פרשנות: המוסדיים צריכים להתחיל לעבוד

ההאטה בפעילות העסקית והדרישה הצפויה לשיפור יחס הון הליבה מביאות את הבנקים לצמצם את היקפי ההלוואות ולהקשיח את תנאי האשראי הניתן לעסקים. זה לא שההאטה הכלכלית נעלמה מעיניהם של מנהלי ההשקעות, אלא שדפוסי הפעולה של הגופים המוסדיים שונים מאלו של הבנקים.

בעוד שמחלקות האשראי בבנקים פועלות לפי נתונים מאקרו־כלכליים, ועדות ההשקעה בגופים המוסדיים מושפעות מכיוון זרימת הכספים אל מוצרי ההשקעה המנוהלים על ידיהם. לכן, כשהציבור מזרים כספים לקופות הגמל ולקרנות, המוסדיים חוגגים ואיתן גם החברות הציבוריות שזוכות לאשראי זול בתנאים נוחים.

שילוב של כמה גורמים מכשיר את הקרקע לשינוי כללי המשחק בשוק האג"ח: האשראי הבנקאי יצטמצם בשנים הקרובות בעקבות הדרישה המסתמנת להעלאת הון הליבה, ובמקביל הצורך של החברות הציבוריות למחזר חוב של מאות מיליארדי שקלים מבטיח ביקוש קשיח לאשראי.

הגופים המוסדיים, המסתמנים כ"גלגל ההצלה" של המגזר העסקי, יתבקשו למלא את החלל שמותירים הבנקים. צירוף הנסיבות מאפשר למנהלי ההשקעות לסרב "לשכב על הגדר" בכל מחיר ובכל תנאי. על המוסדיים להתעקש על ביטחונות ראויים, לדרוש שהחברות המנפיקות אג"ח יתחייבו לעמוד באמות מידה פיננסיות ולהכניס לתשקיפים התניות חוזיות ביחס לדיבידנד המחולק, שינוי שליטה ועוד.

המוסדיים שכבר הוכיחו שביכולתם לפעול בהחלטיות בהסדרי החוב, נדרשים לגלות את הנחישות גם בגיבוש תנאי האג"ח המונפקות בבורסה.

אין סיבה שיד אחת של גוף מוסדי תוביל מאבקים משפטיים בהסדרי חוב ויד שנייה תרכוש בהנפקות אג"ח קונצרניות ללא ביטחונות. בסופו של דבר, הביטחונות הם המפתח לשמירה על מחזיקי האג"ח בתרחיש שבו החברה נקלעת לקשיים ומבקשת הסדר חוב. במקרה הזה, ההגנה היא באמת ההתקפה הטובה ביותר.