צילום: shutterstock
האח הגדול של שוק האשראי
חשיפת פרטי האשראי של אלפי ישראלים בשבוע שעבר היא כלום לעומת מה שעלול לצפות לנו בעוד כמה חודשים. תקנות חדשות שעברו בכנסת יאפשרו לקבל בלחיצת כפתור מידע פיננסי רגיש על כל אחד מאיתנו. המטרה: לאפשר לכל אדם או חברה במשק לדעת אם כדאי להן להלוות לנו כסף
צירוף מקרים, ואולי איתות משמים? כל אחד רשאי לפרש כרצונו. שבועיים בלבד לאחר שהכנסת אישרה את תקנות "שירות נתוני אשראי" החדשות, פרץ ההאקר הסעודי עומר חביב למאגרי סחר אלקטרוני ופרסם פרטי אשראי של גולשים ישראלים.
בפרק הזמן הקצר שבין שני האירועים השמיע עו"ד דן חי, מחבר הספר "ההגנה על הפרטיות בישראל", נבואת זעם ביחס לתקנות: "שוב מפקירים את פרטיותנו למען מטרות אחרות. המחוקק התבלבל, ובמקום לצמצם את המידע שניתן לקבל עלינו, הרחיב אותו".
ואמנם, התקנות החדשות (ראו מסגרת) צפויות לגרום למסירת מידע פיננסי רב על כל אחד מאיתנו: מחובות שלא החזרנו לבנקים, דרך תיקים בהוצאה לפועל, ועד נתונים על פשיטות רגל. כל אלה יועברו ל"בעלות הרישיון" (ספקיות המידע דן אנד ברדסטריט ו־BDI), כדי שיוכלו להפיק דו"חות על מצבנו הפיננסי ולדרג את יכולתנו להחזיר חובות.
"המידע יהיה בטוח"
עו"ד יורם כהן, ראש הרשות למשפט, מידע וטכנולוגיה, הגוף שאחראי על הגנת המידע הפרטי בישראל, טוען כי הנתונים הפיננסיים שייאספו עלינו בעקבות התקנות החדשות יהיו בטוחים יותר מאלה שנפרצו לאחרונה.
לדבריו, "הרחבת איסוף המידע התאפשרה משום שבעלי הרישיונות נמצאים תחת פיקוח הדוק שלנו. רמת אבטחת המידע הננקטת על ידם תצטרך לקבל אישור שלנו ולהיבדק על בסיס שנתי. הסיבה לכך היא היקף המידע, רגישותו והעובדה שייאסף ללא הסכמה".
אם כך, למה לא להחיל את אותה הגנה גם על אתרי סחר אלקטרוני?
הכהן: "יישום מנגנון כזה לאתרים אינו אפשרי מאחר שיחייב הגדלה משמעותית של כוח האדם שלנו. הפתרון הוא שהמחוקק יקנה לרשות יותר סמכויות לצורך ביצוע פעולות אכיפה אפקטיביות והפנמת החובה לאבטחת מידע על ידי הסקטור הפרטי".
עו"ד אלי הלם, מחבר הספר "דיני הגנת הפרטיות", לא חושב שההבדל ברמת האבטחה יבטיח לנו שקט: "אם הצליחו לפרוץ למאגרים האלקטרוניים, יצליחו לפרוץ לכל מאגר. ככל שמאגרים מכילים מידע רב ורגיש יותר, כך גדל התמריץ לפרוץ אליהם. זה הכל עניין של זמן, טכנולוגיה ונחישות".
אם כך, אולי חבל על הזמן שלנו?
הלם: "צריך להביא בחשבון שהכל מצוי בסכנה ובסופו של דבר הפרטיות שלנו אינה בטוחה. זו נקודת המוצא. לכן צריך לחשוב על כמות ואיכות המידע שחיוני לאגור במאגרים הגדולים".
"רוצים להסיר חסמים"
חוק שירות נתוני אשראי, שנכנס לתוקף ב־2004, ביקש להסדיר את האופן שבו ניתן יהיה לקבל נתונים על עמידתם של גורמים פרטיים ועסקיים בהתחייבויות כספיות שנטלו על עצמם.
מטרת החוק היתה לאפשר למבקש המידע להעריך את הסיכון שבהתקשרות עם אותם גורמים, ולהוזיל את עלויות האשראי לאלה שיכולים להצביע על היסטוריה של עמידה בהתחייבויות.
לדברי עו"ד אסף תכלת, ממנסחי התקנות במשרד המשפטים, "התקנות החדשות נועדו להסיר חסמים שהיו קיימים בשוק האשראי ומנעו מסירת סוגים מסוימים של מידע".
לפי המשרד, המידע שייאסף עלינו יאפשר ליצור "שוק נתוני אשראי יעיל יותר שיביא לשיפור מוסר התשלומים בחברה". אלא שאין מדובר במהלך פשוט: המידע, המהווה את דירוג הסיכון של הלווה בשוק האשראי, הנו רגיש ביותר, לעתים שנוי במחלוקת ולעתים מוטעה.
על פי המכניזם בחוק ובתקנות, אמור המידע הגולמי על מצבנו לזרום לחברות הדירוג. אלה ישקללו אותו לפי פרמטרים שיביאו בחשבון את עברנו: הצ'קים החוזרים שלנו, התיקים שנפתחו נגדנו בהוצאה לפועל ועוד. המידע הזה עלול להגיע לידיים עוינות, "אבל זה המחיר שיש לשלם תמורת פתיחת השוק לתחרות", טוענים המצדדים בתקנות.
עו"ד חי מתנגד לטיעון זה: "את המידע יש להשאיר למשא ומתן בין הלקוח לנותן האשראי. ירצה נותן האשראי לתת ללקוח אשראי בתנאים טובים, יגיד לו: תביא לי מידע. לא יביא, לא יקבל ריבית נמוכה. כך באמת פועל שוק חופשי - ולא בתנאים של אח גדול שיודע הכל. מחר הרי יבוא מישהו ויטען כי גם לרקע העדתי של האזרח, השכונה שבה גדל וההיסטוריה הפיננסית של הוריו יש קשר ליכולת הפיננסית שלו. אז למה לא לתת גם את הפרטים האלה? היה ראוי לעצור את הסחף הזה כבר עתה. עצם הרעיון של לפגוע בפרטיות האזרח כדי לסייע לחברות מסחריות הוא מקומם. החברות האלו ידעו להסתדר עד היום ולהרוויח הרבה מאוד כסף גם בלי לפגוע בנו האזרחים, לכן אין שום סיבה שזה ישתנה. התקנות למעשה מובילות את ישראל אל עבר עולם שבו הכסף מדבר, ולא שום דבר אחר".
בשנת 2009, חמש שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק, התכנס לדיון צוות של ועדת הכלכלה וועדת החוקה של הכנסת, כדי לנסות ולהבין מדוע החוק תקוע ואיך ניתן להוציא אותו לדרך. באותו דיון סיפקו הסברים למצבו של החוק בעיקר שניים: הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר עו"ד דרור שטורם שנשכר כיועץ מיוחד למשרד המשפטים, וראובן קובנט, אז מנכ"ל חברת דן אנד ברדסטריט.
במסגרת הדיון התמקד שטורם בעיכוב המידע השלילי שאמור להתקבל על לווים פוטנציאליים: "המידע מועבר באיחור רב הרבה אחרי שהסוסים ברחו מן האורוות. אם המטרה שלנו היא לתפוס אנשים שנמצאים בנפילה - כאלה שלוקחים אשראי ומפילים אחריהם את כל מי שנותן אשראי, החוק במתכונתו הקיימת לא מצליח לשים את היד על הנוכלים האלה. רק בדיעבד מספרים לנו מידע היסטורי על מישהו שהצ'קים שלו חזרו לפני 90 ימים והוא לא שילם לאף אחד לפני 120 יום. הדרישות הבירוקרטיות האלה גורמות לכך שהחוק הוא בעצם מת מהלך".
דרישות אלה לעניין מסירת מידע על לווים המופיעות בחוק נועדו, בין היתר, למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בפרטיות ובשם הטוב. שהרי - אולי נפלה טעות במידע, אולי החוב כבר שולם, ואולי מדובר בחוב שנתון במחלוקת. אם לא תינתן ללקוח הזדמנות לתקן את המידע על אודותיו, שמו עלול להיות מוכתם.
אלא שאיזונים מובילים לפשרות שבדיוק נגדן טען שטורם: "הפשרה הביאה לתוצאה הגרועה מכל: מצד אחד יש דליפת נתונים ואז אנשים אומרים שיש פגיעה בפרטיות; ומצד שני גם לא משיגים את הערכים הרצויים. לכן בעיניי יש בחירה פשוטה מאוד: או שניקח את החוק הזה ונזרוק אותו, או שנתקן אותו".
גם קובנט הצביע על המכשול הזה שמחייב דיווח על לווים רק אחרי 90 יום: "מסתובבים נוכלים עם פנקסי צ'קים, והם יודעים שלוקח 90 יום עד שאני מודיע על כך, ובינתיים הם מסתובבים ומרמים את כולם". קובנט התייחס למכשלה נוספת: "אדם נתן שלושה צ'קים ללא כיסוי על סך 10 מיליון שקל ומוטט כמה עסקים. בדו"ח שלנו הוא חלק. המחוקק לא מאפשר לי לגלות שיש לו צ'קים חוזרים בהיקף של 10 מיליון שקל. הוא אומר לי: תמתין שהוא יצבור 10 צ'קים חוזרים".
"תמיד אפשר יותר"
עו"ד דן אבנון, היועץ המשפטי של חברת BDI, סיכם: "החוק לא 'התרומם' כפי שצריך. הוא צריך 'להתרומם' כי הוא יגדיל את התחרות, יאפשר אשראי זול למי שמגיע להם אשראי זול ויחסום את מי שלא מגיע להם אשראי. צריך לקבל את הנתונים הללו, ואולי להכניס תיקונים נוספים כדי שהחוק 'יתרומם'".עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת כלכלה, הבטיחה אז: "אחרי התקנות האלה המחוקק יאפשר הכול".
עכשיו התקנות עברו והחסמים הוסרו, אך עו"ד דן חי מעיר בציניות שתמיד אפשר יותר: "בשלב הבא תהיה החובה להעביר לחברות אשראי מידע על אודות החלומות שלנו, החברים שלנו, התחביבים שלנו, וכל זאת כדי לסייע להם לבנות את הפרופיל שלנו - כדי למקסם מאיתנו רווחים".
מקבוצת D&B נמסר השבוע בתגובה: "התקנות תורמות לשיפור ניהול הסיכונים של הפרט ומעניקי האשראי. אף שהתקנות מצטיירות כהרחבת הפלישה לתחום הפרט, מדובר בהרחבה שתוסיף הרבה מקורות חיוביים שייכללו בדירוג האשראי וישפרו אותו".
3 תגובות לכתיבת תגובה