אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חלום העיצוב הבלתי אפשרי

חלום העיצוב הבלתי אפשרי

הסטודנטים בבתי הספר לעיצוב בישראל מוציאים עשרות אלפי שקלים על חומרי הגלם והכלים הנדרשים להם במסגרת התואר. ללא השגת מלגה נדירה או בלי תמיכה מהורים מבוססים - קשה מאוד להפוך למעצב אופנה או לאדריכל

21.12.2011, 10:20 | ליאור בן דוד

לפני כחודש רגשה התקשורת מידיעה על כך שראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל עדי שטרן, הורה לסטודנטים לרכוש מחשב מק־בוק פרו של אפל, שעולה כ־9,000 שקל. עם זאת, מה שרבים אינם יודעים הוא שההוצאה הנלווית הזו היא רק קצה הקרחון בכל הנוגע לעלויות הגבוהות של לימודי העיצוב בישראל.

הסטודנטים בבתי הספר לעיצוב ובראשם בצלאל, שנקר והמכון הטכנולוגי בחולון, נאלצים להוציא במהלך לימודיהם סכומי עתק על חומרים ועל כלים נלווים לשם הגשות ותרגילים - וזאת ללא כל פיקוח או בקרה. "מי שרוצה ללמוד עיצוב צריך שיהיה לו כסף. אם לא יהיה לו כסף, הוא יקבל ציונים נמוכים או שלא יצליח להחזיק מעמד", מספר אורון מזרחי, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת שנקר. "תלמידים לעיצוב לא מקבלים ציון לפי מבחן, אלא לפי הגשה. הם מכינים מודל, ציור או פרויקט מסוים, והמרצה יכול להחליט שההגשה חייבת להיעשות מחומר יקר. למשל, בעיצוב תכשיטים יכולים לדרוש עבודה בזהב.

"החלטה כזו, שמגובה בתירוץ של מצוינות אקדמית ושאיפה לטוב ביותר, מגלגלת על הסטודנטים הוצאות של אלפי שקלים בשנה. זה תלוי בהחלטת מרצה. יש סטודנטים לעיצוב שנמצאים במצב כספי קשה ביותר. אין תקצוב להוצאות האלה מהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, ואין בקרה בתוך המוסד על ההוצאות שמגלגלים על הסטודנטים לעיצוב".

"חסרה הכרת המדינה"

 

נשיאת מכללת שנקר ושרת החינוך לשעבר פרופ' יולי תמיר טוענת בשיחה עם "כלכליסט" כי הות"ת לא מתקצבת נכון את בתי הספר לעיצוב. "יש פה מאבק משותף של כל המוסדות לעיצוב על התקצוב להצטיידות", היא אומרת. "אף שהתקצוב פר סטודנט עלה ועומד על כ־24 אלף שקל, חסרה מאוד ההכרה בקניית חומרים כצורך מיוחד של מוסדות המלמדים עיצוב. אנחנו לא מתוקצבים לזה באופן ייחודי".

לדברי תמיר, העלות האמיתית של כל סטודנט בשנקר היא 43–48 אלף שקל בשנה. מתוך זה הות"ת מתקצבת כ־24 אלף שקל, שכר הלימוד של הסטודנטים מכסה כ־10,000 ויתרת 10,000 השקלים נופלת על המוסד. זאת בניגוד ללימודי כימיה או רפואה, שם עלות החומרים והמעבדות מתוקצבת על ידי ות"ת בסכומים המגיעים אף לכ־60 אלף שקל לסטודנט לשנה.

"להחזיק מחלקה לעיצוב זה כמו להחזיק מחלקה לרפואת שיניים מבחינת עלות הציוד. הנטל על המוסד כבד מאוד, ואנחנו לא מצליחים לתת את כל הסיוע שהיינו רוצים לתת", אומרת תמיר.

אחת ההוצאות החלות רק על סטודנטים לעיצוב היא תשלום נלווה לשכר הלימוד על חומרים שמספק המוסד. המשמעות היא שבנוסף לשכר הלימוד, המפוקח על ידי הות"ת ועומד על 9,846 שקל בשנה, הסטודנטים משלמים תשלומים נלווים של 250–1,000 שקל בשנה. תשלום זה אינו חובה והסטודנט יכול לבחור שלא לשלם אותו, אך אם לא ישלם - לא יוכל להשתמש בציוד עזר שמעמיד לרשותו המוסד.

בנושא זה התאחדות הסטודנטים הארצית מנהלת מאבק מול הות"ת, בטענה כי לא ייתכן שהוצאות חיוניות ללימודים לא יגולמו בשכר הלימוד כי אם ייגבו בנפרד. "על פי דו"ח הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד מ־1995, שבראשה עמד יעקב מלץ, תשלומים נלווים הם וולונטריים", אומרת הדס קושלביץ' מהתאחדות הסטודנטים. "הוועדה קבעה כי הנהלות האוניברסיטאות יעמידו לרשות הסטודנטים אמצעים לימודיים סבירים לשם קיום לימודים תקינים וסדירים. אמצעים אלו כוללים, בין היתר, כיתות לימוד, ספריות, ציוד לימודי ואמצעי עזר חיוניים. לא ייתכן מצב שבו סטודנטים משלמים עבור ציוד חיוני ללימודים, שכן זה אמור להיות מגולם בשכר הלימוד, על פי הנחיות הות"ת. המצב כרגע מהווה העלאת שכר הלימוד דה־פקטו בדלת האחורית. כל סטייה מההנחיות היא פגיעה חמורה שיש לטפל בה ביד קשה".

בתי הספר לעיצוב אמנם מחלקים מלגות לחלק מהסטודנטים, ובמחלקות מסוימות מנסים להתארגן ולקנות חומרים באופן מרוכז - אך הסיוע לא מספיק. "אין מה לפנות לבית הספר", אומרת רונה אורובנו, יו"ר אגודת הסטודנטים בבצלאל וסטודנטית בשנה החמישית ללימודי האדריכלות. "בית הספר מוציא הרבה מאוד כסף גם ככה. בבצלאל יש הרבה מלגאים, יש אנשים שמקבלים קצבת חומרים - אבל כל זה לא באמת מכסה את ההוצאות. אני מקבלת מלגה, עבדתי לכל אורך התואר ובנוסף לקחתי כבר 3–4 הלוואות מהבנק. אני באה בטענות רק לממשלה, שמנהיגה מדיניות של החזק שורד".

רק 300 מלגות

בבצלאל סבורים שבעיה כלכלית של סטודנט לא אמורה להוות מכשול בדרך אל התואר. "התלמידים זוכים למערך תמיכה", אומרים שם. "מצבו הכלכלי של סטודנט מוכשר לא יהווה מכשול למימוש יכולותיו. האקדמיה מסייעת במלגות שכר לימוד על בסיס קריטריונים סוציו־אקונומיים, המקיף כ־300 מהסטודנטים מתוך 2,000. כמו כן אנו מעניקים מדי שנה עשרות פרסי הצטיינות. בנוסף, כ־300 סטודנטים מקבלים מלגות מקרנות חיצוניות בתיווך האקדמיה".

בשנקר מספרים כי הם מעניקים "תמיכה מסוגים שונים" לכ־400 סטודנטים מתוך 2,500. בשנה שעברה אף ייסדו שם קרן תמיכה לפרויקטי גמר, המסייעת לכ־50 סטודנטים, בגובה כמה אלפי שקלים.

מהות"ת נמסר: "תקצוב התחומים השונים הוא תקצוב נורמטיבי הכולל את צורכי המשק ברמה הלאומית. בשנתיים האחרונות חלה עליה של כ־60% בתקצוב הניתן למכללות לאמנות ועיצוב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
תחום לעשירים בלבד
גם אני התקבלתי למוסד הנחשק ביותר לאמנות ונאלצתי לפרוש מהר מאד אחרי שמלגת הסיוע שבקשתי התעכבה, ומאחר שאין שם מעונות, ובכל יום נחתו עלינו עוד ועוד הוצאות. בלי משפחה שתוכל לסייע ועם עבודה חלקית, אי אפשר להסתדר ככה. חבל שלא אמרו לי קודם שעיצוב זה תחום לעשירים בלבד. בהצלחה.
שי , מרכז  |  02.02.12
24.
לצערי לא יכולתי להמשיך
לצערי הייתי צריכה לעזוב את לימודי בשנקר בגלל זה,לא היה לי גב כלכלי,באתי ממשפחה של עולים חדשים,הייתי צריכה לעבוד בזמן הלימודים,להחזיק דירה,ובגיל 23 הגעתי למינוס של 10 אלף שח.פשוט עצוב שהיום אתה צריך כסף להגישם את החלום שלך.כסף לשרוד,כסף ללמוד,להתחנן לעזרה.ולא לקבל.עצוב שהיום אני יכולה רק לעבוד ולחסוך ללימודים.
ליה  |  09.01.12
23.
ל 7
בהרבה מקצועות כמות התלמידים היא אפילו מפחות ל-80 בכיתה! הביקוש לכל מקצוע עיצוב בכל מוסד לימוד נע בסביבות ה-500 אנשים לכל מקצוע בשנה. מאוד קשה להתקבל גם ככה, ואין בארץ הרבה מסודות לימוד לעיצוב שיענו על הביקוש. אז לצמצם את כמות התלמידים זה בטח לא פיתרון. זה יעשה את כל הבתי ספר עוד יותר אקסלוסיבים ממה שהם כבר וימנע מהרבה אנשים לעסוק במה שהם באמת רוצים.. ל-21- גם ככה כמות הסטודנטים המתקבלים ועוסקים במקצועות אלו היא יחסית מעטה. אלו אנשים שמתאבדים בשביל המקצוע וזה מה שהם רוצים לעשות בחיים ולשם כך הם מוכנים לעבור את כל הקשיים הללו. אי אפשר לצפות מהם ללכת ללמוד ראיית חשבון... .
23.12.11
22.
כמה עצוב המצב פה
יש כאן אנשים מוכשרים הכי בעולם, קורעים להם את האימאימא של התחת במהלך הלימודים מבחינת עבודות וכספים ואחכ יוצאים לשוק העבודה - ועוד יותר עצוב. אלו שבאמת רוצים לעצב - פשוט אורזים את החוט ומחט ועוברים למעבר לים. ומה נשאר לנו כאן? אופנה חסרת השראה, קודרת, חד גונית ומשעממת במחירים מופרכים. פשוט בא לבכות
פאשניסטה פרברית , פרברים  |  22.12.11
21.
לכו ללמוד משהו אחר !!!! ישראל לא מדינה של מעצבי אופנה !!!
לפי דעתי פשוט בזיון מה שקורה בישראל היום לסטודנטים של עיצוב אופנה מוצאים אלפי שקלים , לומדים כמה שנים , בסוף מוצאים את עצמם ללא עבודה בכלל בתחום . אין שום פיקוח , ואין תמיכה או עזרה להכנס לשוק העבודה . שורה תחתונה מוכרים לכולם חלום גדול מאד שהסיכוי שלו להתגשם הוא אפסי !!!! אנשים לכו ללמוד משהו אחר ישראל לא מדינה של אופנה נקודה !!!!!
חסוי , תל אביב  |  22.12.11
לכל התגובות