אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השיטה ניצחה, השיטה תמיד מנצחת צילום: אוראל כהן

השיטה ניצחה, השיטה תמיד מנצחת

השיטה מנצחת בזמן שראש הממשלה אומר שהוא יאשר את המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כיוון כלכלי־חברתי במקשה אחת, ורגע אחר כך מפרק את ההמלצות לאין סוף רסיסים קטנטנים, נוחים למסמוס

22.11.2011, 07:06 | שאול אמסטרדמסקי

1 השיטה ניצחה. השיטה תמיד מנצחת. היא מנצחת בזמן שאני כותב שורות אלה, היא מנצחת בזמן שאתם קוראים אותן. השיטה מוכרחה לנצח. אם תפסיד, היא תוחלף. מבחינתה זה להיות או לחדול, ולכן הפסד הוא לא אפשרות מבחינתה.

כדי להבטיח את ניצחונה לשיטה יש שיטה משלה. היא מגייסת סוכני חרש, וגורמת להם לחשוב שהניצחון שלה הוא הניצחון שלהם. אלי ישי, למשל, הוא אחד הסוכנים של השיטה. גם משה גפני. שניהם בטוחים שהניצחון של השיטה - הוצאת הפרק העוסק בשילוב החרדים בשוק התעסוקה - הוא גם הניצחון שלהם. גם אהוד ברק הוא סוכן של השיטה. אם השיטה תנצח, הוא סבור, ותקציב הביטחון לא יקוצץ, זה יהיה גם הניצחון שלו.

2 השיטה ניצחה. השיטה תמיד מנצחת. היא מנצחת בזמן שראש הממשלה אומר שהוא יאשר את המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כיוון כלכלי־חברתי במקשה אחת, ורגע אחר כך מפרק את ההמלצות לאין סוף רסיסים קטנטנים, נוחים למסמוס.

בואו נודה על האמת, נתניהו לא באמת רצה שיהיה כאן שינוי כיוון. לא כלכלי, ולא חברתי. הוא הרי אחד מגדולי סוכני השיטה. מבחינתו יש כיוון אחד, ואחד בלבד - המשך העמקת הפערים בין המאיון העליון לבין כל היתר. זו כבר לא גחמת הלב של עיתונאי מריר אחד או שניים. זו כבר קביעה רשמית של מוסד ממשלתי.

האמירה הזו הסתתרה בדו"ח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי, שהתפרסם בשבוע שבעבר. לפי מחבר הדו"ח, ד"ר דני גוטליב, "החלק התלול של העלייה (במדד ג'יני לאי־שוויון, ש"א) התרחש בשנים 2002–2005, לאחר הפעלת התוכנית הכלכלית של 2002–2003". הנתונים של גוטליב מראים בבירור: הפער בין העשירון העליון לבין עשירון מעמד הביניים (העשירון החמישי) גדל בעשור האחרון ב־2%, בזמן שהפער בין העשירון העליון לבין העשירון התחתון גדל ב־17% במצטבר.

וזה עוד כלום. על פי גוטליב, בדו"ח אחר שפרסם בספטמבר האחרון, "הפחתת אי־השוויון כתוצאה ממדיניות הממשלה בתחום המיסוי הישיר והקצבאות נשחקה לאורך זמן". כן, נשחקה. מדיניות המיסוי היתה אמורה לחלק מחדש את עוגת ההכנסות הישראלית - קרי, להקטין את הפערים, ובמקום זאת היא עשתה את ההפך. זאת ועוד, "מדיניות המיסוי שהונהגה בשנים 2002–2003 ובשנים שלאחר מכן... העלתה את אי־השוויון בהכנסה הפנויה", כותב גוטליב ומסכם, "המשמעות היא שמדיניות המיסוי והקצבאות של הממשלה תרמה מ־2002 ועד 2009 כ־14% לגידול באי־השוויון".

גוטליב יודע היטב על מה הוא מדבר. באפריל 2011, חודשיים לפני האוהל הראשון בשדרות רוטשילד, הוא התנבא היטב בראיון ל"כלכליסט": "אם נמשיך ככה, אין לדעת מה יקרה. עשר שנים קדימה, אם המגמה תימשך, איפשהו זה יתפוצץ. כיום זה קורה במדינות ערב, אבל לך תדע, מחר יכול לקרות גם פה משהו שישבור את גב הציבור. אי אפשר לחזות מאיפה זה יגיע, וכשזה יקרה, לא ישנה לאף אחד מה היה הטריגר הראשוני".

3 השיטה ניצחה. השיטה תמיד מנצחת. היא מנצחת משום שאנחנו כבר לא ברחובות. הפערים ממשיכים לגדול, הפוליטיקאים ממשיכים לסרס את העתיד שלנו, אנשי העסקים ממשיכים לצבור הון עצמי אבל להשתמט מהחזר חובות לציבור, ושום דבר לא משתנה. רק הפערים, כי נתניהו וצאן מרעיתו ממשיכים לדאוג להרחבתם.

השיטה ניצחה, כי אנחנו יודעים את כל זה, ובכל זאת זנחנו את הרחובות. ובכך, זנחנו את התקווה שאפשר לשנות משהו, שלא יצאנו לשווא לכיכרות שבת אחרי שבת. השיטה ניצחה. היא תמיד מנצחת. היא מנצחת בזמן שאני כותב שורות אלה, היא מנצחת בזמן שאתם קוראים אותן, ואחר כך מדפדפים קדימה, ולבסוף משאירים את העיתון בצד, וחוזרים לעבודה, רק כדי להגיע בסוף היום חזרה הביתה עם הלשון בחוץ, במקרה הטוב תספיקו להגיד שלום רפה לילד ולצנוח מול הטלוויזיה. אחרי הכל, תכף חוזרת "האח הגדול".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
בטווח הקצר אתה צודק, בארוך יותר - לאו דווקא
הרבה מחאות היו ודעכו. מחאה טיבה שהיא סוחפת הרבה אנשים, "כואב לי ברגל" - את זה כולם מרגישים. השלבים הבאים של המחאה דורשים יותר ארגון, יותר חשיבה. גיבוש חלופות. זה מתחיל להתרחש היום בעשרות או מאות מוקדים במקביל. מבנק חברתי ועד קואופרטיבים, מדמוקרטיה ישירה ועד "כנסת פתוחה". הרבה אנשים התעוררו. יקח זמן עד שזה יגיע גם לאיום אמיתי על ראש הממשלה וחשוב מכך על ה"שיטה". אבל זה יגיע. (פשוט בגלל שהשד יצא מהבקבוק ולאנשים אין מה להפסיד).
האזרח דרור , גבעתיים  |  23.11.11
2.
מה שהוסבר זה רק חלק מהשיטה
יש לראש הממשלה ומקורביו עוד מספר "פטנטים". מיד מיצרים בעייה ביטחונית קשה מול הרצוע. עושים איזה פרובוקציה או שניים והדרום חוגג, וכולנו שכחנו מ טרכטנברג ושכחנו מהפאר החברתי ונתניהו חוגג. ותזכרו רבותי במידה שמחר תיהיה שוב איזה התעוררות חברתית מיד יצוצו בעיות ביטחוניות.
איש פשוט , מרכז  |  22.11.11