חשיבותה של הספרה החמישית שאחרי הנקודה

בשנים האחרונות אנחנו מציגים ב"כלכליסט" הערכות מוקדמות לצפי לעדכון הרכב המדדים. תמיד השגנו רמת דיוק מרבית כולל בהערכות לגבי מדדים קטנים יחסית. הפעם לא הצלחנו. הערכנו בטעות שבראק אן וי תכנס למדד תל אביב 100. כתוצאה מכך התפנה מקום נוסף במדד תל אביב 100 מעבר להערכות שלנו, נטו אחזקות נכנסת למדד זה, ומפנה למניית סאמיט מקום נוסף במדד יתר 50.

מה קרה הפעם? במהלך נובמבר הפיצו בעלי המניות בבראק אן וי מניות, כפי הנראה במטרה להיכנס למדד תל אביב 100, והשיגו את שיעור החזקות הציבור הנדרש למניה. ערך השוק של המניה היה גבוה מספיק כדי שתכנס למדד תל אביב 100. הקריטריונים הנוספים בהם המניה הייתה צריכה לעמוד היא ש"מהירות המחזור" שלה תהיה בין 250 הגבוהות ביותר מהמניות העומדות בכל תנאי מאגר המניות ושהיא תהיה גבוהה מאפס. מהירות המחזור היא בקירוב הערך החציוני של הסחירות היומית במניה חלקי ערך השוק שלה באותו יום. (ליתר דיוק ממהירות המחזור היא חציון כמות המניות שנסחרו ביום חלקי כמות המניות הרשומות באותו יום. אם אין שינוי בכמות הניירות הרשומות שני הערכים יהיו זהים).

חציון הסחירות במניית בראק אן וי עמד על 1,980 שקל, ומהירות המחזור של המניה עמדה על 0.0000028. כיוון שיש פחות מ-250 מניות העומדות בכל תנאי מאגר המניות, המניה עמדה בקריטריון הסחירות הראשון. הבעיה היא עם קריטריון הסחירות השני. הטעות שלנו נבעה מכך שהערכנו שסכום זה גבוה מאפס. אבל פספסנו סעיף חשוב בכללי המדדים. בחודש מרץ השנה הוסיפה הבורסה סעיף הקובע שמהירות המחזור (כמו גם חישובים אחרים) תחושב ברמת דיוק של חמש ספרות לאחר הנקודה העשרונית. ולכן, מהירות המחזור של בראק אן וי עוגלה לאפס, המניה לא עמדה בכלל הסחירות של מהירות מחזור גבוהה מאפס. לכן המניה לא נכנסה למאגר המניות ולא נכנסה למדד תל אביב 100. אם חציון הסחירות במניה בחצי השנה הקרובה יהיה גבוה יותר היא צפויה להיכנס למדד תל אביב 100 (או למדדי יתר 50 ויתר מאגר אם ערך השוק שלה יהיה נמוך מהסף הנדרש לכניסה במדד תל אביב 100) באמצע יוני 2012. עד אז המניה תישאר מחוץ למדדי המניות.