זקן: "תוצאות הבנקים הן תמונת ראי של המשק"

"בכל הקשור לעתיד, התמונה מורכבת מדי", כך אמר דודו זקן, המפקח על הבנקים, בוועידת גלובס לעסקים. "כל ההערכות והתרחישים נבחנים על ידינו, והמציאות הודפת אותנו, ומשנה את הכל", אמר, תוך שהוא מתייחס בעיקר לתחום הבנקאות כפי שרואה אותם הפיקוח על הבנקים.

"התוצאות של הבנקים הן תמונת ראי של המשק. לאורך זמן יש מתאם גבוה בין הפעילות המשקית לתוצאות העסקיות של הבנקים. המשק הישראלי הוא משק פתוח גם בפעילות הריאלית, וגם הפיננסית שלו". הוסיף.

לדברי זקן, "במשבר של 2008 התשואה להון הייתה כמעט אפסית. ובמשבר של 2002, תשואה נמוכה של כ-3% בקרב המערכת הבנקאית. בצד הריאלי, נרשמה התמתנות בקצב הצמיחה הגלובאלית בכלכלה העולמית, כמו גם תחזית למיתון. "הבעיה היא באירופה, המדינות הגדולות שם צפויות לצמיחה איטית, לצד איום מפירוק גוש היורו".

כמו כן, יש שם משבר חובות ריבוניים לבנקים באירופה. "הם גם חשופים לפעילות של הבנקים האחרים, שמעצים את הסיכון במערכת כולה, באמצעות חשיפה לנגזרים והלאוות בין בנקאיות". למצב זה יש השלכות גם על המערכת הבנקאית בישראל. המערכת הבנקאית בישראל חשופה לבנקים ונכסים אירופאיים, אולם החשיפה למדינות הפריפריה נמוכות יחסית".

זקן הסביר שיש לבנקים חשיפה משנית, דרך ההשפעה של המיתון באירופה על לקוחות בישראל שקיבלו אשראי מהבנקים לצורך פעילות באירופה. "26% מהיצוא של הסחורות והשירותים בישראל מופנים לאיחוד האירופאי. לא פשוט להסיט יצוא למקומות אחרים בטווח הבינוני או הקצר". התופעות הללו מקבלות ביטוי בהקטנת החשיפה של הבנקים ממדינות חלשות לחזקות. הבנקים גם מגדילים רזרבות במטבע חוץ. "הם שומרים נזילות במטבע חוץ קרוב לחזה". זקן הוסיף שהם מחזקים את הבטחונות שלהם מלווים שחשופים למשבר באירופה. כל הצעדים הללו נמצאים במעקב שוטף של הנהלות הבנקים, תוך בחינת תרחישי קיצון. "תהליכים אלו צפויים להמשיך להתרחש גם בשנת 2012".

זקן התייחס גם למאפיינים של סיכון פנימי במשק הישראלי. "בתחום הריאלי רואים אינדיקטורים כלכליים שמראים האטה – יצוא וצריכה פרטית". על פי תחזיות בנק ישראל הצמיחה צפויה להיות כ-3% בשנת 2012, והיא עלולה להתעדכן בהמשך.

"ההאטה עלולה להשפיע על עליה בחובות מסופקים מצד הבנקים. ירידה בהכנסות המימון עקב ירידה בשימוש באשראי, ועלייה בהוצאות תפעוליות. העוצמה שלהן תהיה בעומק המשבר, ותלויה בתמהיל הפעילות של כל בנק", אמר זקן. בכל הקשור לריכוזיות תיק האשראי של הבנקים, מדובר בסיכון למערכת הבנקאית. "אנחנו רואים בזה סיכון מערכתי, כי הלווים הגדולים ביותר בבנקים הם גם לווים גדולים בשוק החוץ בנקאי. כשל אשראי באחד השווקים יכול להשליך על השוק השני באמצעות פגיעה בבטחונות, חוסר יכולת מיחזור ועוד". יש בעיה גם בהיקף המינוף הגדול שלהם. לא מדובר בלווה אחד, אלא בחלק משמעותי מתיק האשראי של הבנקים. המגבלות הרגולטוריות לעניין זה, בין אם ריכוזיות ענפית או גודל לווה, מטרתם למנוע מצב בו בעיה עם לווה מסוים עלולות להתגלגל למערכת הבנקאית כולה.

מה יקרה הלאה? זקן מתייחס למערך הפיקוח על הבנקים שיחזק את מערך הסיכונים ולגידול בהלימות ההון. גישה זו תדרוש ניהול שמרני יותר של הבנקים, תתחשב ברמת המינוף הכוללת של הלווים, ותבטיח טיפול טוב יותר בריכוזיות. לגבי נושא הלימות ההון ותכנון ההון - יש להסתכל על המגמות בעולם. "לא יכולים להיות פערים לאורך זמן מול הסטנדרט הבין לאומי"