אפקט אימוץ תקן 9 על הדו"חות סטיית תקן

חברות האחזקה מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר דיווחו לאחרונה על ההחלטה לאמץ את תקן 9 של החשבונאות הבינלאומית (IFRS) באימוץ מוקדם. קדמו להן חברות אחרות, בהן מפעלים פטרוכימיים, בזן, דלק רכב, מבני תעשיה ופז.

התקן, שייכנס לתוקף מחייב רק ב־1 בינואר 2013, יחול על הדו"חות הכספיים של אי.די.בי כבר ב־2012, מהלך שיקטין את ההפסד שנרשם ב־2011 בדו"ח רווח והפסד ויגדיל את יתרת העודפים הראויים לחלוקה כדיבידנד.

"כלכליסט" מסביר למה נועד התקן ומנתח את השפעותיו על החלקים השונים של הדו"חות הכספיים. הנתונים של כור, שאימצה את התקן באימוץ מוקדם, מסייעים להדגים את ההשפעה על הדו"חות, היות שהשפעת התקן על דו"חותיה צפויה להיות המשמעותית ביותר.

1. מה ההשפעה על הרווח הנקי?

הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות כוללים שני דו"חות שונים המתייחסים לרווח:

1. דו"ח רווח והפסד המציג את "הרווח לתקופה" המחושב על ידי ניכוי ההוצאות השונות מההכנסות בתקופת הדו"ח, לרבות עלויות הייצור, הוצאות תפעוליות, ריבית ומסים.

2. דו"ח על הרווח הכולל המציג את הרווח לתקופה אחרי השפעת רווחים והפסדים שלא נכללו בדו"ח רווח והפסד, כגון הפרשי תרגום מטבע חוץ ושינוי בשווי ההוגן של נכסים פיננסיים.

אימוץ תקן 9 מאפשר לחברה להציג את השינויים בשווי ההוגן של השקעות במסגרת דו"ח הרווח הכולל במקום בדו"ח רווח והפסד. על פי כללי החשבונאות, יישום תקן 9 מתבצע באופן רטרואקטיבי, כאילו היה מיושם "מאז ומעולם". המשמעות היא שהדו"חות הכספיים של החברות שאימצו את תקן 9 באימוץ מוקדם ייערכו כאילו ההפסדים מעולם לא נרשמו בדו"ח רווח והפסד.

במקרה של כור, ההפסד מירידת ערך של כ־2.1 מיליארד שקל שהחברה רשמה בדו"ח רווח והפסד ברבעונים השני והשלישי, והפסד נוסף צפוי של כ־0.2 מיליארד שקל בגין הרבעון הרביעי בשל הירידה בשער מניית קרדיט סוויס, ייגרעו מדו"ח רווח והפסד ויופיעו בדו"ח על הרווח הכולל. כפועל יוצא מכך, הרווח שתציג כור בגין 2011 בדו"חות הרבעון הראשון של 2012 יהיה גבוה בכ־2.3 מיליארד שקל מזה שידווח בדו"חות לשנת 2011.

2. מה תהיה ההשפעה על המאזן?

אימוץ תקן 9 ישפיע גם על סעיפי ההון העצמי המופיע במאזן. ההון העצמי מורכב מתתי־סעיפים הכוללים, בין היתר, את הון המניות, פרמיה על מניות, קרנות ויתרת רווח או הפסד (עודפים).

נתון הרווח לתקופה, המופיע בשורה התחתונה של דו"ח רווח והפסד, משפיע על תת־הסעיף יתרת רווח בהון העצמי. לעומת זאת, השינויים בהפסד הכולל, המופיעים בדו"ח על הרווח הכולל, מתבטאים בתת־הסעיף קרנות, המהווה גם הוא חלק מההון העצמי. אימוץ תקן 9, כפי שהוא נעשה בקבוצת אי.די.בי, מסיט את ההשפעה של השינויים בשווי ההוגן של ההשקעה מסעיף יתרת הרווח לסעיף הקרנות. בדוגמה של כור, על פי נתוני הדו"חות מ־30 בספטמבר 2011, הפסדים של 2.1 מיליארד שקל שנצברו ברבעונים השני והשלישי והפסד נוסף צפוי של כ־0.2 מיליארד שקל בגין הרבעון הרביעי ייגרעו מתת־הסעיף יתרת רווח ויועברו לתת־הסעיף קרנות. בפועל, ההון העצמי לא משתנה, אלא רק השיוך לסעיפים המרכיבים אותו.

אין לטעות בחשיבות השיוך לתתי־הסעיפים בהון העצמי, שכן שלא מדובר בעניין "סמנטי" בלבד - יש לכך השפעות מרחיקות לכת על היכולת לחלק דיבידנדים לבעלי המניות.

3. איך כל זה קשור לדיבידנד?

חלוקת דיבידנד מותנית, בין היתר, בקיומם של רווחים ראויים לחלוקה. רווחים אלו מוצגים בתת־הסעיף יתרת רווח, המופיע כחלק מההון העצמי במאזן. אימוץ תקן 9 מאפשר לחברה להסיט הפסדים שנרשמו בגין ירידה בשווי ההוגן של השקעות בתקופה שקדמה למועד האימוץ מתת־הסעיף יתרת הרווח לסעיף קרנות ובכך להגדיל את הרווחים הראויים לחלוקה.

בדוגמה של כור, הסטת ההפסד במאזן מיתרת רווח לקרנות תגדיל את הסכומים הראויים לחלוקה בכ־2.3 מיליארד שקל.

4. רע או טוב למשקיעים?

הביקורת כלפי תקן 9 מופנית נגד העובדה שאימוץ התקן מתבצע "מאז ולעולם", מה שמאפשר לחברה המאמצת "להעלים" הפסדים בדו"ח רווח והפסד. אולם, חברות המאמצות את התקן צריכות לדעת שמדובר בחרב פיפיות, בין היתר מכיוון שלאחר אימוץ התקן לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור - כלומר, לא ניתן יהיה לחזור ולהציג רווחים או הפסדים בגין ירידה בשווי ההוגן של ההשקעות, שכבר הוצגו בדו"ח רווח כולל אחר, בחזרה בדו"ח רווח והפסד.

המשמעות לגבי כור היא שאם מניות קרדיט סוויס יעלו בשנים הבאות, כור לא תוכל כבר לזקוף את עליית השווי לדו"ח רווח והפסד (כל עוד לא יימכרו המניות). במאזן תירשם עלייה בסעיף קרנות ולא בסעיף יתרת רווח, עובדה שתקשה על כור לחלק דיבידנד כתוצאה מהעלייה בשווי המניות.