כצפוי: מדד אוקטובר עלה ב-0.1%

מדד חודש אוקטובר עלה ב-0.1%, כך פרסמה הערב (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כתוצאה מכך מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ב-2.7% ונמצאת בתחום היעד השנתי של הממשלה (1%-3%)

מגמת האינפלציה לארבעת החודשים האחרונים נמוכה הרבה יותר ומסתכמת בשיעור שנתי של 0.9% בלבד. במקביל ירדה בחודש האחרון גם האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים והיא מסתכמת כעת ב-2.2%.

מדד החודש שעבר הושפע בעיקר מעליות עונתיות במחירי ההלבשה (6.5%) וההנעלה (3.9%) וכן מעליות במחירי הלחם ומוצרי בצק (0.8%), תרופות (0.9%) ומהמשך עלייה בשכר הדירה (0.3%). עליות אלה קוזזו בחלקן על ידי ירידות במחירי העגבניות (6.8%), פירות טריים (2.8%) ומכוניות (0.4%).

הירידות בשיעורי האינפלציה בפועל והאינפלציה הצפויה, והתכנסותן אל תוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%), מקלות על בנק ישראל לשוב ולהפחית בעוד שבועיים את הריבית. זאת במטרה לסייע לפעילות הכלכלית שמגלה לאחרונה סימני חולשה, ולאפשר למשק להתמודד טוב יותר עם ההשלכות השליליות של משבר החובות באירופה.

אולם ההערכה היא שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שאליה הועברו לאחרונה הסמכויות לקבוע את מדיניות הריבית, תעדיף להמתין חודש נוסף, במטרה לבחון את התפתחות המצב, ולהשאיר בינתיים את הריבית ברמתה הנוכחית, 3%.

"הירידה במחירי הדיור זמנית בלבד"

בניגוד להערכות כי בנק ישראל יותיר את הריבית על כנה, סבורים בכלל פיננסים כי הבנק דווקא יוריד את ריבית דצמבר ב-0.25% (ל-2.75%). לדברי הכלכלן הראשי, אמיר כהנוביץ, "הסעיף המעניין ביותר במדד הוא סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.4% וסעיף הדיור כולו ירד ב-0.3%. הירידה הראשונה בסעיף מאז נובמבר 2011. למרות הירידה, אי אפשר להגיד שזו הסנונית המבשרת את בוא האביב (חורף במקרה הזה), כבר נתקלנו בשנים האחרונות בחודשים סוררים שבהם מחירי השכירות ירדו, אבל חזרו לאחר מכן לעלות. אלא שאולי הפעם זה שונה, ברקע משבר חובות וחשש להאטה וטפטוף של בתים חדשים לשוק".

גם בבית ההשקעות פסגות התייחסו לירידה בסעיף הדיור. לדבריו של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות, "הירידה בסעיף במדד אוקטובר היא זמנית בלבד כיוון שדחיית רכישת הדירות על ידי משקי הבית מייצרת עודפי ביקוש בשוק השכירות, מה שידחוף להמשך עליות מחירים בסעיף זה".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף, אמר כי "נוכח המדד הנמוך ואי הוודאות הגוברת באשר לגורלה של כלכלת גוש היורו, אין כל הצדקה כיום להקרבה בתחום הצמיחה בכדי להשיג יעד אינפלציה נמוך יותר. על בנק ישראל להפחית את הריבית במשק באופן נמרץ יותר בכדי לעודד את הפעילות הכלכלית והתעסוקה, ולהקל על עלויות המימון של המגזר העסקי".