כמה לבטוח ביועץ הפיננסי?

כל מיני חברות ופקידים בבנק מציעים לי ייעוץ פנסיוני ופיננסי. מאז המשבר אני בכלל לא יודע אם אפשר לבטוח בהם. מה דעתך?

ניקי

אני לא מאמין גדול בלשלם הרבה כסף ליועצים פיננסיים. כן, כסף זה נושא מאוד מורכב, אבל פנייה ליועץ היא הרבה פעמים כניעה לדחף לפשט את הנושא גם במחיר של קבלת פתרון שלא עונה על הצרכים במציאות.

יועצים פיננסיים גובים מדי שנה אחוז קטן מתיק ההשקעות כדי לאזן אותו ולקבל החלטות על הרכבו. החלטותיהם מבוססות לרוב על תשובת הלקוח לשתי שאלות: "לאיזה אחוז מהשכר הנוכחי שלך תזדקק בפנסיה?" ו"בסולם של 1 עד 10, עד כמה אתה מעוניין לקחת סיכונים?". לפי שתי התשובות הם מרכיבים תיק סטנדרטי, לרוב לא יצירתי או מתוחכם מדי. לדעתי, את הבחירה בהרכב התיק לפי שתי התשובות יכולים לעשות גם קופים מאומנים, ואלגוריתם ממוחשב בוודאי יכול לעשות זאת. זה פשוט לא שווה עמלה שנתית גבוהה. זה גם לא מבטיח למקסם את התוצאות. אפילו לא בטוח שאלה השאלות הנכונות.

למסקנה הזאת הגעתי אחרי שערכתי בעצמי משאל שהורכב מהשאלות האלה. התשובה השכיחה ביותר לשאלה הראשונה היתה "75%", וכששאלתי אנשים למה דווקא 75, גיליתי שרובם פשוט שמעו את המספר הזה מיועצים פיננסיים. כששיניתי את השאלה ל"איזה אורח חיים תרצו לקיים בפרישה?" ובדקתי איפה אנשים רוצים לחיות ומה ירצו לעשות, התברר שהם יזדקקו לכ־135% מהכנסתם. חשוב לבד כמה יעלו לך עוד תשע שעות פנויות ביום.

בשאלת הסיכונים החלפתי את הסולם הכללי של 10-1 בסולם שבו בקצה אחד כל הכסף נחסך בבנק, ובשני 85% ממנו במניות ו־15% באג"ח. את מה שהאנשים רצו אפשר לאפיין כרמת סיכון 5.

אז מה יש לנו? שירות יקר, שאלות לא נכונות ופתרונות מופשטים, ואותנו, שמעדיפים אשליה של התקדמות על פני עימות עם העולם המורכב ועם הצורך להבין מה אנחנו באמת מחפשים, ואיך מוצאים את זה בעולם מלא אי־ודאות.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il