אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהלי התיקים שהורשעו בעברות הרצת מניות הגישו ערעור על עונשם צילום: shutterstock

מנהלי התיקים שהורשעו בעברות הרצת מניות הגישו ערעור על עונשם

על אורי בן נפתלי ואורי סרוסי מחברת אורנית, שהורשעו בספטמבר 2011, נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל; כעת טוענים עורכי דינם שלא ניתן להרשיעם בלי לדעת מה חלקו של כל אחד מהם בעבירה

22.01.2012, 14:56 | הדר קנה

אורי בן נפתלי ואורן סרוסי מחברת אורנית, שהורשעו בעברות תרמית בניירות ערך, הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על חומרת העונש. בן נפתלי וסרוסי הורשעו בספטמבר 2011 ב-39 עבירות תרמית בניירות ערך ו-26 עבירות סיוע וזוכו מ-28 עבירות, שעניינן ביצוע עסקאות מתואמות בבורסה לני"ע. נגזרו עליהם 20 חודשי מאסר בפועל.

מהכרעת הדין עולה כי בתקופה שבין 2002-2004 ביצעו סרוסי ובן נפתלי עסקאות מתואמות בין חשבונות לקוחותיהם לבין חשבון הנוסטרו של חברת "אורנית ניירות ערך" שבבעלותם וכן עסקאות בין הלקוחות ללא ידיעה וללא הרשאה של הלקוחות. בכך, נקבע, השפיעו הנאשמים על שערם של ניירות הערך של אלרן, אפריקה ישראל, DCL וניסקו, תוך ניצול שיטת המסחר לרעה.

את הערעור הגישו עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג. אחת הטענות המרכזיות שהועלו במסגרת הערעור היא כילא ניתן להרשיע נאשמים בשותפות לדבר עבירה, כאשר לא הוכח מה היה חלקו של כל אחד בביצוע העבירה ולא הוכח מי מהנאשמים ביצע את העבירה בפועל.

לטענתם, בכתב האישום נגד הנאשמים ניסחה התביעה את הטענות לגבי כל העסקאות באופן בו "הנאשם 1 ו/או הנאשם 2" ביצע את העיסקה. זאת, שכן השימוש ב"יוזרים" של חדרי העסקאות נעשה במשותף, והתביעה לא ידעה מי מהנאשמים הקליד בפועל את ההוראות לבורסה.

בית המשפט הרשיע את שני הנאשמים בכל עיסקה, למרות שלא הוכח מי מהם היה אחראי לכל עיסקה ומה היה חלקו של האחר.

לטענת דחוח ורוטנברג, לא ניתן להרשיע נאשם בעבירה שלא ידוע מה, אם בכלל, חלקו בה. כך נכתב בערעור: "נשווה בנפשנו מצב בו לא ב-2 מנהלי תיקים עסקינן, כי אם ב-5 מנהלי תיקים, אשר עובדים בחדר מסחר זהה תחת יוזר משותף. האם כולם היו נאשמים בתיק זה על דרך ההגדרה החלופית? האם 5 נאשמים היו מתבקשים להודות, או מורשעים בכך, שביצעו או לא ביצעו את העבירה?"

טענה נוספת שעלתה בערעור היא כי מפסק הדין עולה ש"עסקאות מתואמות", שמבוצעות על ידי מנהל תיקים בין לקוחות מנוהלים (כשהמכירה מבוצעת מלקוח מנוהל אחד והקנייה מלקוח מנוהל אחר), הן עיסקאות שחזקה עליהן שהן תרמיתיות. בערעור נטען שמנהל תיקים הוא "ידו הארוכה" של הלקוח, ולכן יכול להשתמש בשיקול דעת שונה, פעם כששם עצמו בנעלי הלקוח המוכר ופעם כששם עצמו בנעלי הלקוח הקונה.

"המוסדיים" מבצעים בינם לבין עצמם עסקאות מתואמות בסכומי עתק. עסקאות אלה מתואמות בין הגורמים הבכירים ביותר שמופקדים על הכסף שלנו. כעת בערעור הזה תעמוד למבחן השאלה האם עסקאות מתואמות הן בהכרח עבירה או שמא, בנסיבות מסוימות, מותר לבצע עסקאות מתואמות. להחלטה זו תהיה השפעה על התנהלות חברי הבורסה השונים וכן על מי שמנהל את כספי הפנסיה והקרנות שלנו.

תגיות