התעשיין ומנכ"ל טבע לשעבר אלי הורביץ נפטר בגיל 79; "היה מסור לפיתוח הכלכלה והחברה"

התעשיין אלי הורביץ, ששימש מנכ"ל טבע בשנים 1976 עד 2002, נפטר היום בגיל 79. הלוויתו תתקיים ביום חמישי. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו הספיד אמש את הורביץ: "אלי הורביץ היה מגדולי התעשיינים שקמו למדינת ישראל. הוא היה אציל נפש, פטריוט בכל רמ"ח אבריו, מסור בכל מאודו לפיתוחא הכלכלה והחברה בישראל. למדתי ממנו רבות, הערצתי את חוכמתו והישגיו. אהבתי את אישיותו החמה. לא היה שגריר טוב ממנו ליזמות הישראלית. אתגעגע לאיש הנפלא הזה.

שר האוצר יובל שטייניץ ספד גם הוא ומסר כי אנשי משרדו מרכינים ראש עם פטירתו של אלי הורביץ, ענק העשייה והתעשייה הישראלית. במשרד אמרו כי הורביץ, שהוביל חברת תרופות קטנה לענקית עולמית, "היה איש חזון במלוא מובן המילה. בשנים האחרונות היה חבר בוועדה המייעצת לשר האוצר, בהתנדבות, וסייע להתמודדותה של ישראל עם המשבר העולמי. יהי זכרו ברוך".

ממועצת המנהלים והנהלת טבע נמסר: "טבע, מנהליה ועובדיה מרכינים היום את ראשם, כואבים את מותו של אלי הורביץ. אלי, מעמודי התווך של התעשייה, הכלכלה והחברה בישראל, מופת של מצויינות ומנהיגות, איננו עוד. עשרות אלפי עובדי טבע בשישים מדינות ברחבי העולם מחזקים את ידי משפחת הורביץ, את אשתו דליה והילדים ורד, דפנה וחיים בשעה קשה זו. מנהלי טבע ועובדיה מחויבים לחזונו של אלי ומבטיחים להמשיך בדרך שהתווה".

"אני מרגיש שאני צריך להתרכז בקרב על חיי", כתב אלי הורביץ במרץ 2010 לחברי דירקטוריון טבע כשביקש לפרוש מתפקידו כיו"ר החברה, מכתב שגרם לחברי הדירקטוריון הנוכחים בחדר להזיל דמעה. הורביץ פרש מטבע לפני שנה וחצי, אך נותר מעורב בחברה בהתאם למצבו הבריאותי והמשיך לפקוד את משרדו בבסיס החברה שבפתח תקווה.

הורביץ, שהיה המייסד והיו"ר המיתולוגי של ענקית התרופות טבע במתכונתה הנוכחית ומי שעמד מאחורי הצלחתה המטאורית לאורך השנים, היה גם מעמודי התווך של התעשייה הישראלית ועל כן זכה בפרס ישראל לשנת 2002 על מפעל חיים בתחום התעשייה.

הסטודנט שכמעט הלך על קריירה אקדמית

חיים הורביץ, הבן: על אנשים כמו אבא אומרים: "חיילים ותיקים לא נשברים, הם נמוגים לאט" זמן קצר לפני שמצבו של אלי הורביץ הידרדר, בנו חיים הורביץ דיבר עם מוסף "כלכליסט" על אביו, על הסרטן ועל ההתבגרות, שבאה עם המעמד המחייב של ההורביץ היחיד בטבע דיאנה בחור ניר, 27 תגובותלכתבה המלאה

הסיפור של הורביץ מתחיל בשנת 1932 בירושלים. הוריו עלו לארץ במסגרת העלייה השלישית - אביו צבי עלה לישראל בשנת 1921 לאחר עבודה של שנתיים במכרות פחם באוסטריה אשר מימנה את נסיעתו. הוא הגיע לחדרה והצטרף לקבוצה שעסקה בייבוש הביצות, שם הכיר את צפורה, שעלתה לארץ בגיל 16, והצטרפה לאותה קבוצה. הורביץ נולד בירושלים, אך את מרבית שנותיו העביר בתל אביב, אליה עברה המשפחה. הוא למד במחזור הראשון של תיכון עירוני א', וכשהיה בכיתה י"א התגייס לצה"ל במסגרת מלחמת העצמאות. במסגרת שירותו הצבאי התקדם הורביץ לדרגת סגן אלוף ובמלחמת יום הכיפור פיקד על יחידות מרגמות בחזית המצרית.

הורביץ היה ממייסדי קיבוץ תל קציר שמדרום לכנרת ב־1949. בקיבוץ הוא פגש את דליה סלומון, נכדתו של מייסד חברת התרופות אסיא, חיים סלומון, ונינתו של יואל משה סלומון, ממייסדי העיר פתח תקווה. משפחת סלומון נמנתה על הגרעין המייסד של אסיא, החברה שממנה צמחה חברת טבע של היום. הורביץ החל לעבוד בחברה בתור שוטף כלים ומבחנות במעבדה במקביל ללימודי כלכלה בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו שקל להמשיך בקריירה אקדמית, אולם אביה של דליה עימה הורביץ התחתן ב־1960, שכנע אותו להמשיך ולעבוד בחברה. לימים אחותה של דליה, רות חשין הנשואה לשופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, כיהנה כדירקטורית בטבע.

אבי תורת המיזוגים והרכישות

הורביץ היה אבי תורת המיזוגים והרכישות מצד חברות ישראליות, עוד הרבה לפני שקראו לזה ככה. הוא היה מעורב בשתי הרכישות הראשונות והמשמעותיות של אסיא - חברת צרי וחברת טבע, ובשנת 1976 מוזגו שלוש החברות לחברה שנקראת היום טבע תעשיות פרמצבטיות. באותה שנה הורביץ מונה למנכ"ל, תפקיד בו כיהן עד לשנת 2002, ובגיל 70 העביר את המושכות לידי ישראל מקוב והפך ליו"ר החברה. בהמשך הוחלף מקוב על ידי שלמה ינאי המנכ"ל הנוכחי.

הורביץ נחשב למי שיצק לתרבות העסקית הישראלית דפוסי פעולה חדשניים ומקוריים ונחשב איש חזון ויוזמה. הוא שהפך את טבע מחברה ישראלית לחברה גלובלית המנוהלת מישראל, והיה מהמנהלים הראשונים במשק שעבדו במונחים של תכנון וניהול אסטרטגי עוד בתחילת שנות השמונים. הוא הטמיע את התכנון ארוך הטווח (חמש־שנתי), ותחת ניהולו עמדה החברה לאורך השנים באופן מלא ביעדים שהציב.

הורביץ תכנן להפוך את טבע לחברה במימדי ענק עוד כשהתחום הגנרי היה בחיתוליו, מה שהכתיב אסטרטגיה הכרחית של מיזוגים ורכישות. כך במהלך שנות השמונים רכשה טבע את כל מתחרותיה המובילות בישראל ובהמשך הוביל את החברה להנפקה בנאסד"ק (1987).

כמנכ"ל סימן הורביץ נקודת ציון משמעותית לחברה באוקטובר 1996, כאשר רשות הבריאות האמריקאית למזון ולתרופות (FDA) אישרה את תרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. התרופה היתה פרי המצאתם של פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום ממכון ויצמן למדע, וטבע פיתחה את תהליך הייצור התעשייתי של התרופה. הקופקסון נחשבת עד היום לתרופת הדגל של טבע , עם זאת הההסתמכות הרבה על התרופה עלולה להוות חולשה.

בזמן כהונתו של הורביץ כיו"ר ביצעה טבע מספר מהלכים משמעותיים ובראשם שתי רכישות ענק - ב־2006 רכשה את יצרנית התרופות הגנריות האמריקאית איווקס (Ivax) תמורת 7.4 מיליארד דולר וב־2008 רכשה את חברת התרופות האמריקאית באר (Barr) בתמורה לסכום דומה, לא כולל חוב של 1.5 מיליארד דולר. מסע הרכישות של טבע כלל בשנים האחרונות עוד שורה של חברות כמו רציופארם וסאפלון בסכומים לא מבוטלים.

במרץ 2010 פרש הורביץ מתפקיד יו"ר טבע על רקע מצבו הבריאותי. בראיון שהעניק באפריל האחרון ל"ידיעות אחרונות" סיפר כי גילה שהוא לוקה במחלת הסרטן באוקטובר 2009 במהלך מסע הרצאות בבוסטון. ד"ר פיליפ פרוסט, שכיהן כסגן יו"ר טבע משנת 2006 לאחר עסקת איווקס, החליף את הורביץ על כס היו"ר.

הורביץ החזיק עד מותו באחוזים בודדים ממניות טבע ונחשב לדמות משפיעה בחברה גם לאחר שעזב את כס היו"ר. בחודשים האחרונים הוא המשיך לפקוד את משרדי החברה ונשאר מעורב בחברות סטארט אפ בתחום הרפואי.

אלי הורביץ עם רעייתו דליה ובתו דפנה קריב

"הוא אדם שחייב לעשות גם למען הכלל"

הורביץ נחשב דמות נערצת בתעשייה הישראלית וככזה שלאורך כל השנים תפס מקום של כבוד בלב הקונצנזוס העסקי. פרשה אחת איימה לנשל אותו ממעמדו בשנת 1998 כשהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ב"פרשת פרומדיקו". השופטת איילה פרוקצ'יה, שלימים כיהנה כשופטת בית המשפט העליון, מצאה כביכול כי חברת פרומדיקו העבירה לאורך שנים בידיעתו סכומים לחשבון במדינת ליכטנשטיין ללא תשלום מס בישראל. הורביץ ערער על ההרשעה לבית המשפט העליון ובשנת 2000 זוכה מכל האישומים. שופטי בית המשפט העליון קיבלו את גרסתו לפיה היה מדובר בניסיון לגיטימי לתכנון מס, ולא היה כל ניסיון לעבור על החוק.

שנתיים לאחר מכן, ביום העצמאות ה־54 של מדינת ישראל ולאחר שכבר פרש מתפקיד מנכ"ל טבע קיבל הורביץ את פרס ישראל על מפעל חיים. בנימוקי הוועדה נכתב, כי "הורביץ מעמודי התווך של התעשייה המתקדמת בישראל, הביא את מפעל טבע לראש רשימת מפעלי התרופות המתקדמים בעולם... ליוותה אותו הרוח המיוחדת שאפיינה את דורו, כי אין הפרט עושה רק לעצמו, אלא חייב לעשות גם למען הכלל... אלו גם השורשים שמהם ינק את ראייתו הכוללת לגבי דרכו בתעשייה. בתקופתו כמנכ"ל חברת טבע העלה הורביץ את התעשייה לבמת הכלכלה בעולם והציג חזון של תעשייין חדשן ויוזם".

לאורך כל השנים, בצד פעילותו העסקית והניהולית הקפיד הורביץ על מעורבות גדולה בפעילות ציבורית. בשנות ה־70 כיהן כיו"ר מכון הייצוא הישראלי, בשנת 1981 מונה לנשיא התאחדות התעשיינים וליו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובכך נחשב כמי שתרם תרומה מכרעת לגיבוש תוכנית לייצוב המשק בתקופת המשבר הכלכלי של אמצע שנות ה־80, בשיתוף פעולה עם שר האוצר ומזכ"ל ההסתדרות דאז.

בהמשך מונה ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי גם כן בתקופה סוערת של פרשת ויסות מניות הבנקים. בשנים 1989–1992 כיהן כיו"ר הרשות לפיתוח העיר ירושלים ובשנים 1991–1995 כיהן בוועדה המייעצת של בנק ישראל. לאורך השנים הוא קיבל תארי כבוד ממספר אוניברסיטאות בהן הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון וזכה בעוד שורה ארוכה של פרסים מטעם גופים ציבוריים.

"אנו מתכוננים כבר היום לשנת 2050"

את פרס ההוקרה האחרון קיבל בתחילת נובמבר 2011 בכנס Go 4 europe. בנאומו באותו האירוע אמר הורביץ "אני ישראלי, יליד ישראל. הורי עלו ארצה כחלוצים בשנות העשרים של המאה הקודמת כדי לייבש ביצות. הם נפגשו בכפר קטן. במשפחתי ישנה בדיחה שאבי היה חולה במלריה וקדח מחום ועל כן לא הבין את אמי ולכן נישא לה. גם אני נשוי שנים מספר, ובשנה שעברה חגגתי את יום השנה ה־50 לנישואי. לאחר כל כך הרבה שנים אני ישראלי. ואין לי ספקות באשר למקום שבו עלי לחיות או שבו על ילדי לחיות". באשר לטבע אמר "אני יכול לחזות כבר היום את התוצאות של טבע ב־2050. בשבילנו שנת 2050 זה המחר שלנו ואנחנו מתכוננים אליו כבר מהיום. מי שלא מתכונן לשנת 2050 לא יודע לנהל חברה ולא יהיה לו תוצאות".