15 מיליון שקל גרף עו"ד מולכו בתיק חפציבה. בינתיים

עו"ד יצחק מולכו, המשמש זה 4.5 שנים כמנהל המיוחד של קבוצת חפציבה שקרסה ושהותירה אלפי דיירים בפני שוקת שבורה, קיבל עד כה שכר טרחה עצום של 15.1 מיליון שקל, לא כולל 4.5 מיליון שקל ששולמו בנוסף למשרד רואי חשבון פריידקס המסייע לו.

השכר העצום המשולם למולכו, העומד על כ־300 אלף שקל בחודש בממוצע, ניתן לו באופן חריג בהתאם לדיווחים שהוא עצמו מגיש על שעות העבודה. הדיווחים הללו נמסרים רק לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), ובניגוד למקובל, לא מועברים כלל לאישורו של השופט המטפל בתיק, יעקב צבן מבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופט צבן הסכים לפני כארבע שנים שהכנ"ר הוא זה שיאשר את שעות העבודה ובכך פטר את מולכו מהצורך להגיש את בקשות שכרו לאישור בית המשפט. כבר ב־2008 נחשף ב"כלכליסט" כי עו"ד מולכו קיבל 3 מיליון שקל כמקדמת שכר טרחה על עבודתו בשנה הראשונה בלבד.  

עם זאת, בשנים שלאחר מכן שמרו מולכו והכנ"ר על איפול מלא בכל הקשור לגובה שכרו של המנהל המיוחד. לפני כחצי שנה עתר בנק מרכנתיל דיסקונט וביקש מהשופט צבן לחייב את מולכו לחשוף בפניו נתונים כספיים שונים וביניהם את סכומי שכר הטרחה שקיבל עד אז, אך בלא הצלחה. הנתונים נותרו סודיים.

הכנ"ר בעת קריסת חפציבה היה עו"ד שלמה שחר. במאי 2011 פרש שחר ובמקומו התמנה לתפקיד ד"ר דוד האן. במענה לפניית "כלכליסט" הסכים האן למסור את דיווחי שעות העבודה שאושרו למולכו, וכן את סכומי השכר ששולמו למשרד פריידקס המשמש יועץ למנהל המיוחד.

מהנתונים עולה כי בסך הכל קיבל מולכו שכר בעבור 48,909 שעות עבודה, כלומר כ־1,000 שעות עבודה בחודש - לו ולעובדי משרדו. מולכו עצמו מקבל 464 שקל לשעה; שותף במשרדו זוכה לשכר של 406 שקל לשעה; עו"ד שכיר במשרד משתכר 320 שקל לשעה; ומתמחה או רכזת פניות מקבלים 140 שקל לשעה.

עיון בנתוני השכר מגלה שאפילו חלוף הזמן לא הפחית דרמטית את היקף שעות העבודה שנדרשו בתיק. בחודשים הראשונים לאחר קריסת חפציבה גבה מולכו שכר טרחה של 377 אלף שקל בחודש בממוצע; בשנה השנייה הוא גבה שכר חודשי ממוצע של 303 אלף שקל; בשנה השלישית סכום של 260 אלף שקל; ובשנה הרביעית 243 אלף שקל לחודש בממוצע. השכר שולם בינתיים עד ספטמבר 2011, כשבכל 3 חודשים מגיש מולכו חשבונית לרבעון נוסף.

אין זה מקובל שבעל תפקיד בחברה שנקלעה לחדלות פירעון יקבל שכר לפי שעות עבודה. בדרך כלל, השכר נקבע לפי תקנות השכר, כלומר באחוזים מתוך הכספים שבעל התפקיד הצליח לגבות, לנהל או לחלק לנושים בחברה שקרסה. המציאות מלמדת כי כאשר בעלי תפקיד מצליחים לגייס סכומים ניכרים לקופה, הם עומדים בתוקף על זכותם לקבל את שכרם באחוזים לפי תקנות השכר. עם זאת, כשהמציאות פחות ורודה וכאשר קופתה של החברה הקורסת מדולדלת, הם דורשים לחרוג מהתקנות ולשלם להם שכר לפי שעות עבודה.

מבחינת מולכו, השכר שקיבל נחשב כ"שכר ביניים" עד שייפסק לו שכר סופי שלדבריו יהיה מחושב לפי תקנות השכר.

רוכשים במלכוד

לקריסת חפציבה בקיץ 2007 היו השלכות קשות על 4,300 רוכשי הדירות שנמצאו בתהליכי בנייה. אותם רוכשים נקלעו לתסבוכת מורכבת ביותר, בעיקר נוכח מעשי המרמה שביצע הבעלים של הקבוצה, בעז יונה. הם שילמו מאות מיליוני שקלים עבור הדירות, אך הכספים לא הופקדו בחשבונות ליווי מסודרים ולכן הרוכשים לא קיבלו בתמורה ערבות בנקאית, בהתאם לחוק המכר.

המשמעות הכלכלית מבחינת אותם רוכשי הדירות היתה קשה מאוד: קריסת חפציבה גרמה לדחייה של חודשים ושנים במועד מסירת הדירות, ורבים מהרוכשים נאלצו לשכור דיור חלופי ובמקביל להמשיך ולשלם את תשלומי המשכנתה שלקחו על הדירה שרכשו מחפציבה.

אבל בכך לא תמו צרותיהם: הדיירים נאלצו לשלם תשלום נוסף בשיעור של 30% מהכספים שכבר שילמו עבור הדירות אך לא הופקדו בחשבונות הליווי מאחר שנגנבו בפעולות המרמה של יונה. כמו כן, אותם דיירים שלא שילמו את מלוא תמורת הדירה במועד הקריסה, היו צריכים לשלם כמובן את הפרש התמורה, אך בגלל התארכות ההליכים הם נאלצו גם לשלם את הסכום צמוד למדד תשומות הבנייה שעלה במהירות בשנים האחרונות. ואם לא די בכך, הדיירים נדרשו לשלם 1% מערך הדירה לקופת המנהל המיוחד מולכו ובחלק מהפרויקטים נדרש גם סכום נוסף של 1%–1.5% לצורך השלמת הבנייה.

התיאבון של פיני יניב

אולם שכר הטרחה בתיק חפציבה אינו מתמצה בתשלומים למולכו ולמשרד פיירדקס. מאחר שרוב הפרויקטים של חפציבה היו משועבדים לבנקים השונים מכוח הסכמי ליווי, כל אחד מהבנקים ביקש למנות עורך דין מטעמו שישמש כונס נכסים לפרויקט. תפקידו של כונס הנכסים היה להשלים את הבנייה בפרויקט, לגבות את הכספים מהדיירים ולאכלס את הדירות בדיירים המקוריים שרכשו אותן או למכור אותן לדיירים אחרים.

בשנה האחרונה החלו כונסי הנכסים להגיש בקשות לשופט צבן שיאשר את שכר טרחתם. מדובר במיליוני שקלים נוספים, ו"כלכליסט" הצליח לאתר רק חלק מהבקשות הללו.

כך לדוגמה, עו"ד פיני יניב, שותף במשרד קנטור־אלחנני־טל אשר שימש ככונס נכסים מטעם בנק מזרחי טפחות בפרויקט גרין טאוארס בנתניה, הגיש לפני כמה חודשים בקשה לפסוק לו שכר טרחה בסכום עתק של 5.1 מיליון שקל. לפי הדיווח של יניב, תשלומי 123 הדיירים בפרויקט שנגבו לאחר הקריסה הסתכמו ב־14.5 מיליון שקל. כאשר יניב הגיש את בקשת השכר, כל הדיירים כבר קיבלו את הדירות ועברו להתגורר בהן. יניב פעל להשלמת עבודות הבנייה באמצעות התקשרות עם בעלי מקצוע רבים.

לדברי יניב, מלבדו עבדו על התיק עוד שותף, שלושה עורכי דין שכירים וחמישה מתמחים. הצוות הקדיש לדבריו לתיק 5,728 שעות עבודה, אך יניב לא הגיש פירוט של השעות וכמה מהן בוצעו על ידי המתמחים, שהשכר שהמשרדים משלמים להם הוא נמוך.

יניב כותב שאם יחשבו את שכרו לפי תקנות השכר, יגיע לו תשלום של 281 אלף שקל בלבד (שכן הוא גבה בסך הכל 18.5 מיליון שקל, ותקנות השכר מזכות אותו ב־1.5% מכספי הגבייה). לדבריו, חישוב שכזה "יוביל לתוצאה מגוחכת מאין כמותה אשר תוביל לקיפוחו של כונס הנכסים ולעיוות של ממש שלפיו ישולם לו שכר טרחה של 49 שקל לשעה".

יניב טוען כי "פרשת חפציבה הצריכה מציאת פתרונות יצירתיים וחריגים אשר אינם הולכים עקב בצד אגודל עם הוראות החוק היבש". ואכן, כדי לבסס את בקשתו לשכר מיוחד נתלה יניב בהחלטת השופט צבן מפברואר 2008, שאפשרה למנהל המיוחד מולכו לקבל שכר לפי שעות עבודה.

אלא שבניגוד למולכו, שהתעריף שלו הבחין היטב בין שכר טרחה של מתמחה לשכר הטרחה שלו עצמו, יניב מבקש לפסוק לו תעריף "סביר" כהגדרתו, של 500 שקל לשעה (לפני מע"מ), ולהוסיף לסכום תוספת "מאמץ מיוחד" בגובה 50%, כלומר שכר של 870 שקל לשעה (אחרי מע"מ), ובסך הכל כאמור 5.1 מיליון שקל - למעלה מפי 17 מהסכום שלו הוא זכאי לפי התקנות. כתמיכה בבקשתו מציין יניב כי ה"ניזוק" היחיד מבקשת השכר שלו הוא בנק מזרחי טפחות, הנושה המובטח בפרויקט, שהסכים לבקשת שכרו, אולם מאחר שהכנ"ר עדיין לא העביר את עמדתו בסוגיה, העניין יוכרע בקרוב.

גם יהודה רוה ברשימה

אפילו אם עו"ד יניב ביצע עבודה למופת, ואפילו אם מזרחי טפחות מסכים לדרישת השכר שלו, קשה להבין מדוע מגיע לו שכר הגבוה פי 17 מזה שמקנות לו תקנות השכר, בייחוד כשזוכרים את משמעותה הטרגית של הפרשה עבור אלפי רוכשי דירות. בקשת שכר אחרת שאושרה כבר על ידי השופט צבן היא זו שהגישו עורכי הדין יהודה רוה ואמיר שוהם ששימשו כונסי נכסים מטעם בנק ירושלים וכלל ביטוח בפרויקט בית שמש (המכונה גם "מחסיה") שכלל 221 יחידות דיור בתשעה בניינים בשלבי בנייה שונים. גם הדיירים בפרויקט זה נדרשו לשלם סכום לא מבוטל לאחר קריסת חפציבה - במקרה זה של כ־17.8 מיליון שקל.

הכונסים מציינים שהם הצליחו להכניס לחשבון הפרויקט 27 מיליון שקל, בשעה שההוצאות להשלמתו עמדו על 15 מיליון שקל בלבד. כך הם מציינים ש"הרווח התפעולי של הפרויקט עמד על 11.9 מיליון שקל". העובדה שהפרויקט היה רווחי מעוררת תהיות מדוע נדרשו רוכשי הדירות להוסיף סכומים גבוהים כל כך, כשמנגד נאלצו לספוג הפסדים כבדים בגין העיכוב במסירת הדירות.

בניגוד ליניב, כונסי הנכסים רוה ושוהם ביקשו את שכרם בהתאם לתקנות השכר הקובעות שהם זכאים ל־1.34 מיליון שקל. עם זאת, הם ביקשו תוספת "מאמץ מיוחד" בשיעור של 100% שמשמעותה הכפלת שכר הטרחה הקבוע בתקנות לכ־2.7 מיליון שקל. בסופו של דבר הסכים הכנ"ר לשלם להם 75% תוספת מאמץ מיוחד, 2.35 מיליון שקל בסה"כ.

בקשות שכר נוספות שנמצאו בתיק חפציבה ואושרו על ידי בית המשפט כוללות 2 מיליון שקל ששולמו לעו"ד יעקב אמסטר ששימש ככונס נכסים מטעם בנק לאומי בפרויקט הר חומה שכלל 78 יחידות דיור. אמסטר קיבל שכר לפי התקנות ובתוספת מאמץ מיוחד של 36%, אך במקרה שלו בנק לאומי התנגד לשכר ואף הגיש בנושא ערעור לבית המשפט העליון שטרם הוכרע. עו"ד רונן מטרי שפעל למכור את הבית של תמר יונה וכן שימש ככונס על קרקעות של חפציבה חופים קיבל בסך הכל 1.1 מיליון שקל, ועו"ד אילן שביט ששימש ככונס של ג'רוזלם גולד קיבל עד כה 585 אלף שקל.

תגובות

 

עו"ד מולכו: "זו היתה יכולה להיות קטסטרופה"

עו"ד יצחק מולכו מסר בתגובה: "קבוצת חפציבה קרסה באוגוסט 2007 כתוצאה מהתנהלות פלילית של ראשיה וכמה ממנהליה. המשימה של המנהל המיוחד וצוותו היתה להוביל יחד עם הכנ"ר את תהליך הפירוק ולמצוא פתרון לעשרות אלפי האנשים שמצאו עצמם מחוסרי דיור. בביהמ"ש התנהלו יותר מאלף תיקי משנה, וחלקם מתבררים עד היום.

הצוות מונה עשרה עורכי דין הפועלים ברציפות לאורך 4.5 שנים. זו היתה יכולה להיות קטסטרופה חברתית וכלכלית חסרת תקדים בישראל. ככל הידוע לנו, איש מהרוכשים לא איבד את דירתו בשל נפילת קבוצת חפציבה; כל הדירות אוכלסו. פעילות המנהל המיוחד וצוותו הנה בהיקפים חסרי תקדים וכללה את מערכת ההסדרים עם המערכת הבנקאית, ליווי ופיקוח על מימוש ההסדרים, הנפקת ערבויות חוק מכר חדשות, ייסוד קרן המנהל המיוחד שנועדה לסייע בפרויקטים שאין להם ליווי בנקאי, הסדרת הליכי הרישום לרוכשים בפרויקטים הגמורים, פעילות לגילוי נכסים ומימושם ועוד נושאים רבים.

אופן קביעת שכרו הסופי של המנהל המיוחד בהקשרים אלה יוכרע על ידי בית המשפט. אין כל דרך להעסיק יותר מעשרה עורכי דין ורואי חשבון לאורך יותר מ־4.5 שנים מבלי שאלה יקבלו שכר כלשהו בתקופת העסקתם. אילו לא הורה בית המשפט על תשלום שכר הביניים, המשמעות לרוכשי הדירות ובעקבותיה לשוק הדיור כולו ולמשק היתה עלולה להיות הרסנית.

ככל שחולף הזמן קיימת מגמה כללית של ירידה בהיקף שעות העבודה, שצפויה להימשך מאחר שהטיפול בליווי ההסדרים עם המערכת הבנקאית מתקרב לסיומו. עם זאת נותרו משימות רחבות היקף, כולל בנושא נכסים ותביעות".

מכונס הנכסים הרשמי נמסר: "ביהמ"ש אישר בתחילת הדרך את השכר השעתי המשולם כשכר ביניים לעו"ד מולכו ולמשרד פריידקס. כשמסתיים טיפול בחברה מסוימת, מוגשת על ידי המנהל המיוחד בקשה לבית המשפט לפסיקת שכר הטרחה הסופי, ולאחר הפסיקה מבוצע קיזוז של שכר הביניים ששולם. סך הכל הושקעו כ־50 אלף שעות עבודה בתיק חפציבה על ידי משרד שומרון, מולכו, פרסקי ושות'". עו"ד פיני יניב מסר: "שכר הטרחה בתקנות נועד לתמרץ כונס או מפרק למכור נכסים במחיר גבוה. כבר נפסק בעבר שבמקרים חריגים ראוי לפסוק שכר לפי שעות עבודה.

פרויקט זה הוא מקרה חריג כזה. מדובר באלפי שעות עבודה שנפרסו לאורך שנים; חישוב שכר טרחה בהתאם לתקנות מוביל לתוצאה מגוחכת של שכר טרחה שעתי של כ־14 דולר לשעה, וברור שאם כך ייפסק, הדבר לא רק יקפח באופן בלתי הוגן את הכונס בתיק זה, אלא גם יביא להדרת רגליהם של עורכי דין מטיפול בתיקים סבוכים וקשים".

עו"ד יעקב אמסטר מסר: "השכר שנפסק לי הוא לפי התקנות, ומשום שבמשך שנתיים וחצי ניהלתי פרויקט בנייה על כל המשמעויות שלו". עו"ד רונן מטרי מסר: "נפסק שכר הטרחה המינימלי בתיק ההוצאה לפועל ושכר בהתאם לתקנות בתיק הכינוס". עו"ד יהודה רוה סירב להגיב.