חוק האכיפה המינהלית: "השוק עלול להתמוטט"

"הפעלה לא זהירה של שיקול דעת מצד רשות ניירות ערך ביישום חוק האכיפה המינהלית עלולה למוטט את השוק ולהפוך אנשים נורמטיביים למפרים", כך התייחסה שלשום הסנגורית עו"ד יעל גרוסמן לחוק האכיפה המינהלית בכנס שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

החוק, שנכנס לתוקף לפני כמה חודשים, אמור להוות אלטרנטיבה מתונה יותר לאכיפה הפלילית בדיני ניירות ערך. הוא מעניק לרשות סמכות להטיל קנסות של מיליוני שקלים על תאגידים ונושאי משרה בכירים המפרים את הוראותיו, זאת לצד אמצעי אכיפה אחרים כגון ביטול רישיונות או הפקדת ערבונות.

בפאנל שעסק בהשלכות החוק על האיסור לעשות שימוש במידע פנים הביעה גרוסמן דאגה מאופן ניסוח החוק. ראשית טענה כי בשונה מהחוק הפלילי "נוסחו של החוק החדש מגדיר 'מידע פנים' באופן רחב מדי".

נוסף על כך, טענה גרוסמן כי החוק דורש הוכחת יסוד נפשי של רשלנות בלבד - ולא מחייב הוכחת כוונה או מודעות כמו החוק הפלילי - מה שמעורר חשש לאצבע קלה מדי על ההדק מצד הרשות. "למרות יסוד נפשי של רשלנות בלבד, הענישה בחוק חמורה ביותר והפיצוי לנפגע גבוה", קבעה גרוסמן. "פגם נוסף בחוק נובע מכך שחברי הוועדה ברשות שאמורים להכריע בעניין הטלת הסנקציות אינם כבולים בדיני הראיות".

עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי לשעבר של הרשות, לא הסכים עם "נבואות הזעם של גרוסמן", כפי שאלה הוגדרו על ידיו, וטען כי הרשות תדע לעשות שימוש זהיר בכלי האכיפה המינהלית.

"אני סומך על הרשות שתפעל כמו שצריך, הציבור יכול לישון בשקט", אמר אלבק. "ביחס לעבירות של שימוש במידע פנים ממילא לא צפוי שינוי דרמטי במסגרת החוק".

לדבריו, "נכון שהיסוד הנפשי הנדרש לפי החוק הוא של רשלנות, אבל זה לא אומר שזה יהיה קו הגבול המפריד בין המסלול הפלילי למינהלי. זה לא נכון שלאכיפה מינהלית יגיעו רק תיקים עם יסוד של רשלנות. יגיעו לשם גם תיקים שבהם אנשים היו מודעים היטב למידע הפנים שבו נעשה שימוש, אבל אלה יהיו תיקים בעלי פליליות נמוכה".