אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: האם ההאקרים של מרדוק פרצו לאימייל של גורדון בראון? צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: האם ההאקרים של מרדוק פרצו לאימייל של גורדון בראון?

בזמן שישראל סוערת סביב פרסום פרטי אשראי ברשת, המשטרה הבריטית בודקת חשד שחוקרים מטעם המיליארדר חדרו למאות חשבונות אימייל. וגם: בלארוס אוסרת על גלישה באתרים זרים והמועמדים לנשיאות ארה"ב לא מנצלים את הסלולר

03.01.2012, 13:52 | יוסי גורביץ

מרדוק מסתבך והולך

בדרך כלל ההאקר מוצג כדמות אנטי ממסדית, שבשנים האחרונות מתוארת – לא תמיד לא בצדק – כקרובה לטרוריסטים. להאקריות תמיד היה מימד אנרכיסטי, של שבירת הסדר הקיים - שבמקרים רבים כללה גם פגיעה בחפים מפשע, כמו בפרשת כרטיסי האשראי המתחוללת בימים אלה.

בפועל, כמובן, חלק ניכר מההאקרים משרתים ממסד או ארגון כלשהו. זה נכון לגבי ארגוני הפשע ממזרח אירופה שמספקים לעולם חלק ניכר מהספאם והדופקה שהוא צורך בעל כורחו, זה נכון לגבי ההאקרים הממשלתיים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, וזה נכון כמובן לגבי העובדים של רופרט מרדוק.

ככל שחולף הזמן ומעמיקה החקירה לגבי הנוהל שבו פעלו העיתונים של מרדוק, מתברר עומק השימוש שהעיתונים שלו עשו בהאקרים ובפריצות. המשטרה הבריטית, דווח, מצאה ראיות לכך שהחוקרים הפרטיים שהעסיקו עיתוני מרדוק, כמו "ניוז אוף דה וורלד" המנוח, פרצו לחשבונות האימייל של מאות אנשים – מספר דומה לזה של אנשים שאחריהם ריגלה רשת מרדוק באמצעות האזנות סתר.

כעת מתברר שיש יסוד סביר לחשוד שהמרגלים של מרדוק חדרו גם לאימייל של מי שהיה אז שר האוצר הבריטי וכיהן אחר כך גם כראש הממשלה, גורדון בראון. אף אחד, כמובן, לא מגיב רשמית: לא רשת מרדוק ולא המשטרה. לא ברור גם מה ידע רופרט מרדוק, אם כי העדויות שלו ושל בנו בפני הפרלמנט היו רחוקות מלהרשים את חברי הפרלמנט.

גורדון בראון. גם הוא נפגע בפרשת ניוז קורפ?, צילום: בלומברג גורדון בראון. גם הוא נפגע בפרשת ניוז קורפ? | צילום: בלומברג גורדון בראון. גם הוא נפגע בפרשת ניוז קורפ?, צילום: בלומברג

דבר אחד ברור, ומתקשר גם לגניבות האשראי: אין כזה דבר אבטחה מלאה ברשת. מישהו עם מספיק כסף ורצון ימצא את המידע שלכם. פעם, מידע חשאי באמת היה נתון בכספת והיה צורך להגיע אליה פיזית כדי להשיג אותו. היום הוא ממוקם בכל מיני שרתים, שלא בהכרח מעמידים את ביטחון המידע בראש סדר היום שלהם. המקרה של מרדוק חמור במיוחד כי מדובר בארגון שרשמית אמור להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, אבל בפועל חותר תחתיה. יש לקוות שבתי המשפט הבריטים יעשו צדק בפרשה.

 

סמארטפון? עדיין לא פוליטי

המירוץ לנשיאות ארה"ב יתחיל היום (ג') רשמית, כאשר אלפי אזרחים ישוטטו באיווה הקפואה וינסו לשכנע את האזרחים האחרים לבחור נציג אחד מתוך רשימה מאכזבת למדי של מועמדים רפובליקנים. לנשיא אובמה אין תחרות מבית – הוא ימשיך לשמש כנציג המפלגה הדמוקרטית.

הקמפיין של 2008, זה של אובמה על כל פנים, עשה שימוש נרחב ברשת ובמיוחד בטרשות חברתיות כדי להגיע למספר גדול של בוחרים ובמיוחד למספר גדול של תורמים. ארבע שנים לאחר מכן, ההנחה היתה שהקמפיינים יעברו לדור הבא, מילולית – כלומר, יעשו שימוש נרחב מאד בסמארטפונים וטאבלטים.
אובמה. לא מצטיין בסלולר, אבל הרפובליקנים במצב גרוע אפילו יותר, צילום: בלומברג אובמה. לא מצטיין בסלולר, אבל הרפובליקנים במצב גרוע אפילו יותר | צילום: בלומברג אובמה. לא מצטיין בסלולר, אבל הרפובליקנים במצב גרוע אפילו יותר, צילום: בלומברג

נכון לרגע זה, וזה יכול להשתנות בקלות עד השבוע הבא, זה לא קורה (תתעלמו מהכותרת של הקישור, שלא באמת קשורה לידיעה). לאף מועמד אין אפליקציה סלולרית מעוררת עניין. לאובמה יש אפליקציית אייפון, אבל מתקבל הרושם שהיא לא לגמרי מתפקדת. המועמדים האחרים מקרטעים, בלשון המעטה. זה מעורר תמיהה. אחרי הכל, לכל מיני תחרויות ספורט בשנקל ותוכניות טלוויזיה בזוז יש אפליקציות. המירוץ לנשיאות הוא עסק שעולה מיליארדים. איפה המעורבות הסלולרית?

אולי הבעיה היא שיש כאן תשעה מועמדים שמרנים מול מועמד ליברל אחד. השמרנים מתכוונים להציף את הקהל המיועד שלהם בשיחות מוקלטות, ולאובמה כבר יש דרך טובה ליצור קשר עם הקהל שלו – קיבלתי ממנו שלושה אימיילים השבוע, ואני אפילו לא אמריקאי. אולי כולם חושבים שהדבר האחרון שהמצביע שלהם צריך הוא הצקה אישית בסמארטפון שלו. 

ומהצרות של העולם הראשון לצרות הרבה יותר גרועות...

 

בלארוס צועדת אחורה

בלארוס היא מדינה מסכנה, גם בסטנדרט מזרח אירופאי: המקום נהרס באופן יסודי בזמן מלחמת העולם השנייה, וגם לאחריה היא לא ראתה ולו חמש דקות של דמוקרטיה. עם סוף הכיבוש הסובייטי של המקום, היא הפכה לרפובליקה עצמאית לכאורה, אבל מנוהלת בפועל על ידי דיקטטור בשנקל בשם אלכסנדר לוקשנקו. הנ"ל כל כך מתגעגע לשלטון הסובייטי, שבלארוס היא הרפובליקה היחידה של ברית המועצות לשעבר שהשירות החשאי שלה עדיין נקרא ק.ג.ב.

כדי להיטיב ולשלוט באזרחיו (הוא כל כך דיכא את חופש הדיבור שם, שהאזרחים התחילו להשתמש במחיאות כפיים כסימן למחאה, מה שכמובן נאסר מיד) העביר עכשיו לוקשנקו חוק חדש, שייכנס לתוקפו בתוך שלושה ימים. בלארוס היא המדינה הראשונה באירופה, ואולי אפילו בעולם, שאוסרת כעת על תושביה לגלוש לאתרים זרים, כלומר כאלה שממוקמים מחוץ לבלארוס.

כל העסקים במדינה חייבים כעת לפעול רק על שרתים מקומיים. בעלי קפה אינטרנט שהמשתמשים שלהם יגלשו לאתרים זרים ייחשבו לאשמים על פי חוק, אלא אם יסגירו את הלקוחות. החוק, בטוב הטעם המקובל בדיקטטורות, מחיל את עצמו גם על האתרים הזרים, כך שאם תושב בלארוס מחליט לרכוש משהו מאמזון - גם אמזון תהיה חשופה לכאורה לתביעה מצד ממשלת בלארוס. התמריץ המתבקש לאתרים זרים, כמובן, הוא לחסום כל גישה אליהם משרת בלארוסי, כי מי צריך את כאב הראש הזה.

בנוסף, החוק החדש מאפשר למדינה להקים "רשימה שחורה" של אתרים האסורים בגלישה גם אם הם ממוקמים בבלארוס עצמה, אם הם "פורנוגרפיים" או מכילים תוכן "קיצוני", כשמטבע הדברים הממשלה היא זו שתחליט מה זה "תוכן קיצוני". פשוט נהדר. ככה נראה עם לבדד ישכון.

קצרצרים

דיווחנו אתמול (ב') שרופרט מרדוק, מיועדנו מפתיחת הטור, פתח לעצמו חשבון טוויטר. ובכן, הוא למד מהר מאוד שיש דברים שלא כותבים: מרדוק מיהר למחוק הערה ארסית על כך ש"אולי, בתור אומה מרוששת, לבריטים יש יותר מדי חופשות". הציוץ נעלם לאחר שמרדוק הבין כנראה שהתדמית שלו בקרב בני מולדתו המאומצת על הקרשים, גם בלי החיקוי הזה של מונטגומרי ברנז מ"הסימפסונס". יצוין שמרדוק מראה נטיה מדאיגה להפליג בשימוש בסימני קריאה.

הטרשת החברתית ממשיכה לאיים על שיטת המושבעים: שופטת שלחה את אחד המושבעים הביתה – ועל פי פרקליט שהיה מעורב בתיק, כמעט שלחה אותו לכלא – לאחר שהלז שלח בקשת "חברות" בפייסבוק לנאשמת, 20 דקות בלבד אחרי שהשופטת הנחתה את המושבעים שלא ליצור קשר עם אף אחד הקשור למשפט. קיים מקום לחשד שהמושבע, ג'ייקוב ג'וֹק, נקט בתרגיל הזה כדי להתחמק מהחובה השנואה של השתתפות בחבר מושבעים: זמן קצר לאחר שנשלח מבית המשפט בבושת פנים, הוא כתב בפייסבוק "שוחררתי!! נראה שהם לא רואים בעין יפה שליחת בקשת חברות לנאשמת.... חהחה".

יודע מה הטלפון שלך. צוקרברג, צילום: בלומברג יודע מה הטלפון שלך. צוקרברג | צילום: בלומברג יודע מה הטלפון שלך. צוקרברג, צילום: בלומברג

אז כפי שבטח שמתם לב, האקרים פרסמו ברשת את פרטי כרטיס האשראי של ישראלים רבים, במה שעלול להיות הפרומו לקראת הדבר האמיתי – הדלפת המאגר הביומטרי. מצד שני, הם היו צריכים לעבוד בשביל זה ואשכרה לפרוץ לאתרים. הגדרות הפרטיות הבסיסיות של פייסבוק, מצד שני, בנויות כך שמספרי הטלפון של החברים שלך יתפרסמו לכל דורש – כפי שמגלים בימים אלה לחרדתם אלפי אוסטרלים. פייסבוק: מחסלים את הפרטיות שלך עוד מהתקופה שמארק צוקרברג פרץ לאימיילים בהרווארד.

זהירות, מדיה חברתית: איגוד העובדים של המורים בסקוטלנד הזהיר את חבריו שלא להשתמש בטוויטר, פייסבוק וכלים דומים מבלי לחשוב טוב טוב על הנושא. העצות של עוזר המזכיר של הארגון, ג'ים דוכרטי, פשוטות ובוטות: "דבר ראשון, אל תטרח לספר למישהו אחר על החיים החברתיים שלך. אף אחד לא מעוניין בחיים החברתיים שלך וזה לא עוזר. שנית, לעולם אל תכתוב הערה כלשהי על עבודתך, על המעסיק שלך, ועל נושאי הוראה בכלל. תמיד יש סיכוי שמישהו יפרש את זה לא נכון". עושה רושם שדוכרטי יודע מהו החוק הראשון של מועדון קרב. 

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ל-1
קבל תסריט: לילה קר וגשום ולפתע דפיקות עזות על דלתך. אתה קם אפוף, מציץ דרך החור ומופתע לגלות שוטרים.. אתה פותח את הדלת ובנימה מופתעת שואל אם אתה יכול לעזור. השוטרים מודיעים לך שאתה במעצר בחשד לרצח. ״מה?! אני?! רצח?!״. כן, עונים השוטרים ומספרים לך שטביעת האצבע שלך נמצאה בזירת הרצח. עכשיו, בימים פרה-מאגר אם היו רוצים לעשות משהו כזה היו צריכים איכשהו להגיע לטביעת האצבע שלך. בימים שהמאגר כאן אני חושש שהמידע הזה נגיש יותר מידי...
דודי  |  12.01.12
3.
2 - האמנם?
ניסית לאחרונה לגשת משרת ישראלי לאתרי צפיה כמו הולו או וקומקאסט? או סתם לצפות בקליפ האחרון של הזמר/ת החביב/ה עליך בערוץ המוזיקה של יוטיוב? אם לא, אז דע לך שמה שמתקבל הוא מסך ריק שעליו הודעה כי "התוכן סומן על ידי הבעלים/מפיץ/מי שהעלה את אותו לרשת כלא ניתן לצפיה מהאזור שלך". נכון, אפשר לקנות כתובת IP אמריקאית כדי לצפות באתרים האלה, עכשיו מה לדעתך הסיכוי שבלארוסי ממוצע יכול גם הוא לקנות כתובת IP אמריקאית בלי שהשלטונות שם ישלחו אותו ואת המשפחה שלו למרתפי הקגב המקומי?
האמנם  |  05.01.12
2.
בקשר למאגר הביומטרי
גם אם מישהו יצליח להשיג אותו, ולשמור אותו אצלו - האם הוא יוכל לשנות את תביעות האצבע שלו כך שיתאימו למישהו אחר ? האם הוא יוכל לשנות את הרשתית שלו כך שתתאים לרשתית של מישהו אחר ? הסיכוי שמישהו יצליח לעשות את זה הוא קלוש - ולכן גם אם המאגר ידלוף - זה לא יפגע בשום דבר. הדרך היחידה לגנוב זהות תהייה לשנות את הנתונים השמורים במאגר עצמו, כך שבמאגר יהיה כתוב שתביעת האצבע של X היא זו של אדם Y. לעשות את זה - כלומר - לכתוב לכל עותקי המאגר לא יהיה אפשרי בצורה פשוטה. (סביר שהוא יישמר על מדיה לקריאה בלבד, בכמה עותקים) אז - בדיוק ההיפך - מאגר שבו יהיו שמורים נתונים ביומטריים יאפשר אבטחה טובה יותר מכל כרטיס נייר מסכן, ומכל כרטיס פלסטיק מגנטי.
03.01.12