"פערי אספקת הגז בין ים תטיס לתמר יעלו למשק 5.6 מיליארד דולר"

פערי אספקת הגז הטבעי לישראל בין סיום השאיבה ממאגר "ים תטיס" לתחילת ההפקה ממאגר "תמר" ייצרו חוסר של 6.3 מיליארד מ"ק גז טבעי, שעלותם למשק נאמדת ב-5.6 מיליארד דולר. כך עולה מדו"חות שהגישה דלק אנרגיה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי, אותה מרכז משרד האנרגיה והמים.

הוועדה, בה חברים נציגים של שבעה משרדי ממשלה, בהם האנרגיה, האוצר, הגנת הסביבה, הביטחון והחוץ, אמורה לקבוע האם ניתן לייצא גז לחו"ל.

לפני כשבוע וחצי הוגשו לוועדה דו"חות מטעם חברת החשמל ונתיבי גז לישראל (נתג"ז), רציו ואדירה. הם כללו הערכות לגבי חוזקו של משק האנרגיה כמו גם דרישה להקמת מתקן לייצוא גז לכלל החברות באילת. החלק השני של הדו"חות כולל בין השאר התייחסות של דלק אנרגיה וישראמקו. 

דלק אנרגיה, השותפה באמצעות דלק קידוחים ואבנר בכל קידוחי הגז שהתגלו מול ישראל (ים תטיס - 53% באמצעות קבוצת דלק, תמר - 31.25% ולוויתן - 45.34%) הגישה את דו"חותיה כבר לפני כמה שבועות, כשהיא מגבה אותם בחוות דעת מקצועיות מחברת ווד-מקנזי והמומחה הבינלאומי ניק באטלר, ששימש יועץ ממשלת בריטניה לענייני אנרגיה.

אין חוזה מקומי? שלמו פיצוי 

עיון בדו"חות שהגישה דלק אנרגיה מעלה שהחברה מעריכה הפסד הכנסות של 100 מיליארד דולר במידה שהמדינה תאסור על ייצוא גז לשווקים בחו"ל. כפי שנחשף ב"כלכליסט", דלק אנרגיה כבר מקיימת מגעים מתקדמים עם ענקית האנרגיה הסינית קנוק (CNOOC) למכירת חלק מאחזקותיה, ולפני כחודשיים היא חתמה על מזכר הבנות עם דייהו הקוריאנית לבניית אסדת הנזלת וייצוא גז למזרח הרחוק.

סוגיית הייצוא למזרח הרחוק זוכה להתייחסות נרחבת, ובחברה מסבירים את התועלות הגיאו-פוליטיות שיצמחו לישראל ממכירת גז טבעי לסין או יפן. לעניין זה מפתיעה החברה וטוענת שאין לשמור רזרבות גז לצורכי השוק - מאחר שכל מכירה של גז לחברת החשמל ולספקים אחרים כבר משאירה בידי החברות כאן כ-150 מיליארד מ"ק, המבטיחים יציבות אנרגטית ל-25 שנה.

אחת ההצהרות המפתיעות של דלק מגיעה לקראת סוף הדו"ח, ולפיה "אם אכן תקבע המדינה מגבלות אספקה לשוק המקומי, עליה לשפות את הספקים על העלויות הנגרמות וההכנסה הנמנעת או לחלופין לממן בעצמה את אגירת הגז", ואף להמיר רכישה מרוכזת בתשלום תמלוגים למדינה.

ישראמקו: ישראל מובטחת ל-35 שנה

ישראמקו, שהגישה אחרונה את דו"חותיה לוועדה, צירפה בחוות הדעת שהגישה טבלה ולפיה מאגרי "תמר" ו"לוויתן" יספקו את צרכי הגז של ישראל ל-35 השנים הקרובות - גם במציאות בה היקף הייצוא משתווה לצריכה המקומית.

ישראמקו היא שותפה בכירה (28.75%) במאגר "תמר" ומחזיקה בידיה כמה רישיונות בהם קיים פוטנציאל הפקה ("דניאל", "שמשון"). כך לדוגמה, ב-2016 מעריכה החברה ביקוש מקומי ויכולת ייצוא בהיקף שווה של 9.4 מיליארד מ"ק, מה שישאיר בידי ישראל כ-656 מיליארד מ"ק של רזרבות (מתוך המאגרים הידועים). ב-2020 יגיעו היקף הביקוש ויכולת הייצוא לכ-11.1 מיליארד מ"ק (רזרבה נותרת של כ-574 מיליארד מ"ק גז טבעי) וב-2030 - ל-16.8 מיליארד מ"ק לכל צד (מקומי וחו"ל), אז יוותרו בידי ישראל רק 8.8 מיליארד מ"ק. עד אז, כך מקווים בחברה, יצטרפו מאגרים חדשים ("שרה", מירה", גבריאלה", "ים חדרה" וכו) שיגדילו את ההיצע. בחברה אומרים כי "אין כל הצדקה סבירה להטלת איסור או עיכוב בנוגע לייצוא גז".