אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"אבד לנו מורה הדרך"

אלי הורביץ, המנכ"ל והיו"ר המיתולוגי של טבע, שימש באינספור תפקידי מפתח בעולם הכלכלה והעסקים הישראלי, אבל שלא כמו אנשי ההון הנוכחיים, הצליח להישאר קונצנזוס של מנהיגות ועשייה ועשייה

23.11.2011, 08:43 | נעמה סיקולר

"אני מרגיש שאני צריך להתרכז בקרב על חיי", כתב אלי הורביץ במרץ 2010 לחברי דירקטוריון טבע כשביקש לפרוש מתפקידו כיו"ר החברה, מכתב שגרם לחברי הדירקטוריון שנכחו בחדר להזיל דמעה. הורביץ, שהלך לעולמו בליל יום ראשון, פרש מטבע לפני שנה וחצי אך נותר מעורב בחברה והמשיך לפקוד את משרדו בבסיס החברה שבפתח תקווה.

הורביץ, שהיה המייסד והיו"ר המיתולוגי של ענקית התרופות טבע ומי שעמד מאחורי הצלחתה המטאורית, היה גם מעמודי התווך של התעשייה הישראלית ועל כן זכה בפרס ישראל לשנת 2002.

הסטודנט שכמעט הלך על קריירה אקדמית

הסיפור של הורביץ מתחיל בשנת 1932 בירושלים. הוריו עלו לארץ במסגרת העלייה השלישית - אביו צבי עלה לישראל בשנת 1921 לאחר עבודה של שנתיים במכרות פחם באוסטריה אשר מימנה את נסיעתו. הוא הגיע לחדרה והצטרף לקבוצה שעסקה בייבוש הביצות, שם הכיר את צפורה, שעלתה לארץ בגיל 16, והצטרפה לאותה קבוצה. הורביץ נולד בירושלים, אך את מרבית שנותיו העביר בתל אביב, אליה עברה המשפחה. הוא למד במחזור הראשון של תיכון עירוני א' והתגייס לצה"ל במסגרת מלחמת העצמאות. הורביץ הגיע לדרגת סגן אלוף, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על יחידה בחזית המצרית.

הורביץ היה ממייסדי קיבוץ תל קציר שמדרום לכנרת ב־1949. בקיבוץ הוא פגש את אשתו לעתיד, דליה סלומון - נכדתו של חיים סלומון, מייסד חברת התרופות אסיא, ונינתו של יואל משה סלומון, ממייסדי העיר פתח תקווה. הורביץ החל לעבוד בחברה בתור שוטף כלים ומבחנות במעבדה, במקביל ללימודי כלכלה בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו שקל להמשיך באקדמיה, אולם אביה של דליה שכנע אותו להמשיך ולעבוד בחברה.

אלי הורביץ, צילום: אביגיל עוזי אלי הורביץ | צילום: אביגיל עוזי אלי הורביץ, צילום: אביגיל עוזי

הורביץ היה מעורב בשתי הרכישות המשמעותיות של אסיא - חברת צרי וחברת טבע, ובשנת 1976 מוזגו שלוש החברות לחברה שנקראת היום טבע תעשיות פרמצבטיות. באותה שנה מונה הורביץ למנכ"ל, תפקיד שבו כיהן עד לשנת 2002, ובגיל 70 העביר את המושכות לידי ישראל מקוב והפך ליו"ר החברה. בהמשך הוחלף מקוב על ידי שלמה ינאי, המנכ"ל הנוכחי.

"דיבר במונחי אסטרטגיה הרבה לפני שזה היה אופנתי"

הורביץ יצק לתרבות העסקית הישראלית דפוסי פעולה חדשניים ומקוריים ונחשב לאיש חזון ויוזמה. כמנכ"ל הטמיע את התכנון ארוך הטווח (חמש־שנתי), ותחת ניהולו עמדה החברה לאורך השנים באופן מלא ביעדים שהציב. "אלי היה מסוג האנשים שיכול היה לראות כמה מהלכים קדימה, אפילו שנים קדימה. מבחינתי אבד לא רק ידיד אלא גם מורה דרך. אלי דיבר במונחים של אסטרטגיה הרבה לפני שזה היה אופנתי, ואם יש עדות אחת לכישרונות הרבים שלו, הרי שזו בוודאי המקום שאליו לקח את חברת טבע", אמר אתמול נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש.

הורביץ. תחת ניהולו עמדה טבע באופן מלא ביעדים שהציב, צילום: בועז אופנהיים הורביץ. תחת ניהולו עמדה טבע באופן מלא ביעדים שהציב | צילום: בועז אופנהיים הורביץ. תחת ניהולו עמדה טבע באופן מלא ביעדים שהציב, צילום: בועז אופנהיים

תכונת ה"אסטרטג" אפיינה את הורביץ בכל עיסוקיו: "אלי לימד אותי איך לחשוב לטווח ארוך", סיפרה אתמול יהודית ריכטר, מנכ"לית מדינול שבמשך 3 שנים שימשה כעוזרת האישית של הורביץ כמנכ"ל טבע. "בשלבים הראשונים של פיתוח תרופה הוא כבר היה מחשב את שווי השוק וגוזר את מוכנות ההשקעה במותג. מפתחים בדרך כלל לא יודעים לחשוב על דברים כל כך ארוכי טווח, אלי ידע".

הורביץ תכנן להפוך את טבע לחברה בממדי ענק עוד כשהתחום הגנרי היה בחיתוליו, מה שהכתיב אסטרטגיה הכרחית של מיזוגים ורכישות. כך במהלך שנות השמונים רכשה טבע את כל מתחרותיה המובילות בישראל, ובהמשך הוביל את החברה להנפקה בנאסד"ק (1987).

כמנכ"ל סימן הורביץ נקודת ציון משמעותית לחברה באוקטובר 1996, כאשר רשות הבריאות האמריקאית למזון ולתרופות (FDA) אישרה את תרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. תרופה שהיתה פרי המצאת מדענים ממכון ויצמן, הקופקסון נחשבת עד היום לתרופת הדגל של טבע; עם זאת, הההסתמכות הרבה על התרופה עלולה להוות לה גם חולשה.

בזמן כהונתו של הורביץ כיו"ר ביצעה טבע כמה מהלכים משמעותיים ובראשם שתי רכישות ענק - ב־2006 רכשה את יצרנית התרופות הגנריות האמריקאית איווקס (Ivax) תמורת 7.4 מיליארד דולר, וב־2008 רכשה את חברת התרופות האמריקאית באר (Barr) בתמורה לסכום דומה, לא כולל חוב של 1.5 מיליארד דולר. מסע הרכישות של טבע כלל בשנים האחרונות עוד שורה של חברות כמו רציופארם וסאפלון בסכומים לא מבוטלים.

בראיון שהעניק באפריל האחרון ל"ידיעות אחרונות" סיפר כי גילה שהוא לוקה במחלת הסרטן באוקטובר 2009, במהלך מסע הרצאות בבוסטון. ד"ר פיליפ פרוסט, שכיהן כסגן יו"ר טבע משנת 2006 לאחר עסקת איווקס, החליף את הורביץ על כס היו"ר. הורביץ החזיק עד מותו באחוזים בודדים ממניות טבע, ונחשב לדמות משפיעה בחברה גם לאחר שעזב את כס היו"ר.

לאורך השנים היה הורביץ מעורב כמשקיע בעשרות חברות סטארט־אפ בתחום הרפואי. "הוא לא רצה שנעשה לו מצגות ולא את הניירת, הוא הוריד את החליפה ונכנס לחדר הנקי, ובצורה הזו למד את החברה", סיפר אתמול דוד אביעזר, מנכ"ל חברת התרופות פרוטליקס, "כולם מכירים את הפן העסקי של אלי אבל הוא היה גם ציוני גדול, הוא ייחס חשיבות גדולה לעובדה שאנחנו יושבים בכרמיאל, וכשהוא דיבר על הקמת תעשיית מדעי החיים בגליל עיניו נצצו".

הורביץ נחשב לדמות נערצת בתעשייה הישראלית. פרשה אחת איימה לנשל אותו ממעמדו בשנת 1998, כשהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ב"פרשת פרומדיקו". הורביץ ערער על ההרשעה לבית המשפט העליון ובשנת 2000 זוכה מכל האישומים. שנתיים לאחר מכן, ביום העצמאות ה־54 של מדינת ישראל ולאחר שכבר פרש מתפקיד מנכ"ל טבע, קיבל הורביץ את פרס ישראל על מפעל חיים.

"הציעו לו להיות שר אוצר כמה פעמים"

לאורך כל השנים, בצד פעילותו העסקית פעל הורביץ במישור הציבורי. בשנות השבעים כיהן כיו"ר מכון היצוא הישראלי, בשנת 1981 מונה לנשיא התאחדות התעשיינים, ובכהונתו כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נחשב כמי שתרם תרומה מכרעת לגיבוש תוכנית לייצוב המשק במשבר הכלכלי של אמצע שנות השמונים. "ראיתי את המנהיגות הבלתי ניתנת לערעור שלו. המנהיגות הזו אפשרה לו להוביל את הפתרון למשבר כששכנע את התעשיינים להירתם לצעדים כואבים", אמר אתמול חברו יו"ר אסם דן פרופר, והוסיף כי "אלי היה איש שהבין תהליכים וידע להסיק מהם מסקנות מרחיקות לכת; היתה לו אמונה יוקדת בציונות של בניית הארץ, הוא הצליח להפוך את טבע לאימפריה, ולאורך כל הדרך עמד על כך שהחברה תישאר לעד ישראלית. הוא יחסר לי כמנהיג, מורה דרך, איש אינטלקט וחבר, יחסרו לי השעות שביליתי בחברתו".

גם חברו התעשיין הוותיק דב לאוטמן שיבח את פעילותו הציבורית: "לו היה מחליט לפנות לפוליטיקה הוא היה מגיע רחוק מאוד. הציעו לו להיות שר אוצר כמה פעמים, אבל הוא העדיף לנהל את טבע ובמקביל פעילות ציבורית ענפה".

הורביץ מונה ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי בעת פרשת ויסות מניות הבנקים. בשנים 1989–1992 כיהן כיו"ר הרשות לפיתוח העיר ירושלים ובשנים 1991–1995 כיהן בוועדה המייעצת של בנק ישראל. לאורך השנים הוא קיבל תוארי כבוד מכמה אוניברסיטאות בארץ.

"הורביץ היה אוזן קשבת לכל תעשיין ויצואן"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד להורביץ: "הוא היה מגדולי התעשיינים שקמו למדינה. הוא היה אציל נפש, פטריוט בכל רמ"ח אבריו, מסור בכל מאודו לפיתוח הכלכלה והחברה. למדתי ממנו רבות, הערצתי את חוכמתו והישגיו. אהבתי את אישיותו החמה. לא היה שגריר טוב ממנו ליזמות הישראלית. אתגעגע לאיש הנפלא הזה".

שר האוצר יובל שטייניץ מסר כי אנשי משרדו מרכינים ראש עם פטירתו של אלי הורביץ, ענק העשייה והתעשייה הישראלית: "הוא היה איש חזון במלוא מובן המילה".

ממועצת המנהלים ומהנהלת טבע נמסר: "טבע, מנהליה ועובדיה מרכינים היום את ראשם, כואבים את מותו של אלי הורביץ. אלי, מעמודי התווך של התעשייה, הכלכלה והחברה בישראל, מופת של מצוינות ומנהיגות, איננו עוד. עובדי טבע ב־60 מדינות ברחבי העולם מחזקים את ידי משפחת הורביץ, את אשתו דליה והילדים ורד, דפנה וחיים בשעה קשה זו. מנהלי טבע ועובדיה מחויבים לחזונו של אלי ומבטיחים להמשיך בדרך שאותה התווה".

יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי אמר: "הורביץ היה אחד מאבני היסוד של הכלכלה הישראלית. איש חזון שהפך את טבע מחברה מקומית לחברה גלובלית. לצד פעילותו העסקית, הטביע הורביץ חותם על המשק בפעילות ציבורית ענפה כמו גם על היצוא הישראלי, בהיותו יו"ר מכון היצוא בתקופה שבה המשק התמודד עם בעיות כלכליות קשות. הורביץ היה איש נעים הליכות, כריזמטי ובעל אישיות כובשת. למרות מעמדו הרם היווה תמיד אוזן קשבת לכל תעשיין ויצואן".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
איש מיוחד ובאמת השאיר מורשת
היה לי הכבוד לעבוד בחברת טבע . אלי הורוביץ היה אדם מיוחד משכמו ומעלה לא דבר שאפשר לומר באמת ובתמים על אנשי עסקים היום. מדינת ישראל עמדה בראש מעייניו וטבע במיוחד. חבל שהרופאים בבית החולים לא הבינו את זאת ונתנו לו להתייבש ..כמו אחרון האזרחים ...יהי זכרו ברוך אדם יקר!
שושי , מרכז  |  25.11.11
1.
סליחה, אבל עשיתם לאלי הורביץ עוול גדול
אין קשר בין אלי הורביץ ל"אנשי ההון" הנוכחיים, למעט אולי חשבון הבנק. אלי הורביץ, כמו סטף וורטהיימר ודומיהם, עשו את הונם בתעשייה. הקימו חברות והשכילו להגדיל אותם לרווחתם ולרווחתצ אלפי משפחות המתפרכנסות מכך. אלילי ההון של היום אינם תורמים בכלום לתעשייה, שלא לומר את ההיפך. כל שהן יודעים לעשות הוא לגלגל ולמנף כספים, בעיקר של הציבור, לרווחתם. אין כאן שום עשייה, ושום תרומה לכלכלה או לחברה. הם בסך הכול מנחם מנדל מודרניים. הורביץ ודומיו הם אנשי עשייה, ואנא כבדו את זיכרו ותרומתו בכך שלא תשימו אותו בסל אחד עם חלפני הכספים.
איש תמ"ת  |  24.11.11