AMG משכנתאות: הורדת הריבית תחסוך לנוטלי המשכנתה כ-100 שקל בחודש

הפחתת הריבית ב-0.25% ל-2.5%, עליה החליט בנק ישראל תפחית מהמשכנתה הממוצעת כ-100 שקל בחודש - מרמה של 4,640 שקל היום לרמה של 4540 שקל, כך עולה מנתוני AMG משכנתאות. מדובר במשכנתה בגובה 800 אלף שקל שנלקחה בריבית פריים לתקופה של 20 שנה. נוטלי משכנתאות דומות בהיקף של כ-500 אלף שקל יחסכו מעתה 64 שקל וישלמו 2,840 שקל בחודש במקום 2,904 שקל.

לפי AMG משכנתאות, בעקבות התקנה של בנק ישראל ממאי 2011 המאפשרת לקחת רק שליש מהמשכנתה בריבית משתנה, ובעקבות הורדת ריבית הפריים, הפער בין הכדאיות לנטילת משכנתה צמודת מדד למשכנתה בריבית פריים הולך ומתרחב. המשכנתה בריבית פריים תעמוד כעת על כ-3.25%, לעומת משכנתה צמודת מדד לתקופה זהה העומדת על 3.0% אולם לריבית זו יש לצרף את ההצמדה למדד, כאשר בשנת 2011 עמד המדד על 2.2% נוספים.

לאור המצב הכלכלי והצפי כי בחודשים הקרובים תימשך מגמת הורדת הריבית, ב-AMG משכנתאות קוראים לנגיד "לשקול מחדש את הצרת המגבלות אותם הטיל ולאפשר לנוטלי המשכנתאות לקחת עד שני שלישים מגובה ההלוואה בריביות משתנות". לדברי עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות, בעקבות הורדת הריבית, הציבור הרחב יכול להרוויח מאות שקלים מדי חודש בעקבות המשך מגמת ההורדה.

מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים, ורד יצחקי, התייחסה אף היא להורדת הריבית ואמרה כי "אחרי חצי שנה בלי תזוזה ברמת האינפלציה, וצפי לאינפלציה נמוכה ב-2012, הורדת הריבית מתבקשת. המשבר באירופה הוביל לפגיעה משמעותית בייצוא הישראלי, ופישר נדרש להורדת הריבית כדי לתת זריקת מרץ לשוק". להערכת יצחקי, "הפחתת הריבית תתמוך בשאיפה של בנק ישראל לראות פיחות בשער השקל, כדי ליצור שער חליפין שיתמוך ביצואנים".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט, מסר בעקבות ההחלטה, כי "בנק ישראל בחר להתרכז בסימני ההאטה במשק המקומי ובכלכלת אירופה, נימוקים אשר היו נכונים באותה המידה בחודש שעבר". לדברי פגוט, "ניהול הריבית במשק הפך להיות ניהול טקטי. בנק ישראל בוחר לרוץ לפני העקום ולקדם פני האטה כלכלית במידה ואכן תתרחש ולא להמתין לנתונים הכלכליים ולהגיב להם בזמן אמת. עם זאת, במידה שהראלי בשווקים הגלובליים יימשך, בנק ישראל יפסיק עם מתווה הפחתות הריבית הנוכחי".

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, אמר בעקבות החלטת הריבית: "נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית וזאת ניתן היה לחזות מתשואת האפיקים השקליים לשנה המגלמים הורדה של 0.25% . ההורדה המתונה ורמת הריבית הגבוהה יחסית לארה"ב ולאירופה מראים שהוא משאיר את האופציות פתוחות ושומר על מספיק שומן להתמודדות באמצעות הפחתות ריבית עתידיות עם התחזקותו של המשבר האירופאי ב 2012, שגוזר האטה בצמיחה בישראל הנובעת מתחילת החלשות הייצוא מחד ולהימנעות מניפוח מחודש של בועת הנדל"ן באמצעות ריבית זולה מדי מאידך".

אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות, אמר בתגובה להחלטה להוריד את גובה הריבית: "הריבית על השקל עדיין גבוהה יחסית לריבית השוררת כיום אצל שותפות הסחר המרכזיות של ישראל: ריבית אפסית בארה"ב וריבית של 1% בגוש היורו. יתרה מכך, מדובר בריבית גבוהה בהתייחס לכך ששוק ההון צופה זה מספר חודשים ברציפות אינפלציה של פחות מ- 2% שנה קדימה, דהיינו מתחת לאמצע טווח יעד המחירים של 1% עד 3%. לפיכך, על הוועדה המוניטארית המייעצת של בנק ישראל להמשיך במגמת הורדת הריבית בצורה זהירה ומדודה. הורדה זהירה של הריבית תסייע למגזר העסקי להתמודד עם מחנק האשראי מחד, וההאטה בביקושים העולמיים מאידך".

 

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, ציין כי "בהסברים של בנק ישראל עצמו ניתן לראות כי התנאים הכלכליים לא תמכו כולם בהפחתת הריבית, כגון שיפור הנתונים הכלכליים בארה"ב והעליות בשוקי ההון. בנק ישראל לא 'שמר' תחמושת אבל גם לא הייתה לו סיבה לכך. העלאה מאוחרת של הריבית הייתה עשויה להיות מאוחרת מידי. הוא מעדיף לקחת סיכון אינפלציה מאשר סיכון משבר ביקושים".

כהנוביץ' הוסיף, "בנק ישראל בחר להמשיך ולשמור תחמושת, כשהנתונים הכלכליים התייצבו והחששות מהתפשטות המשבר באירופה התמתנו. אומנם אין לבנק ישראל ארסנל גדול, כשהוא לא ירצה להתקרב לריבית ריאלית אפסית תוך כדי צמיחה מחשש לניפוח בועות, אך בתרחיש הגרוע, אם המצב הכלכלי יורע, סביר שציפיות האינפלציה ירדו ואז תפתח בפניו תיבת תחמושת חדשה. רוב סיכוני הריבית כיום הם כלפי מטה, אף שבתקופה האחרונה בעקבות התייצבות הכלכלה העולמית, הסיכון הזה התמתן. אנו מעריכים כי בנק ישראל יפחית את ריבית מרץ ברבע אחוז לרמה של 2.5% ולאחר מכן יעדיף לשבת על הגדר ברמות הללו עד להתבהרות כיוון הכלכלה העולמית והישראלית בפרט".

נשיא לשכת העצמאים והעסקים בישראל, עו"ד יהודה טלמון, אמר "להב מקדמת בברכה את הורדת הריבית ב-0.25%, צעד שיש בו הקלה בגיוס האשראי של המגזר העסקי".