אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למוטב בלבד

למוטב בלבד

אין ספק כי הנפקת צ'קים בלתי סחירים למוטב בלבד היא מהלך שנועד להגן על הצרכן, אך זו פגיעה בגיוס אשראי של עסקים קטנים ובינוניים

11.11.2011, 07:52 | גלי גנוני

באחרונה נכנס לתוקפו תיקון מס' 15 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981. התיקון מחיל על הבנקים, כברירת מחדל, חובה להנפיק ללקוחותיהם, יחידים שאינם תאגידים, טפסי צ'קים משורטטים בתוספת מלים האוסרות על העברתם, אלא אם ביקש הלקוח אחרת.

התיקון מהווה הגנה משמעותית לצרכנים הנוהגים לשלם עבור רכישותיהם בצ'קים, בעיקר במקרים בהם מסרו מספר צ'קים דחויים תמורת מוצר או שירות שלא סופק להם בסופו של דבר. כך, בעוד הצרכן לא קיבל את התמורה לכספו, סוחרו וגולגלו הלאה הצ'קים שנתן לצד שלישי, ותיקון החוק ימנע מצב בו חרף ביטול השיק בשל אי קבלת הסחורה, נתבע הצרכן על ידי הצד השלישי בדרישה לפירעון השיק.

חרף הירידה הנמשכת בשנים האחרונות בשימוש בצ'קים כאמצעי תשלום, עדיין מהווים הצ'קים אמצעי תשלום רווח, ועל כן, וכן בשל חוסר בבטוחות אחרות, הפכו הצ'קים הסחירים עבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים כאמצעי מרכזי לגיוס אשראים מהבנקים, באמצעות ניכיונם. סחור השיק הלאה על ידי מקבלו, כדרך לרכישת סחורות מספקים או נותני שירותים, הינו גם אמצעי תשלום רווח בקרב הסוחרים בישראל.

התיקון לחוק הבנקאות, על הברכה הטמונה בו, עשוי להתגלות בקרוב כאליה וקוץ בה, שכן יביא לקיטון משמעותי בכמות הצ'קים הניתנים להעברה בין סוחרים ובעלי עסקים לבין עצמם כתשלום עבור שירותים וסחורות, וכן יקטין משמעותית מאגר הצ'קים לניכיון, ובהכרח יוביל למצוקת אשראי בקרב בעלי עסקים אלו.

המשמעות המעשית הינה הגבלת היכולת לקבלת אשראי, הן מסוחר למשנהו באמצעות שימוש בצ'קים דחויים של לקוחות, והן מגופים בנקאיים, שאינם ששים להעמיד אשראים נוספים לרבות מסגרת ניכיונות בחשבונות לקוחותיהם בלא בטחונות מתאימים, שאת חלקם מהווים הצ'קים לניכיון עצמם.

מצב דברים זה עשוי להחמיר בעיה נוספת, שכן בהיעדר יכולת לנכות צ'קים של צרכנים פרטיים, יפנו הסוחרים ויעמיקו השימוש במנהג נפסד הנפוץ במחוזותינו - תופעת גלגול צ'קים,

הנפגעים העיקריים מתופעה זו הינם הבנקים, הנותרים לאחר מעשה בלא בטחונות מספקים לפירעון האשראי שהעמידו, ומן הצפוי שכצעדי מנע יחמירו אף יותר תנאי הסף לניכיון צ'קים, וכן יגבילו הסכומים הניתנים לניכוי ממושך יחיד. הסוחרים מצדם יגלגלו התייקרות זו בגיוס האשראי על הצרכן, באמצעות העלאת מחירים.

בכך יווצר מעגל קסמים, שיחריף ויעמיק קשיי גיוס האשראי של העסקים הקטנים ויגביר השימוש באשראים חוץ-בנקאיים, לרבות השוק האפור, על הבעייתיות הכרוכה בכך.

אין ספק כי בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שיתקשו בקבלת אשראים ויתרגמו זאת לעליית מחירים, צפויים להפסיד בתחרות הקיימת והקשה ממילא מול הרשתות, וניתן לצפות גידול בשיעורי בעלי העסקים הקטנים שנאלצים לחסל את עסקיהם.

בקרב שכבות חלשות באוכלוסייה, אין כרטיס אשראי מאחר שאין גורמים בנקאיים המוכנים להעמיד לרשותם מסגרת אשראי. האפשרות היחידה של צרכנים אלו לקבלת אשראי-מה ודחיית תשלומים הינה באמצעות תשלום בשיק דחוי. לא מן הנמנע שבעלי עסקים יבקשו לנצל חולשה זו וכתנאי לפריסת תשלומים יחייבו תשלום בשיק שסחירותו לא הוגבלה.

אין ספק שמדובר במהלך שנועד להגן על הצרכן, ולמנוע חיובו בתשלום בגין סחורות ושירותים שלא סופקו לו, בין בערכאות משפטיות על ידי בנקים שהעמידו אשראים בגין הצ'קים שסוחרו להם, ובין על ידי גורמים סימפטיים פחות, שהצ'קים נתגלגלו לידיהם, אלא שספק אם מכלול השיקולים נשקלו בטרם קבלת התיקון לחוק, וביחוד משעה שהמשתמשים העיקריים בצ'קים הינם צרכנים נטולי כרטיסי אשראי.

 

הכותבת היא עו"ד, מומחית לדיני הוצאה לפועל ודיני בנקאות ממשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי צדרבוים

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
יש פתרון פשוט לנושא - לאפשר ביטול הגבלת סחירות ע"י חתימת הלקוח
אכן ברירת המחדל הנכונה היא צ'קים למוטב בלבד. יחד עם זאת החוק הוא פטרוני משהו ולא מאפשר להפוך מצב קיים - ובעצם מגביל את זכויות הלקוח. במצב הקודם, הלקוח יכל לבחור בעצמו איזו רמת סחירות הוא רוצה - היום קבעו בשבילו. הפתרון הפשוט, הוא לאפשר ביטול סחירות ע"י חתימת הלקוח (כמו כל שינוי של צ'ק), כך שאם במקרים מסוימים הלקוח ירצה להפוך צ'ק "למוטב בלבד" לסחיר - יוכל פשוט למחוק את ה"למוטב בלבד" - ולחתום ליד זה וזהו. כיום אין אפשרות כזו.
יודע לקרוא , מרכז  |  18.06.15
11.
מדוע "ספק אם מכלול השיקולים נשקלו בטרם קבלת התיקון לחוק"?
כאילו כותבת הטור המציאה את הגלגל, כאילו לא ברורה לכולם משמעותם של הצ'קים במערכת הבנקאית והמסחרית. מכלול השיקולים נשקלו, ופשוט החליטו להעדיף את טובת ה"צרכן הקטן" על פני טובת "בעלי העסקים". וטוב שכך.
ישראל , ארץ אוכלת יושביה  |  12.11.11
10.
ליבי נכמר מרחמים על הבנקים המסכנים ...
ראשית הבנקים לא מלווים כסף מטוב ליבם - הם גובים ריבית עבור כך (בנוסף לעמלות השערוריתיות). הצק הדחוי שהם מקבלים מהווה בעצם ערבות צד שלישי שלא מחייבת אפילו פניה לבית משפט ומצריכה פניה להוצאה לפועל בלבד. - כך שממש אין מה לרחם על הבנקים. מעבר לכך הכותבת מבינה אולי במשפט אבל לא בכלכלה - הכנסת כמות *משמעותית* של שיקים *סחירים* (שמתחלפים בחדשים כאשר הקודמים נפרעים) מהווה בפועל הגדלת אמצעי התשלום במשק שלא ע"י הבנק המרכזי - כלומר אינפלציה (אינפלציה היא לא עליית מחירים - עליית מחירים היא התוצאה של האינפלציה). - אבל כאמור מדובר רק בכמות משמעותית.
New York  |  12.11.11
לכל התגובות