דו"ח טכנולוגי: האפליקציה של אמזון מעצבנת את הסופרים

סופרים נגד אמזון

 

הזעם נגד אפליקציית השוואת המחירים של אמזון ממשיך לבעבע: היישום מאפשר למשתמשים לבחון מוצר בחנות פיזית ואז לקבל עליו הנחה באמזון (חמישה אחוזים, עד חמישה דולרים, שלוש פעמים ביום) - מהלך שבעלי החנויות לא ממש העריכו. עכשיו גם כותבי הספרים עצמם מתייצבים נגד אמזון.

שורה של סופרים, בהם סטיבן קינג, כמו גם גילדת הסופרים של ארה"ב – שלחלק גדול מחבריה יש עסקאות רווחיות מאוד עם אמזון – הביעו התנגדות לאפליקציה. אחד מהם, דניס להאן, הגדיר אותה כ"קפיטליזם של אדמה חרוכה: הם לא מרגישים שהם ניצחו עד להשמדת כל המתחרים". קינג, שהקפיד לציין שהוא אוהב את הקינדל שלו, הגדיר את האפליקציה כ"פולשנית ולא הוגנת". סופר אחר, אנדרה דובוס השלישי, התעצבן על כך שאמזון הופכת את המשתמשים שלה ל"מרגלים נושאי דרואיד" (Droid, הסמארטפון המצליח של מוטורולה).

אחרים סיפקו זווית משפטית ואמרו שבתי המשפט כבר קבעו שהעובדה שחנות פתוחה לציבור אין משמעה שהמבקרים מוזמנים לעשות בה ככל העולה על רוחם. חנויות אינן אמורות לשמש כחדרי חזרות ללהקות, למשל. כך שיש מקום לתהות האם האסטרטגיה החדשה של אמזון בכלל חוקית, מעבר לעובדה שהיא חצופה.

ספק אם הזעם הזה יתורגם, כפי שמעריכים ב"ניו יורק טיימס", לתנועת Occupy Amazon: לבעלי עסקים קטנים אין זמן למחאות כאלה, הם צריכים לעבוד כדי לשרוד. אבל אמזון סופגת לא מעט אש, ואם היא לא תיסוג אנשים עוד ייזכרו שהיא בסך הכל עוד תאגיד. שימושי, ידידותי לכאורה, כן. אבל תאגיד, על כל המטען השלילי שהמילה הזו נושאת.

ואם כבר תאגידים ורצון רע...

גוגל (שוב) נתבעת על סריקת ספרים

שש שנים על אריק שמידט חלפו בהליכים: ב-2005 החלו ההליכים המשפטיים הראשונים נגד גוגל בפרשת פרויקט הספרים שלה. החברה סרקה מיליוני ספרים מבלי לקבל את רשותם של מחזיקי זכויות היוצרים, העלתה את הסריקות לרשת וטוענת שיש לה זכות יוצרים על הכותרים, כי יש לה זכות יוצרים על הסריקות. עכשיו הדיונים בנושא חוזרים כעת לנקודת ההתחלה.

גילדת הספרים של ארה"ב כבר כמעט והגיעה להסכם משפיל עם גוגל, שבמסגרתו גוגל היתה משלמת לה כמה חרוזי זכוכית כפיצוי - 125 מיליון דולר - אבל בית המשפט פסל את ההסדר. הפשרה, צריך להזכיר, נדחתה על ידי בית המשפט כבלתי הוגנת, וגוגל ככל הנראה לא הצליחה להגיע לסף שבו היתה עסקה כלשהי מוכרת כהוגנת. כעת הגילדה הודיעה לבית המשפט רשמית שהיא רוצה שיכירו בתביעה שלה כייצוגית.

המשמעות היא שהליכי הפשרה של גוגל נכשלו סופית. זה קרה הרבה יותר בגלל התערבות קואליציה של ארגונים אחרים שנחרדו מפעולותיה - בהם אמזון, שיש לה עניין מובהק בנושא - מאשר בזכות גילדת הסופרים עצמה. גוגל הודיעה כי היא תדרוש את ביטול התביעה, דבר שלא נראה סביר בהתחשב בפסיקה הקודמת של בית המשפט.

 

ה-OECD נגד צנזורה

ה-OECD פירסם אתמול (ג') קריאה למדינות החברות בו - 34 במספר, בהן רפובליקה מסוימת במזרח הים התיכון - "לקדם ולהגן על המעבר החופשי של מידע ברחבי העולם".

זה אולי נשמע טוב, אבל לקריאות של הארגון לפיתוח כלכלי יש כוח מחייב עוד פחות מאשר להצהרות של בית הנשיא, מה גם שלארגון אין יכולת לזרוק מדינה משורותיו, רק לקבל כאלה. אבל הוא יכול לגרום מבוכה ניכרת למדינות. עכשיו, לחלק מהמדינות הללו אין כל בושה – שיעול, סין ורוסיה, שיעול – אבל לאחרות עדיין אכפת ממה שאומרים עליהן בעולם.

בייג'ינג ומוסקבה לקחו קשה את האביב הערבי. סין פוגעת בחירויות הרשת של תושביה מאז, אה, שיש שם אינטרנט, אבל בשנה האחרונה היא מהדקת משמעותית את האחיזה שלה בצוואר תושביה. רוסיה הגיבה לזעם ההמוני, שהתחולל בעקבות זיוף הבחירות הבוטה שם, על ידי הגברת התקפות הסייבר על האזרחים עצמם.

אבל הקריאה מתייחסת לא רק לצנזורה ישירה, כמו של החשודים המיידיים, אלא גם לצנזורה עקיפה, כזו שמתבצעת בחסות המלחמה על זכויות היוצרים. ה-OECD נוקב במפורש בשמה של צרפת, ומציין שחוק "שלוש העבירות" שלה בעייתי. ובהתחשב בכך שהקונגרס האמריקאי צפוי להצביע השבוע על חוק SOPA, הביקורת מכוונת גם אליו. מתנגדי החוק מיהרו לציין שאם הוא יעבור, הוא יהיה מנוגד להנחיות הארגון.

רוצים לעצבן צרכנים? נסו לתמרץ אותם

אחת הבעיות הקשות של עולם הפרסום והיח"צ – ואת הקשות באמת שבהן לא נזכיר, כי אנחנו עלולים להיענש במתקפת DoS של הודעות לעיתונות – היא העובדה שהצופה או הלקוח מתרגל במהירות לפרסומת, ותוך זמן קצר כבר מסנן אותה ולא מבחין בה. כתוצאה מכך, פרסומות צריכות להיות בוטות יותר: הן יחטפו לך את הדפדפן, או להגיע במקומות בלתי צפויים כדי לזכות בתשומת הלב שלך.

הבעיה? טקטיקות כאלה נוטות להפוך את המשתמש למודע למוצר – ולעוין כלפיו. אנחנו שומעים המון על הפוטנציאל הסלולרי של פרסום, אבל עד כה ההשקעה בפרסום סלולרי עומדת על פחות מאחוז מכלל ההשקעה בפרסומות. הסיבה: משתמשים שונאים, אבל ממש שונאים, פרסומות בסלולר.

אחת השיטות של מפרסמים היא להציע לצרכנים תמריצים כשהם מתקינים אפליקציה, כמו פרס או קרדיטים לרכישת מוצרים וירטואליים. אבל הצרכנים, מסתבר, לא רוצים שיתמרצו אותם: רק שלושה אחוזים אמרו שהם משתמשים באפליקציות מתמרצות לעתים תכופות. 37% התקינו את האפליקציה, קיבלו את התמריץ, ואז הסירו אותה. עוד רבע התקינו את האפליקציה, קיבלו את התמריץ, ואז לא השתמשו בה שוב. לא יעיל במיוחד, מבחינת אנשי הפרסום.

שיטה אחרת היא לתקוע פרסומות וידיאו שמתחילות לפני שאתה יכול להשתמש באפליקציה. רק שבעה אחוזים ממשתמשי הסמארטפונים הביעו דעה חיובית עליהן, בעוד שבקרב משתמשי טאבלטים השיעור היה כפול (15%) - ועדיין, נמוך מים המלח.

 

קצרצרים

גוגל סובלת בימים האחרונים מתקלה מביכה: שורה של אפליקציות דופקה (Malware) לאנדרואיד התגלו, והחברה עושה מאמצים ניכרים לסלק אותן לפני שיספיקו לגרום נזק. מיקרוסופט מיהרה לקפוץ על העגלה: היא מבטיחה לספק טלפוני ווינדוס פון בחינם לחמישה אנשים שיעבירו לידיה סיפורי זוועה על הנזק שנגרם להם כתוצאה מדופקה באנדרואיד. עם כל הכבוד, בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של תוכנות זדוניות ששיתקו את ווינדוס, זאת נראית כמו הפעלת קטפולטה בבית זכוכית.

סמסונג הצליחה לאחרונה להוביל לביטול הצו שקיבלה אפל, שאסר על מכירת הגלקסי טאב באוסטרליה. ההישג הזה נרשם בדיוק בזמן מבחינת סמסונג, בלב עונת הקניות ולקראת חג המולד, והיא ניצלה את ההזדמנות כדי להודות לאפל על הפרסום החינמי שנתנה לה באמצעות המאבק המשפטי. בכיר בחברה אמר לעיתונות שהמאבק המתוקשר הפך את הגלקסי טאב 10.1 לשם מוכר בכל בית, וזה הרבה מעבר למה שהיתה החברה מצליחה לעשות בסתם קמפיין תקשורתי.

הקומיקאי לואי סי.קיי הכריז על מיזם חדש לאחרונה: הוא ימכור דרך הרשת, בלי מתווך, גישה להופעה שלו. המשתמשים יוכלו תמורת חמישה דולרים להוריד את קטע הווידיאו של ההופעה ו/או לצפות בה באמצעות הזרמה. סי.קיי הכריז על המיזם כהצלחה, אחרי שמכר 110 אלף עותקים בשלושה ימים וגרף רווח של כ-200 אלף דולר. הווידיאו מגיע ללא הצפנה וסי.קיי ביקש מהנבלות הרגילות שלא להפיץ אותו בטורנט, כדי שהוא יוכל להמשיך לעשות דברים כאלה גם בעתיד.

מייקל "ניגוד עניינים" ארינגטון מדווח בהנאה ש-AOL רוצה למצוא בוס חדש ל"הפינגטון פוסט", אחד שלא ידווח ישירות לאריאנה הפינגטון אלא למנכ"ל החברה, טים ארמסטרונג – זאת כאשר הפינגטון לא מודעת, לטענת ארינגטון, לכך שמוציאים אותה ממעגל המידע. הידיעה, שארינגטון טורח לציין שהיא "לחישה", חסרת כל ביסוס - כמקובל אצל עורך טק-קראנץ' המודח. טוב, להגנתו הוא יכול לומר עכשיו שהוא לא כפוף לשום סוג של אתיקה עיתונאית, או סתם מערכת מוסר.

עיריית ואנקובר, בנסיון להתמודד עם תופעת הגרפיטי, מימנה ציור קיר גדול. מטבע הדברים, ונדליסט מקומי ראה בכך אתגר, וריסס איזה סימן על הציור. אמן אחר מצא פתרון: הוא ריסס קוד QR מסיבי על ההשחתה, וכעת משתמשי סמארטפון יוכלו, כשיסרקו את הקוד, לראות את הציור כפי שהיה קודם שהושחת. מעניין.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"