מחתרת הבוז'ולה

הלילה שבין יום רביעי לחמישי השלישי בחודש נובמבר מוקדש בעולם כבר שנים רבות לחליצת הפקקים מבקבוקי יינות הבוז'ולה נובו, יין הביכורים המסמל את שנת הבציר החדשה.

אבל נדמה שהשנה החגיגות בישראל נרגעו מעט: יקבי רמת הגולן, שייצרו ושיווקו יין בסגנון יינות הבוז'ולה נובו – גולן גאמיי נובו – משנת 2004 ועד שנת 2010, לא יוציאו השנה לשוק את הגרסה המקומית (והמוצלחת לא פחות מהמקור), כך לדברי מקור ביקב. הסיבה: השקתו של היין הזה, שחיי המדף שלו קצרים יחסית, ומיתוגו פשוט וצעיר, אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה המיצובית של היקב. וכך, נותרה הזירה ל־B ("בייבי", אבל גם קריצה ל"בוז'ולה") של יקבי בנימינה ולתשבי ג'וניור של יקב תשבי, שניהם יינות "בהשראת בוז'ולה", אך לא לגמרי דומים לו.

נראה שגם היבואנים המסורתיים של הבוז'ולה - שקד והסקוטית - מורידים הילוך מבחינת האינטנסיביות של האירועים. שקד יערכו את אירוע ההשקה ביום חמישי משעות אחר הצהריים, והסקוטית מוותרת כליל על האירוע החגיגי שנהגה לערוך בשנים האחרונות, וממירה אותו ב"בית פתוח" במרכז המכירות שלה בנמל תל אביב.

אפשר להציע כמה הסברים לדעיכת העניין בחגיגות הבוז'ולה. אחד מהם הוא חוק חדש שנכנס לתוקף לפני קצת יותר משנה, האוסר על מכירת משקאות משכרים לאחר השעה 23:00 בנקודות מכירה קמעונאיות.

חגיגות הבוז'ולה ביפן. אצלנו ה"בון טון" הוא להשמיץ את הבוז'ולה | צילום: אי פי אי

החוק העמיד את חנויות היין, שנהגו לקיים את אירועי הבוז'ולה ברוב עם, במצוקה: כללי המקור של בוז'ולה אוסרים על חליצת הפקק מבקבוקי הבציר החדש לפני חצות הלילה שבין יום רביעי לבין יום חמישי, ואילו חוקי מדינת ישראל אוסרים על מכירתו של היין לאחר השעה 23:00 - פער של שעה שאי אפשר להתגבר עליו. התוצאה: דחייה במועד החגיגות, שמאפשרת לעמוד בדרישות שני החוקים, אבל מוציאה מהחגיגה את אלמנט הציפייה, וחלק ניכר מהכיף.

הסבר נוסף טמון בהיבטים סביבתיים: מאחר שיינות בוז'ולה יוצאים לשוק זמן קצר יחסית לאחר סיום ייצורם והפקתם, ומאחר שהחגיגות אמורות להתקיים בכל העולם בעת ובעונה אחת, השינוע של יינות אלה מורכב מאוד לוגיסטית, שכן אין ברירה אלא לשלוח אותם דרך האוויר. התוצאה - טביעת הרגל הפחמנית של בקבוק בוז'ולה שנצרך בתל אביב (או בטוקיו או בניו יורק) גדולה מאוד, בוודאי ביחס לאיכותו של היין.

ההסבר השלישי תרבותי. יינות הבוז'ולה אינם - ולא אמורים להיות - יינות איכות. אלה יינות צעירים, פירותיים, ללא כל יומרות מעבר לכך. קהל חובבי היין בישראל הולך ונעשה מתוחכם יותר, ואם ה"בון טון" לפני חמש שנים היה לדווח על חגיגות הבוז'ולה (ואף לארח ערב בוז'ולה), היום הטרנד מחייב להשמיץ את הבוז'ולה ולהסביר: "אני בבוז'ולה לא נוגע".