צילום: shutterstock
ההוא שם זומם משהו
סטארט-אפ חדשני פיתח תוכנה שיודעת לזהות טרוריסט יחיד מתוך מיליארד אנשים באמצעות מתוך ניתוח והצלבה של מאגרי מידע . מדובר במהפכת ביטחון
5 באוקטובר, 22:21: מייק פיקרי קונה כרטיס בכיוון אחד מקהיר למיאמי
9 באוקטובר, 10:52: החשוד שוכר דירה במיאמי
15 באוקטובר, 23:14: החשוד מתחבר לאינטרנט ומעביר כספים מחשבון בנק רוסי לסניף בנק בדמשק
16 באוקטובר, 9:30: החשוד מתקשר לדמשק, למספר שמופיע ברשימת מעקב של ה־CIA
21 באוקטובר, 8:47: החשוד שוכר מכונית
21 באוקטובר, 10:41: החשוד עובר בכביש אגרה שמוביל לדיסני וורלד
21 באוקטובר, 12:33: מצלמות אבטחה מתעדות את החשוד מתעלם מהאטרקציות בדיסני וורלד, אבל מצלם בתשומת לב את שערי הכניסה
21 באוקטובר, 18:07: ניידת משטרה מזהה שהחשוד נוסע במהירות מופרזת ומורה לו לעצור. התיק שלו עובר סריקה שגרתית בתוכנת "פלנטיר" של ה־CIA
נורה אדומה: תוכנת פלנטיר מזהה תבנית התנהגות טרוריסטית. החשד: מתקפת טרור קרובה בדיסני וורלד
לפני ארבע שנים, אף אחת מהפעולות שתוארו כאן לא היתה מעוררת תשומת לב. אף אחת מהן כשלעצמה אינה נראית חשודה: אנשים רבים בארצות הברית שוכרים מכוניות מסחריות או מקיימים קשרים עם אזרחים סורים, וסביר להניח שישנם טיפוסים אקסצנטריים שמתעניינים בתשתיות של פארקי שעשועים. ייתכן שאנליסט של ה־CIA היה מסמן את רכישת כרטיס הטיסה של פיקרי, וסוכן FBI אולי היה מבחין בהעברות הבנקאיות שלו; אך לא היה מה שיחבר בין הדברים. למזלם של סוכני המלחמה בטרור (והתיירים באורלנדו), לממשל יש עתה תוכנה שפותחה בידי פלנטיר טכנולוגיות (Palantir), חברה מעמק הסיליקון שהפכה ליקירתן של קהילות המודיעין ואכיפת החוק.
כשהאנליסטים של ה־CIA התחילו לפשפש בתיק של פיקרי בפלנטיר, הם קיבלו שפע של אינפורמציה שנשלפה מכל מאגר מידע העומד לרשות הממשל. היו שם טביעות אצבע ודגימות דנ"א של פיקרי, שנאספו בידי סוכן שטח של ה־CIA בקהיר; סרטון שבו מצולם פיקרי בדרכו לכספומט במיאמי; צילומים של לוחית הרישוי של המשאית השכורה שלו בעוברו בכביש אגרה; רישומי שיחות טלפון; ומפה שבה סומנו תנועותיו ברחבי הגלובוס. כל המידע הזה מוצג בממשק גרפי מעוצב בבהירות, שנראה כמו משהו שטום קרוז היה משתמש בו ב"משימה בלתי אפשרית".
הקלקה על העכבר העלתה דו"חות שטח של ה־CIA על הסורים שאליהם העביר פיקרי את הכסף, וגילתה שהם נמצאים במעקב ושכולם נפגשו מדי יום בשבועיים האחרונים. הקלקה נוספת גילתה שהסורים קנו כרטיסי טיסה למיאמי יום אחרי שקיבלו את הכסף. כדי לסייע אפילו לאנליסט האטום ביותר, התוכנה הציגה מפה שמראה את זרימת הכספים מקהיר ומסוריה לדירתו של פיקרי במיאמי. המפה סיפקה לשוטרים המקומיים את פיסת המידע האחרונה שלה הם נזקקו כדי לעוט על טרפם בטרם יתקוף.
* * *
מייק פיקרי אינו ממשי - הוא ה"פלוני אלמוני" שבו משתמשת חברת פלנטיר בהדגמות המוצר שלה, שבהן נפרשים תרחישים היפותטיים מעין אלה. ההדגמות מאפשרות לחברה להפגין את יכולתה הטכנולוגית בלי לחשוף את העבודה הרגישה של לקוחותיה. מאז הקמתה ב־2004, החברה פיתחה בשקט כלי חיוני שמשמש את קהילת הביון האמריקאית לצורך המלחמה בטרור. הטכנולוגיה של פלנטיר פותרת את בעיית המודיעין של 11 בספטמבר: המהפכה הדיגיטלית הציפה את מוסדות אכיפת החוק בנהרות של מידע, אך סיפקה להם כלים לקויים להבנתו. בחודשים שקדמו לפיגועים ב־2001, היו בידי הממשלה כל הרמזים הדרושים כדי לעצור את הטרוריסטים שביצעו אותם: הם היו ממדינות הידועות כמקלטי טרור, נכנסו לארצות הברית באשרות זמניות, למדו להטיס מטוסים אזרחיים ורכשו כרטיסי טיסה בכיוון אחד באותו יום.
לארגון כמו ה־CIA או ה־FBI יכולים להיות אלפי מאגרי מידע נפרדים, כל אחד מהם בעל מאפיינים שונים: דו"חות כספיים, דגימות דנ"א, דגימות קול, סרטי וידיאו, מפות, שרטוטים, דיווחי סוכנים מרחבי העולם. איחוי כל החלקים הללו לכדי שלם קוהרנטי הוא תהליך שיכול להימשך שנים. ואפילו אם המערכת הזאת תתגבש, היא תתקשה להתמודד עם סוגים שונים של מידע - רישומי מכירות בגיליון אלקטרוני, נניח, לצד תמונות ממצלמת אבטחה. "מה שפלנטיר עושה", אומרת אביבה ליטן, אנליסטית בחברת המחקר גרטנר, "הוא להפוך את כריית קבוצות הנתונים הגדולות הללו לקלה מאוד". התוכנה שפיתחה החברה רושמת את אחד ההישגים הגדולים של מדעי המחשב בתקופתנו: היא סורקת את כל המאגרים הקיימים, מזהה פיסות מידע קשורות ומאגדת הכל במקום אחד.
בהתאם למיקומך על הקשת שבין חירויות אזרחיות מוחלטות לבין מדינת משטרה מבוצרת, הטכנולוגיה של פלנטיר יכולה להיות מבעיתה או הרואית. לפי הצמיחה של החברה, דעת הקהל בוושינגטון ובמקומות אחרים נוטה לכיוון האחרון: רשימת הלקוחות של פלנטיר כוללת את משרד ההגנה האמריקאי, ה־CIA, ה־FBI, הצבא, חיל הנחתים, חיל האוויר, יחידות המשטרה של ניו יורק ולוס אנג'לס ומספר הולך וגדל של מוסדות פיננסיים המעוניינים לגלות הונאות בנקאיות. העסקאות האלה הפכו את החברה לאחד מסיפורי ההצלחה השקטים של עמק הסיליקון - היא בדרכה לרשום מכירות ב־250 מיליון דולר השנה - ולמועמדת להנפקה ראשונה לציבור. פלנטיר שימשה לאיתור חשודים ברצח של סוכן מיוחד של רשות ההגירה והמכס האמריקאית ולחשיפת רשתות טרור בסוריה, באפגניסטן ובפקיסטן. "זה כמו להתחבר למטריקס", אומר חבר בכוחות המיוחדים המוצב באפגניסטן, שביקש לשמור על עילום שם. "בפעם הראשונה שראיתי את זה, אמרתי: 'הולי שיט. הולי שיט. הולי שיט'".
דובוני אכפת לי נלחמים בטרוריסטים
המהנדסים של פלנטיר יושבים במרכז הקודם של פייסבוק, בשדרת האוניברסיטה השוכנת בלב המרכז המסחרי של פאלו אלטו, קליפורניה. בשנים האחרונות התרחבה פלנטיר לארבעה בניינים סמוכים. אנשי הביטחון של החברה - העוטים כפפות שחורות ומרכיבים אוזניות בסגנון השירות החשאי - מגיחים מהמשרד לקנות את ארוחות הצהריים שלהם, וגורמים למרכז פאלו אלטו להיראות לפעמים קצת כמו לאנגלי, העיירה שבה שוכן מטה ה־CIA.
בתוך המשרדים, ציורי קיר ענקיים ממלאים את הקירות, ובהם מצוירות ביד מחוות לדובוני אכפת לי ולסדרת הטלוויזיה "פיוצ'רמה". באחת הקומות, נדנדה מעץ תלויה מהתקרה וצעצועים של "שר הטבעות" ניצבים על השולחנות. טי־שירטס עם דמויות מצוירות חמודות מפוזרות בכל מקום: המתכנתים מעצבים חולצה כזו עם כל גרסה חדשה של התוכנה. עד היום הם הדפיסו חולצות עם כל דובוני אכפת לי, ולאחרונה הם כבר עברו לדמויות "הפוני הקטן".
שורשיה של פלנטיר נטועים בפייפאל, חלוצת התשלומים ברשת. החברה היתה ללהיט בקרב לקוחות ועסקים, אולם משכה גם פושעים שהשתמשו בשירותיה להלבנת כספים ולהונאות. פיטר תיל, ממקימי פייפאל, מספר שבשנת 2000 "נראה היה שפייפאל עומדת לפשוט רגל" בשל עלויות ההתמודדות עם האנשים הרעים.
הכלים למניעת הונאה באותם ימים לא הספיקו כדי לעמוד בקצב של הנוכלים. מתכנתי פייפאל לימדו מחשבים להבחין בהעברות כספים חשודות, ולאחר מכן אנליסטים אנושיים היו בוחנים כל עסקה מסומנת. אך בכל פעם שפייפאל עלתה על תחבולה חדשה, הפושעים היו משנים טקטיקה. המחשבים פספסו את השינויים הללו, והעובדים האנושיים היו מוצפים בנחשול העסקאות שניהלה החברה.
מהנדסי התוכנה של פייפאל החלו לפתח מערכת תוכנה שתתייחס לכל עסקה כחלק מתבנית, ולא כעוד פריט במאגר. הם מצאו דרכים להשגת מידע על אודות המחשב של אדם מסוים, על האנשים שאיתם הוא עשה עסקים ועל ההתאמה של אלה להיסטוריה של עסקאותיו. הטכניקות הללו אפשרו לאנליסטים אנושיים לראות רשתות של חשבונות חשודים ולהבחין בדפוסים שהמחשבים החמיצו. פייפאל יכלה עתה להקפיא תשלומים מפוקפקים עוד בטרם יעובדו. "זה חסך מאות מיליוני דולרים", אומר בוב מקגרו, מהנדס לשעבר בפייפאל וכיום מנהל הנדסת תוכנה בפלנטיר.
אחרי ש־eBay רכשה את פייפאל ב־2002, עזב תיל את החברה כדי להקים את קרן הגידור קלאריום. הוא וג'ון לונסדייל, בכיר בקלאריום שהיה מתמחה בפייפאל, החליטו להפוך את מערך איתור ההונאה של פייפאל לעסק, באמצעות הקמת מערכת לניתוח מידע שתחבר בין אינטליגנציה מלאכותית לכישורים אנושיים. וושינגטון, הם שיערו, תהיה מקום טבעי למכירת טכנולוגיה כזו. "ראינו איך הממשלה מבזבזת עשרות מיליארדים על מערכות מידע איומות", אומר לונסדייל. "עמק הסיליקון נעשה מתקדם הרבה יותר מקבלנים ממשלתיים, כי לממשלה אין גישה למתכנתים הטובים ביותר".
הפילוסוף שהפך למנכ"ל החם ביותר בעמק הסיליקון
תיל, לונסדייל וכמה מהקולגות שלהם לשעבר הקימו את פלנטיר ב־2004. תיל רצה בתחילה להעסיק מנהל בכיר מוושינגטון, שיוכל לנווט במסדרונות הביזנטיים של קשרי התעשייה והצבא. שאר המייסדים התנגדו, ובסופו של דבר הוא הציע לאלכס קארפ, מנהל כספים אמריקאי שחי באירופה וסייע בגיוס כספים לקלאריום, להצטרף לחברה כמנכ"ל זמני.
זה היה חיבור מפתיע: לפני שהצטרף לפלנטיר, קארפ למד בגרמניה במשך שנים אצל יורגן הברמאס, הנציג החי הבולט ביותר של אסכולת פרנקפורט, קבוצה של פילוסופים וסוציולוגים ניאו־מרקסיסטים. לאחר שקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת פרנקפורט (יש לו גם תואר במשפטים מסטנפורד) הוא זנח את האקדמיה והתנסה בהשקעות. הוא היה כה מוצלח בזה, שבסיוע קומץ מיליארדרים אירופים הוא הקים חברה לניהול כספים בשם קבוצת קאדמון (כשם המשורר האנגלי בן המאה ה־7). האינטלקט שלו ויכולתו לפתור קובייה הונגריה בתוך פחות מדקה מעוררים הערצה רבה במשרדי פלנטיר, שם הוא ידוע כד"ר קארפ.
בתחילת דרכה, פלנטיר נאבקה להטמיע את המסר ולמכור את הטכנולוגיה שלה למשקיעים. קרנות הון סיכון ידועות כגון קליינר פרקינס, סקויה וגריילוק - כולן סירבו. לונסדייל מספר שמשקיע אחד פרץ בצחוק במהלך שיחת טלפון ביניהם, לאחר ששמע על אודות הרקע הלא־עסקי של קארפ. מאחר שקרנות ההון סיכון התעלמו מהחברה, תיל השקיע את ההון הראשוני מכיסו, לפני שהצליח לשדל את In-Q-Tel, זרוע ההשקעות של ה־CIA, להשקיע בחברה. "הסיבה לכך שקרנות נמנעו מלהשקיע בנו היתה העובדה שטכנולוגיה לארגונים לא היתה תחום חם", אומר קארפ, "והממשלה היא, ועודנה, ההפך מכל מה שחם".
מייקל לייטר, המנהל לשעבר של המרכז הלאומי ללוחמה בטרור (שהוקם בידי הנשיא בוש אחרי פיגועי 11 בספטמבר), זוכר שהוא היה ספקן כשקארפ הגיע למרכז כדי למכור את המערכת של פלנטיר. "עומד לו קארפ עם השיער הזה והבגדים האלה - הוא לא נראה כמוני או מי מהאנשים שעבדו איתי", הוא אומר. אבל לייטר גילה במהרה שהתוכנה של פלנטיר עולה הרבה פחות ממוצרים מתחרים - וגם באמת עובדת. פלנטיר לא רק יצרה קשרים בין קבוצות הנתונים, היא גם הסיקה מסקנות בהתבסס על הרמזים והעצימה את האנליסטים. לייטר הוא כיום יועץ של חברת פלנטיר.
מחברים את המידע, מוול סטריט ועד אפגניסטן
קארפ (44) הוא בחור רזה ומוצק - כתוצאה מדיאטה קפדנית של 1,200 קלוריות ביום - ובעל פנים זוויתיות ושיער מתולתל של מדען מטורף. בביקור שערכנו במטה פלנטיר בנובמבר הוא לבש מכנסיים סגולים וחולצת ספורט בכחול וכתום. הוא הגיע לעבודה ברגל, כבכל יום. "מעולם לא למדתי לנהוג כי הייתי עסוק בקריאה, בעשיית כל מיני דברים ובשיחות עם אנשים", הוא אומר. "יש לי מספיק קואורדינציה כדי לרכוב על אופניים, אבל הבעיה היא שאני חולם בהקיץ על העסק ועלול להתנגש בעץ".
בעידן הרשתות החברתיות, המשחקים ברשת ואתרי הקופונים, קארפ והמתכנתים שלו מתמקדים במשימה נעלה יותר. "המניע העיקרי שלנו הוא להתמודד עם הבעיות החשובות ביותר של העולם, בארצות הברית ובבנות בריתה", אומר קארפ. זה קו שיווקי די חריג בעמק הסיליקון, שם חברות נוטות להימנע ככל האפשר מן הממשל ורבים מהמתכנתים הטובים ביותר מנפנפים בשיוכם לתרבות־הנגד.
פלנטיר קרויה על שם אבני הרואי ב"שר הטבעות", הפותחות צוהר למקומות רחוקים. האבנים הללו הן כלים מכושפים שנוצרו בידי אֵלפים (שדונים), והן יכולות לשמש הן לטוב והן לרע: המכשפים הרעים משתמשים בהן כדי לתקשר עם אדון האופל; המכשפים הטובים יכולים להביט לתוכן כדי להשגיח על ההוביטים התמימים ושוחרי השלום החיים בפלך. כפי שמסביר קארפ בפנים רציניות, המשימה הנעלה והפטריוטית של החברה שלו היא "להגן על הפלך".
מרבית העבודה שפלנטיר מבצעת בשביל הממשלה עודנה חסויה, אבל מידע על חלק מהתיקים דלף החוצה. באפריל 2010, חוקרי אבטחה בקנדה השתמשו בתוכנה של פלנטיר כדי לפצח מבצע ריגול שכונה "רשת הצללים", ושפרץ, בין היתר, למשרד ההגנה ההודי ולחשבון האימייל של הדלאי לאמה. פלנטיר שימשה גם לפתרון מקרים של התעללות בילדים ושל חטיפה. "פלנטיר מעניקה לנו את היכולת לבצע ניתוח של קשרים ודפוסים, שלו אנו זקוקים כדי לבנות תיקים, לזהות תוקפים ולהציל ילדים", אומר ארני אלן, מנכ"ל המרכז הלאומי למען ילדים נעדרים ומנוצלים. לא מכבר, האנליסטים של המרכז הסתייעו בתוכנה כדי לקשר בין ניסיון חטיפה לבין דיווחים קודמים על החשוד שהגיעו לקו המידע של המרכז - ולשרטט את הפעילות על גבי מפה. "ביצענו את זה בתוך 30 שניות", אומר אלן. "בשבילנו זו מתנה משמים".
באפגניסטן, הכוחות המיוחדים האמריקאיים משתמשים בפלנטיר כדי לתכנן מתקפות. הם מזינים שם של כפר לתוך המערכת ומקבלים מפה של הכפר, שעליה מפורטים המיקומים של כל היתקלויות הירי ותקריות המטענים שאירעו, לאורך זמן. החיילים יכולים לראות מה מקורן של המתקפות האחרונות ולתכנן השתלטות על הכפר בהתאם. חיל הנחתים בזבז שנים באיסוף טביעות אצבעות ודגימות דנ"א ממטעני צד, ובניסיון להתאים אותן למאגר של נתונים שנאספו מתושבי הכפרים: עד שתוצאות הניתוח חזרו, מכיני המטען היו נעלמים. "היום, סוכני שטח מעלים לפלנטיר את הדגימות שנלקחו מהמקומיים, ומוצאים התאמות ממתקפות קודמות באופן מיידי", אומר סמואל רידינג, נחת לשעבר שעובד באפגניסטן עבור קבלן ביטחון של הצבא האמריקאי. "זה שילוב של כל כלי ניתוח שתוכל אי פעם לחלום עליו. אתה תכיר כל אחד ואחד מהאנשים הרעים בגזרה שלך".
פלנטיר מצאה קונים למערכת כריית הנתונים שלה גם קרוב יותר לבית. וול סטריט היתה להוטה במיוחד. מדי שנה פלנטיר מארגנת כנס לצורך קידום הטכנולוגיה שלה; מספר הנוכחים תפח מכ־50 בעבר לאלף איש באירוע האחרון, שנערך באוקטובר. "ראיתי שם בנקאים שאינם מגיעים לאף כנס אחר", אומרת ליטן מגרטנר. הבנקים מיישמים את הטכנולוגיה של פלנטיר במאגרי העסקאות שלהם כדי לזהות נוכלים, לגבש תובנות סחר ואפילו למצוא דרכים חדשות לתמחור משכנתאות. "הטכנולוגיה של פלנטיר הופכת אתרי פסולת של נתונים למכרות זהב", אומר גאי קיארלו, מנהל מערכות מידע ראשי בג'יי.פי מורגן צ'ייס. הבנק התקין מערכת של פלנטיר לצורך איתור הונאות, ומתעתד להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את ההתאמה של קמפיינים שיווקיים לצרכנים. "גוגל פתחה את האינטרנט עם מנוע החיפוש שלה", אומר קיארלו. "אני חושב שפלנטיר עומדת לעשות דבר דומה בתוך חומות המידע התאגידי".
אחד הבנקים הגדולים בעולם השתמש בתוכנה של פלנטיר כדי למנוע הונאה רווחת המכונה BustOut: הפושעים גונבים או קונים גישה לזהויות המקוונות של אלפי בני אדם, פורצים לחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלהם, ולאחר מכן ממתינים בתצפית במשך שבועות ארוכים. כאשר הם מאתרים קורבן פוטנציאלי שקונה כרטיס טיסה או יוצא לחופשה, הם מרוקנים כסף מהחשבונות שלו במהירות, בעוד הוא עצמו מצוי בתנועה. הפושעים מטשטשים את עקבותיהם על ידי הפיכת הפעילות הממוחשבת שלהם לאנונימית ושיתוק מערכות ההתרעה של חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי. כשהבנק מגלה כמה חשבונות שנפרצו, הוא משתמש בפלנטיר כדי לחשוף את הרשת של אלפי החשבונות הנוספים שאחריהם יש לעקוב.
גובה כל עסקה של פלנטיר נע בטווח של 5–100 מיליון דולר. החברה דורשת 20% מהסכום מראש, ואת היתר רק אם הלקוח מרוצה בתום הפרויקט. בדרך כלל פלנטיר מתחרה מול חברות כמו רייתאון, לוקהיד מרטין, נורתרופ גרומן ויבמ, לצד קומץ של סטארט־אפים פחות בולטים. "אנחנו יכולים להפעיל את המערכת שלנו בבנק בתוך שמונה שבועות", אומר קארפ. "אתה יכול לקבל תוצאות מיידיות, במקום להמתין שנתיים־שלוש עם המתחרים שלנו".
במקום כסף, מתגמלים בתחושת שליחות
כדי לעמוד בקצב המכירות, פלנטיר מכפילה את מספר עובדיה בכל שנה. כדי להתקבל לעבודה בחברה, על המועמד לצלוח סדרת חידות מפרכת. לדוגמה: יש לך 25 סוסים ואתה יכול להריץ אותם במירוץ במקצים של חמישה. אתה יודע באיזה סדר הגיעו הסוסים לקו הגמר, אבל לא מה היו זמני הריצה שלהם. לכמה מקצים תידרש כדי לגלות מי הסוס המהיר ביותר? לכמה מקצים תידרש כדי לזהות את האלוף ואת סגנו? לכמה מקצים תידרש כדי לזהות גם את הסוס השלישי? (התשובות: שישה, שבעה ושבעה). אם המועמד מצליח להוכיח כי הוא מה שקארפ מכנה "אמן תוכנה", הוא מתקבל. החברה נותנת למצטרפים החדשים חומר קריאה, כולל מדריך לאימפרוביזציה בתיאטרון, הרצאה של היזם סטיב בלאנק על ההיסטוריה המשותפת הסודית של עמק הסיליקון והצבא, ועותק של הספר "המגדלים הגבוהים: 11 בספטמבר, אל־קאעידה וכישלון המודיעין האמריקאי". הם מתוגמלים במשכורות נמוכות, יחסית למקובל בעמק הסיליקון: תקרת השכר בפלנטיר היא 127 אלף דולר לשנה.
במקום אנשי המכירות המסורתיים, בפלנטיר יש מה שאנשי החברה מכנים "מהנדסים בפריסה קדמית". אלו הם אותם מהנדסי תוכנה גמלוניים־לעתים שמרבית החברות נמנעות מהצבתם בחזית, מול הלקוחות. קארפ סבור שמתכנת תמיד יאמר את האמת על היתרונות והחסרונות של המוצר, יידע כיצד לפתור בעיות, ועם הזמן יבנה מוניטין בקרב הלקוחות. "אם חייך או עתידך הכלכלי תלויים בזה", הוא אומר, "ואם יש חברה שבה האנשים אולי קצת לוקים בתסמונת אספרגר, אבל הם תמיד מדייקים - אתה מחליט לבטוח בהם".
המנהל של אותם "מהנדסים בפריסה קדמית" הוא שייאם סנקאר, עובד ותיק בפלנטיר. במשרד הפינתי של סנקאר יש בובת פרווה של הלווייתנית שאמוּ, רובה אפגני עתיק שתלוי ממעל, ומיטה בת 150 שנה, מקושטת בשמיכה פרועה וצבעונית. המיטה שימושית מאוד במהלך תרגיל בניית הצוות השנתי: במשך שבוע העובדים חיים במשרדי פלנטיר; חסרי המיטות נאלצים להקים שכונות פחונים מקופסאות קרטון. סנקאר חובב את השילוב הפלנטירי של קלות דעת משרדית ומשכורות נמוכות: "אנחנו נאכיל אותך, נלביש אותך, ניתן לך לערוך מסיבות פיג'מות ונעשיר את נשמתך", הוא אומר, "אבל זה אינו המקום להתעשר בו".
כמו רבים מן המתכנתים הצעירים, לסנקאר יש סיפור אישי שמסביר את הלהט הפטריוטי שלו: בצעירותו היגרו הוריו מהודו לניגריה, שם ניהל אביו מפעל תרופות. לילה אחד פרצו גנבים לביתם, חבטו באביו באקדח וגנבו חפצי ערך. בעקבות האירוע הטראומתי עברה המשפחה לפלורידה ופתחה דף חדש, במכירת חולצות לגני שעשועים. "ההגעה למקום שבו אין צורך לדאוג מדברים כאלה החדירה בי תחושה של הכרת תודה לאמריקה", אומר סנקאר. "אני יודע שזה נשמע נדוש, אבל המטרה כאן היא להציל את הפלך".
קארפ מודה שלאנשים מן החוץ, התרבות הפלנטירית בסגנון שר־הטבעות־פוגש־את־הסוכנות־לביטחון־לאומי יכולה להיות קצת יותר מדי. "אחד המשקיעים שלי שאל אותי: 'זו חברה או כת?'", הוא אומר. "ובכן, לא נראה שאני חי כמו מנהיג של כת". ואז הוא פוצח בנאום על האופן שבו השיטות החריגות של פלנטיר משרתות את העסק: "אני נוטה לחשוב שהביקורת נכונה. כדי שמשהו יעבוד, הוא לא יכול להיות בשביל הכסף. אני רוצה להאמין שבנינו תרבות שעוסקת בתכלית נעלה יותר, והתרבות הזאת התגלמה בצורת תאגיד. אני חושב שהחריגויות הנטועות עמוק באופי של פלנטיר הן הסיבות לנתונים המרשימים שלנו".
העתיד: קמעונאות וביו־טכנולוגיה
באמצעות השימוש בטכנולוגיה של פלנטיר, ה־FBI יכול עתה לבנות באופן מיידי תיקים על אזרחים אמריקאים, שבהם מאוגדים סרטוני אבטחה שצולמו מחוץ לחנויות, פרטים על עסקאות בכרטיס אשראי, רישומי שיחות בטלפון נייד, אימיילים, רישומי טיסות והיסטוריה של חיפושים באינטרנט. כריסטופר סוגויאן, דוקטורנט במרכז לאבטחה קיברנטית בבית הספר למחשבים של אוניברסיטת אינדיאנה, חושש שפלנטיר תעורר בסוכנויות הללו תיאבון הולך וגדל לצריכת כל פיסת מידע אישי. "אני לא חושב שפלנטיר, כחברה, מרושעת", הוא אומר, "אני חושב שהלקוחות שלה יכולים להשתמש בה למטרות מרושעות".
סוגויאן מזכיר שהיועץ המשפטי הבכיר של פלנטיר, בריאן קנינגהם, כתב לפני שלוש שנים חוות דעת לבית משפט שבה הוא תמך בעמדת ממשל בוש בתיק שעסק בהאזנות סתר ללא צו, והגן על החלטת הממשל לנטר תקשורת פנים בלי להוציא צווי חיפוש. עוד מקרה שהדאיג את מבקרי החברה: קולקטיב ההאקרים אנונימוס חשף כי מתכנת של פלנטיר היה חלק ממזימה לפרוץ למחשבים האישיים של תומכי ויקיליקס. המהנדס הוצא לחופשה, אבל לאחרונה חזר בחשאי לעבודתו בחברה.
קארפ מדגיש כי פלנטיר פיתחה טכנולוגיה לשמירת פרטיות מהמתקדמות בשוק. התוכנה של החברה מייצרת עקבות סקירה, המפרטות מי צפו בפיסות מידע מסוימות ומה הם עשו עם המידע. פלנטיר כוללת גם מערכת הרשאות, כדי לוודא שעובדי הסוכנויות המשתמשים בתוכנה יקבלו גישה רק לנתונים שרמת הסיווג שלהם מתירה להם לראות. "בעידן הטרום־פלנטירי, יכלו אנליסטים לעיין בארונות תיוק ולקרוא כל מה שרצו", אומר לייטר. "איש לא יכול היה לדעת מה הם ראו". סוגויאן, בתגובה, מגחך למשמע מאפייני אבטחת הפרטיות שפלנטיר כללה בתוכנה שלה: "אם אתם לא חושבים שהסוכנות לביטחון לאומי יכולה לנטרל את עקבות הסקירה, אתם צוחקים עליי. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, כך שזה מגוחך להניח שהעקבות האלה מספיקות".
תיל, המכהן בוועד המנהל של החברה ואוחז בהשקפת עולם ליברטריאנית, גורס כי תומכי חירויות אזרחיות צריכים לברך על פלנטיר. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד 11 בספטמבר, או משהו גרוע מכך", הוא אומר. "היום ההוא פתח את השער לכל מיני צורות של ניצול לרעה ושל מדיניות דרקונית". לדידו, הדרך הטובה ביותר להימנע מתרחישים כאלה היא לספק לממשלה את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ולכלול בתוכה מערכות שיטור שיוודאו שהחוקרים משתמשים בה בצורה חוקית.
אחרי הממשל בוושינגטון והבנקים בוול סטריט, קארפ אומר כי הוא מקווה שהחברה תפנה לתחומים כמו בריאות, קמעונאות, ביטוח וביו־טכנולוגיה. השאיפה שלו היא שהטכנולוגיה של פלנטיר תחשוף הונאות בביטוח בריאות, כשם שתוכל לאתר את מקורותיה של התפרצות נגיפית. על אף שלל ההזדמנויות הללו ועל אף הרווחים המשלשים את עצמם מדי שנה, קארפ מתעקש שפלנטיר תישאר עם רגליים על הקרקע. הוא מסביר שהנפקה בבורסה, למרות היותה מהלך אפשרי, "מעמעמת את המניע הלא־כספי".
תכלית נעלה לשנה הקרובה תהיה חילוץ חברות וגופים ממשלתיים המצויים על סף קריסה כלכלית. קארפ מונה הונאות, אבטחת רשת, קשיים פיננסיים באירופה ודאגות לפרטיות כמנועי צמיחה אפשריים לעסקים של פלנטיר. לכל מי שמצוי במצוקה משודר מסר ברור: תנו לנו אות ומהנדס בפריסה קדמית יגיע אליכם. "ישנם אנשים שם בחוץ שלא עולה בדעתם להרים את השפופרת ולהתקשר אלינו", אומר קארפ. "עד השנה הבאה, רבים מהם יעשו זאת".
44 תגובות לכתיבת תגובה