שהפתרון הזה פוגע בעורכי דין רבים שרק מתחילים לעבוד אחר הצהריים והחליטו לרדת מזה".

"אין באמת התנגשות"

כלי אקטואלי יותר למאבק בעומס הוא חוק בוררות חובה.

"אני מתנגד. לחייב צדדים לקיים בוררות פירושו הפרטה של מערכת המשפט. זה מסוכן. יש מדינות שבהן עורכי הדין הם עורכי דין חצי יום ושופטים בחצי השני. יש לכך השפעה קשה ביותר על עבודתם - הן כעורכי דין והן כשופטים".

מוזר מפתיע כשהוא מבטל את הרושם כי יחסי שופטים ועורכי הדין טעונים במיוחד לאחרונה. "בציבור נוצר רושם כאילו בין עורכי דין לשופטים קיים 'קלאש', כאילו מוסדות הלשכה הם נגד השופטים. אני לא חושב שזה המצב. אין שום סיבה שיחסי שופטים־עורכי דין לא יתנהלו במישור של כבוד ותועלת הדדיים".

לך קל לדבר, לעורכי דין ותיקים ומוכרים במעמדך השופטים מתייחסים בכבוד.

"אי אפשר להתעלם מכך ששופטים נותנים יותר כבוד לעורכי דין שצברו קרדיט, אבל נראה לי שהשופטים, במיוחד אלה שמונו בעשור האחרון, מכבדים יותר את עורכי הדין".

אגב כבוד לעורכי דין, מוזר יודע היטב שהמקצוע הוא מעמדי. לגיל, למשרד ולמוניטין יש תפקיד מרכזי בהתייחסות השופטים. לאחרונה נדרש לנחם עורכת דין צעירה ממשרדו שחזרה בוכייה לאחר שהושפלה בידי שופט. הוא הטריח עצמו ללשכתו של אותו שופט כדי להסביר לו כי טעה. כשמוזר עצמו היה צעיר יותר זכה גם הוא לעקיצה בידי השופט מיכאל לם, שכיהן בין השאר כנשיא תורן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "יאנג מן, לא צריך להתרגז מכל דבר", אמר לו לם, ומוזר השיב: "לא צריך להגיד שום דבר". למחרת, הוא מספר, התקשר השופט והתנצל בפני הפרקליט הצעיר. מוזר נזכר בשופטים מהלכי האימים של פעם כמו צלטנר, הרפז, לם, או לוונברג שלא היה סובלני במיוחד כלפי עורכי דין צעירים. אבל גם זכורים לו השופטים הנעימים המכבדים כמו רווה ומקס קנת.

זירת עימות נוספת בין שופטים לעורכי דין היא בקשות הפסילה שמגישים עורכי דין נגדם. "שופטים הם לא בני אלים", אומר מוזר, "אבל פעם לא התביישתי ואמרתי לנשיא העליון שכאשר אני קורא החלטות בבקשות פסילה אני מתרשם שהשופטים הם בני אלים".

שופטים הם לא בני אלים, אך גם עורכי דין הם לא מופת של נימוס ובקיאות. "כטענה גורפת אתה בוודאי טועה", משיב מוזר לטענה, "כשיש כ־50 אלף עורכי דין בוודאי שיש כאלה שהם טובים יותר וטובים פחות, מנומסים יותר ומנומסים פחות, אבל אני סבור שהאחריות לניהול משפט מכובד היא קודם כל של השופטים. הם בעלי הכוח האמיתיים".

"משוב? רק בהסכמה"

אתגר משמעותי ליחסי עורכי הדין והשופטים טמון במשוב השופטים, שבו תומך ראש הלשכה הנכנס עו"ד דורון ברזילי. מוזר מסביר כי "משוב מטבעו הוא דבר טוב, כלי אמיתי לביקורת ולשיפור, שבסופו של דבר מניב פירות טובים". עם זאת, הוא בטוח גם "שאת משוב השופטים צריך לנהל בהסכמה ככל שניתן. בפרסום שמות השופטים עם ציוניהם יש בעיה. המטרה היא לא להלבין את פניהם ברבים".

מוזר, שמחפש דרך מוסכמת בעניין פרסום שמות השופטים במשוב, דורש במקביל לחשוף נתונים על תפקוד של שופטים בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון במסגרת עתירה שהגיש משרדו לאחרונה. בנו, עו"ד פז מוזר, זכה בעתירה בבית המשפט המחוזי בירושלים וכעת ממתין התיק להכרעה בעליון. מוזר מאמץ כמובן את קביעתה של השופטת מוסיה ארד שפסקה לטובתו, ודוחה את טענת המדינה, שלה שותפה גם נשיאת בית המשפט העליון, ושלפיה אמון הציבור ותפקוד הרשות השופטת ייפגעו כשיתבררו שמות השופטים שמעכבים תיקים יתר על המידה.

מוזר מצטט מדברי ארד: "גם אילו הייתי מניחה שניתן לראות בפרסום כתבות עיתונאיות בלתי מבוססות גורם העלול לשבש את תפקוד הרשות, הרי שגם אז לא היה בכך כדי למנוע את מסירת המידע לעותרים. חזקה על השופטים שימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה אף אם חלילה תפורסם כתבה מטעה ולא מבוססת". מוזר מבקש להבהיר: "המידע שאנו מבקשים לפרסם הוא מבוסס ולא מטעה".

אין סתירה בכך שאתה בדילמה לגבי פרסום שמות השופטים במשוב ונחרץ בתביעה לפרסם את שמות השופטים שמעכבים תיקים?

"לא. כאן אנו דורשים את המידע לפי חוק ומדובר במידע אובייקטיבי מבוסס. ציוני השופטים במשוב נשענים על הערכות סובייקטיביות של עורכי דין, אולי כאלה המושפעים מעימותים אישיים".

בעניין זה, משיא מוזר עצה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג. "הנציב צריך להפעיל את הסמכות שלו בצורה נמרצת יותר כדי שהציבור יקבל מידע על פעילותו. המידע הזה צריך לכלול שמות של שופטים".

תפקיד: ראש משרד עורכי הדין ליבליך־מוזר, יו"ר ביה"ד המשמעתי הארצי של הלשכה

מצב משפחתי: נשוי + 3

תיקים בולטים: שרון נגד בנזימן, דודי אפל נגד איילה חסון

עוד משהו: כחובב ים מושבע הגיע פעם בסירה מביתו בשיכון ותיקים בר"ג למשרדו בנמל ת"א