המדינה צפויה להגדיל חלקה במימון הוצאות הביטחון של חברות התעופה

שיעור השתתפות המדינה במימון הוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות יגדל מ-60% כיום ל-65% רטרואקטיבית לשנת 2011 ול-70% החל מינואר 2012, כך על פי הצעת החלטה של משרד האוצר שלפי הערכות צפויה לקבל את אישור הממשלה מחר. זאת, בהמשך להסכם שגובש בין משרד האוצר ואל על באוגוסט והושלם בשבוע שעבר. באוצר ביקשו לאשר את ההסכם עוד בשנת התקציב הנוכחית והוא יהיה בתוקף עד סוף 2017.

תקציב אבטחת המטוסים והתחנות בנמלי התעופה בחו"ל של חברות התעופה הישראליות, נאמד, על פי הערכות בענף, בכ-120 מיליון שקל בשנה. המדינה מממנת, כאמור, 60% מהסכום וחברות התעופה את השאר. אל על, עוד מתקופתה כחברה ממשלתית, מספקת לארקיע ולישראייר את שירותי הביטחון.

בחברות התעופה ביקשו בשנים החולפות מימון מלא של הוצאות הביטחון וכן את הוצאת מערך האבטחה מידיה של אל על לידי רשות ממלכתית חיצונית. שר התחבורה ישראל כץ, אמר לפני שנה כי בכוונתו להפעיל רשות ממלכתית לאבטחת התעופה עד ספטמבר 2011 - אלא שהנושא התאדה.

על פי ההסכם החדש, שיעור השתתפות המדינה במימון הוצאות הביטחון יעלה אף ל-75% כשייחתם הסכם "שמים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי; בהמשך, הוא יעלה ל-80% כשפתיחת השמים תראה שינויים בשטח - למשל, כשיחלו לפעול בארץ שני קווים סדירים שלא פעלו קודם.

"שמים פתוחים" הינו הסכם שעיקרו הסרת מגבלות על תדירויות הטיסות בין ישראל ואירופה, כך שחברות תעופה משני הצדדים יוכלו להגדיל את פעילותן בשווקים השונים. אגב, מבחינת אל על מדובר באליה וקוץ בה: החברה תרצה שהשתתפות המדינה במימון הוצאות הביטחון תגדל, אולם חוששת שפתיחת השמים תפגע בנתח השוק שלה.

ההיסטוריה רצופה הסכמים שעיקרים הגדלת נתח המדינה במימון הוצאות הביטחון של חברות התעופה: באפריל 2007 המליצה הוועדה הציבורית לבחינת סוגיות "השמים הפתוחים" לשר התחבורה אז, שאול מופז, שהמדינה תממן את מלוא הוצאות הביטחון לחברות הישראליות, אלא שהמלצה זו לא מומשה.

בהחלטת ממשלה מינואר 2008, הומלץ להעלות את שיעור ההשתתפות מ-50% ל-80%, גם המלצה זו לא מומשה. באמצע 2009 הועלה המימון מ-50% ל-60%, כאשר על פי החלטת ממשלה מתחילת אותה שנה המימון יעלה ל-75% לאחר שייחתם הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופי - כפי שעולה גם מההסכם הנוכחי.

ההסכם הנוכחי כולל גם סעיפים הקשורים לביטוח, למשל: דרישה מארקיע ומישראייר לכלול בפוליסות הביטוח של המטוסים שבשימושן, סעיף ויתור על זכות השיבוב (המבטח תובע בשם המבוטח) כלפי אל על, בגין נזקי מלחמה וטרור. החברות הקטנות גם נדרשות להוסיף את אל על כמבוטחת נוספת בפוליסת הביטוח של ביטוחי החבויות שלהן בקשר לנזקי גוף ורכוש לנוסעים, בגין נזקים ופגיעות שייגרמו להם מסיכוני מלחמה וטרור. זאת, כדי להגן על אל על כספקית שירותי האבטחה לארקיע ולישראייר, במקרה ושתי האחרונות יחוו אירוע טרור ויבקשו לתבוע את אל על.

בחברות התעופה הקטנות הביעו אי שביעות רצון מסעיפי הביטוח וכן מהעובדה שלפחות עוד חמש שנים - תוקף ההסכם - הן יידרשו לקבל שירותי אבטחה מאל על, המתחרה המסחרית שלהן. בחודש מרץ האחרון איים מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, להפסיק לאבטח את ארקיע וישראייר, כחלק ממאבק החברה בהגדלת הוצאות המימון. בחברות הקטנות הביעו חשש מאיום דומה בעתיד.

גורם במשרד האוצר מסר בתגובה לאי שביעות הרצון של החברות הקטנות: "המצב החדש שלהן שופר בכל פרמטר לעומת המצב כיום".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "ההסכם עוסק בהסדרת שירותי אבטחת התעופה הניתנים על ידי אל על לחברות התעופה הישראליות האחרות. ישראייר וארקיע אינן אמורות לחתום על הסכם זה, אלא על מסמך נפרד, המסדיר את הכיסוי הביטוחי כלפי אל על, כמבצעת שירותי האבטחה".

באל על סירבו להגיב. מארקיע ומישראייר לא התקבלה תגובה.