שלב היער: זכיתם בקידום! עכשיו יהיה קשה יותר

למה חלב 3% יקר יותר מ-1%? כמה עולה דירה ברמאללה? למה עופרה שטראוס קיבלה את האימפריה המשפחתית, ולא אחיה? האם פקחי חניה מקבלים תוספת שכר על זה ששונאים אותם? כמה שווים כל המיליארדרים הישראלים ביחד? ועוד 25 שאלות מסעירות

26.01.2012, 10:15 | כתבי כלכליסט

לחיצה על השאלה תגלה את התשובה. לחיצה נוספת תעלים אותה

1. מה יקרה לחסכונות שלי אם הבנק שלי יקרוס? ולחובות שלי?
כרגע, זה כמו לשאול מה יקרה לכסף בארמגדון. בארצות הברית ובמדינות אחרות ישנו, בחוק, ביטוח של פיקדונות הציבור בבנקים. בישראל אמנם לא קיים ביטוח פורמלי כזה, אבל יש ביטוח דה פקטו: בכל פעם שבנק ישראלי היה נתון בסכנה הממשלה הצילה את כספי הציבור, והשאירה על כנו גם את המינוס שלו. כך, למשל, לאחר קריסת הבנק למסחר ב־2002 נאלץ בנק ישראל לממן את הפסדי בעלי הפיקדונות בסכום הנאמד ב־600 מיליון שקל. גם במשבר ויסות מניות הבנקים בשנות השמונים הוכח שאם בנק גדול בישראל יקרוס, הממשלה תלאים אותו (אז כבר הלאימו את הבנקים הגדולים פרט לבינלאומי, שהשכיל לא להשתתף בוויסות המניות). כנראה אפשר להיות רגועים.

2. איך זה שמעיר קטנה כמו נהריה יצאו כל כך הרבה חברות גדולות - זוגלובק, שטראוס, ישקר?
הכל בגלל היקים. פוצים? פדנטים? קרים? לא מתפשרים? בעיקר יזמים נהדרים. נהריה הוקמה ב־1935, ומשכה יהודים שברחו מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה. הם הביאו לעיר את התרבות העירונית והזעיר־תעשייתית שבה עסקו באירופה: רובם היו בנים למשפחות בורגניות שהפעילו עסקים במולדת הישנה, בעלי השכלה גבוהה ובעלי מקצועות. הגעתם ההמונית הכתיבה את האופי של נהריה, שקמה בכלל כמושבה חקלאית. אחרי שהבינו שהחקלאות לא בשבילם, חיפשו דרכים אחרות להתפרנס, וכך פרחה בעיר תעשיית האירוח והמזון — כולל הרפת שהִילדה שטראוס הקימה בחצר ביתה בעיר ב־1936 ומפעל הנקניקים שהביאה איתה משפחת זוגלובק משלזיה ב־1937. הרוח היזמית הזאת הצמיחה גם את ישקר של סטף ורטהיימר, וגם תרבות ענפה של בתי קפה שהגישו מעדנים הונגריים וגרמניים על הגעתון.

3. האם המסחר בנפט באמת נעשה בחביות? אם כן, איפה הן?
בגדול, "חבית נפט" היא רק אמת מידה, המקבילה ל־159 ליטר (42 גלון). היא נקבעה על ידי הממשל האמריקאי כבר בשנות השבעים של המאה ה־19: כעשור קודם לכן החלו לקדוח, ואז אחסנו נפט בחביות עץ ששימשו להובלת וויסקי, סוכר, דגנים וכו'. החביות היו בגדלים שונים, מה שגרר אי־אחידות ובלבול בקרב צרכני הנפט וחייב אמת מידה קבועה. היום הנפט מובל באמצעות צינורות ומכליות, ולעתים רחוקות מאוד מאוחסן בחביות — שהן בכלל חביות ברזל של 55 גלון. אבל המידה של 42 גלון, כאמור, נותרה בעינה.

כשסוחרים בנפט עושים זאת באמצעות חוזים עתידיים, אבל את התמורה אפשר לסלוק באופן כספי — או פיזי. כך, סוחר שקנה חוזים עתידיים לאלף חביות יוכל, אם ירצה, להגיע לעיירה קאשינג שבאוקלהומה, שם נמצאת מזקקת נפט גדולה, ולקחת הביתה אלף חביות.

4. מה זה חוזה עתידי?
המכשיר הפיננסי שמכונה חוזה עתידי הוא הסכם בין שני צדדים על עסקה עתידית במחיר שסוכם מראש. חוזים כאלה נסחרים בבורסות בשיקגו, בפרנקפורט ובשווקים נוספים, והם מתייחסים למסחר במניות, במטבעות, בסחורות ועוד. השימוש בחוזה עתידי מאפשר לשני הצדדים להבטיח מראש מה יהיו ההוצאה או ההכנסה בעסקה, ובכך לצמצם את הסיכון. למשל, כשחברת החשמל קונה נפט בחוזים עתידיים היא יודעת מראש כמה תשלם על חבית במועד מסוים, וכך אינה חשופה לתנודות במחיר. לפעמים חוזה עתידי אטרקטיבי דווקא לספקולנטים שמחפשים רווח מהיר.

5. מי הערבי הכי עשיר בישראל?
כנראה בדיע וסובחי טנוס מנצרת, פעם פועלי בניין ואחר כך קבלני ענק, בעלי חברת ב.ס.ט. דירוג מסודר אין בעניין, אבל שיחות עם עיתונאים ערבים ואנשים נוספים שמכירים היטב את החברה הערבית בישראל מצביעות שוב ושוב על הטנוסים, שלפני כארבע שנים הוערך ההון שלהם ב־100-80 מיליון דולר. ב־2008 התפרקה השותפות המשפחתית, כל אחד מהאחים יצא לדרך עצמאית, ובדיע, שנותר עם ב.ס.ט, הוא כנראה העשיר מבין השניים.

6. למה חלק מהחנויות לוקחות על בקבוק מים קטן יותר כסף מעל בקבוק גדול?
כי הן יכולות. הייצור של הבקבוק הקטן יקר יותר (הפקק הנשלף יקר יותר), ולמחיר שלו גם מתווסף חיוב של 30 אגורות בהתאם לחוק הפיקדון. עם זאת, חברות המים המינרליים ממליצות על מחירים שלפיהם הבקבוק הגדול יקר יותר מהקטן, בין אם הם מגיעים כיחידים או במארז. מי שמזניקים את מחירי הבקבוקים הקטנים הם המוכרים, בעיקר בפיצוציות ובקיוסקים. שם הביקוש לבקבוקים קטנים גדול יותר, והם נמכרים קרים — מה שמאפשר לגלם במחיר את עלות החשמל, ולגבות יותר כסף על פחות מים. ורק לשם השוואה, בעוד חצי ליטר מים מינרליים בבקבוק קטן עולים 5 עד 8 שקלים, חצי ליטר מי ברז עולים כ־0.5 אגורה. פי אלף, במקרה הזול.

7. האם גיל שויד באמת משתכר רק דולר לשנה?

לא.

בקיץ 2008 ביקש שויד, מייסד, יו"ר ומנכ"ל צ'קפוינט, להוריד את שכרו לשכר המינימום במשק (העומד כיום על 4,100 שקל לחודש), וזה שכרו עד היום. אפילו על הבונוס השנתי שמקבלים כל עובדי החברה בשנים האחרונות הוא ויתר. אבל באותו מעמד שבו ויתר על אלו, הוא קיבל אופציות של 1.6 מיליון דולר ועוד מניות ביותר מ־5 מיליון דולר. בסך הכל שויד מחזיק בכ־15% ממניות צ'קפוינט, ששווה כ־12 מיליארד דולר, ובאופציות המוערכות ב־8.5 מיליון דולר. הונו האישי נאמד כבר עתה בכ־1.6 מיליארד דולר, וב־2011 הוא דורג במקום 782 ברשימת המיליארדרים של "פורבס". לא רע בכלל, בשביל שכר מינימום.

8. מי עדיין נהנים מפנסיה תקציבית, ועד כמה מצבם טוב ממצבנו?
כ־170 אלף עובדים במגזר הציבורי (שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברת החשמל, האוניברסיטאות ועוד) עדיין מקבלים פנסיה תקציבית, רובם המוחלט עובדי מדינה (כולל מערכת הביטחון), וכולם החלו לעבוד לפני 2001 (או 2004 במקרה של מערכת הביטחון). ובעיקרון, מצבם טוב יותר משל החוסכים ה"רגילים", כפי שמסביר עמי כהן, לשעבר ראש אגף הפנסיה בהסתדרות: "החוסכים בפנסיה תקציבית מפרישים בכל חודש 2% בלבד משכרם והאחרים מפרישים 5.5%, ולחוסכים תקציבית מובטח כי כאשר יפרשו יקבלו 2% משכרם האחרון עבור כל שנה שעבדו". עם זאת, מכיוון שפנסיה תקציבית היא בשליטת המעסיק, לא מן הנמנע שיום אחד, כאשר המדינה תצטרך לקצץ בהוצאותיה, הפנסיה התקציבית תהיה על הכוונת. זה כבר קרה ב־2003 ועשוי לקרות שנית.

9. מי פקיד האוצר שעשה את המעבר המשתלם ביותר מהמגזר הציבורי למגזר העסקי?
מאות בוגרי אוצר שסיימו את השירות הציבורי פנו לאושש את הכיס בחברות פרטיות, אבל מעל כולם מתנשא אלי יונס, פעם החשב הכללי והיום מנכ"ל בנק מזרחי טפחות ואחד המנהלים המתוגמלים ביותר בישראל.

יונס פרש מהאוצר ב־1993, אחרי 19 שנים במשרד, והחל לנהל את בנק כללי (היום אינווסטק). כשהבעלות על הבנק עברה לקבוצת אינווסטק, יונס קיבל מענק חד־פעמי של כ־8 מיליון שקל, ועלות שכרו בכל אותה תקופה מוערכת ב־17 מיליון שקל. בתום חמש שנים עבר לבנק הפועלים, שם שימש כסמנכ"ל ואחראי החטיבה הפיננסית ומאפריל 2002 כמנכ"ל הבנק הגדול במדינה. הוא פרש בעקבות סאגת פיטורי אלף עובדי הבנק, אחרי שנה בלבד — שנה שעליה קיבל שכר של כ־6 מיליון שקל. פשוט היה לו חוזה לשלוש שנים, שקבע שהוא יקבל את שכרו לכל התקופה גם אם יפרוש לפני תום הקדנציה.

במאי 2004 מונה יונס למנכ"ל בנק מזרחי (היום מזרחי טפחות). בשש וחצי השנים הראשונות (עד דצמבר 2010) הסתכמה עלות שכרו ב־81 מיליון שקל, מהם כ־50 מיליון שקל באופציות. יונס נהנה עד כה משתי תוכניות אופציות, שקושרות את הרווח שלו לביצועים של המניה. מראשית כהונתו ועד אפריל 2011 הוא מימש מניות בכ־92 מיליון שקל, וברשותו מניות ואופציות נוספות שיוכל לממש בעתיד. התגמול הזה קשור באופן הדוק לתוצאות המשתפרות של הבנק ולהתחזקות המניה. המגזין "גלובל פייננס", אחד החשובים בתחום, בחר במזרחי טפחות לבנק המצטיין בישראל שלוש שנים ברציפות (2011-2009).

לצד יונס ראוי להזכיר את ניר גלעד, החשב הכללי מ־1999 עד 2003, שביוני 2007 מונה למנכ"ל החברה לישראל. ב־2010 הוא דורג במקום החמישי בטבלת שיאני השכר בחברות הציבוריות, עם שכר בעלות של 23.5 מיליון שקל. עלות שכרו בשלוש וחצי שנותיו הראשונות בשירות משפחת עופר הסתכמה בכ־52 מיליון שקל. בממוצע שנתי זה יותר מיונס, אבל גלעד הסביר כי שכר הבסיס שלו ב־2010 היה רק כ־3.5 מיליון שקל, והשאר בונוס על הצלחתו בתפקיד.

10. מהו הקניון הכי גדול בישראל, וכמה כסף מבזבזים בו?
הגרנד קניון בחיפה, שמשתרע על פני יותר מ־52 אלף מ"ר, הוא הקניון הגדול בארץ, והפדיון החודשי הממוצע בו הוא 75 מיליון שקל (כ־1,750 שקל למ"ר מסחר).

11. ומהו הקניון הכי מכניס בארץ?
קניון רמת אביב נהנה מהפדיון הגבוה ביותר, בזכות חנויות היוקרה הרבות שבו: מדי חודש נרשם בו פדיון ממוצע של 80 מיליון שקל (5,000 שקל למ"ר).

12. איפה בארץ גרים הכי הרבה אוליגרכים?
נראה שבהרצליה פיתוח. ברחוב גלי תכלת לבדו אפשר למצוא את בתיהם של ליאוניד נבזלין, בוריס קוזינץ ואיגור קולומויסקי. ברחובות סמוכים נמצאים בתיהם של אנשי עסקים נוספים שחיים על קו ישראל־רוסיה, כגון מיכאיל ברודנו וויצ'סלב מירילשווילי, שהופכים את השכונה למעוז אוליגרכים רשמי.

13. איך קובעים כמה אחוזי שומן יהיו בחלב? ולמה חלב 3% יקר יותר מ־1%?
שומן הוא לא רק טעים, הוא גם יקר. בחלב הגולמי, שנחלב מהפרה, יש כ־3.6%. במחלבה לוקחים אותו, מכניסים לצנטריפוגה ומפרידים בין השומן קל המשקל לחלב הרזה, הכבד יותר. בחלב הרזה יש 0.1% שומן, ומכאן והלאה אפשר לשלוט בהרכב השומן — מ־0.1% ועד 42% (בשמנת). מדרגות השומן בחלב על המדפים בארץ פשוט נועדו ליצור מגוון שבין הדיאטטי ביותר לטעים יותר, ומכיוון שהשומן יקר יותר מהחלב הרזה — ככל שאחוזיו עולים עולה גם המחיר.

14. מה בדיוק עושה כאן רודה פישר?
בהתחלה גם לה לא היה ברור. רעייתו של פרופ' סטנלי פישר לא רצתה להצטרף אליו כשמונה לנגיד בנק ישראל, ורצתה להישאר עם ילדיה וחבריה בארצות הברית. אבל פישר הפעיל מכבש לחצים, ורודה באה. לקח קצת זמן, אבל היא הצליחה להשתלב בחיי הקהילה העסקית ואף לעשות מה שעושות רוב נשות הבכירים — להתגייס לתפקיד התנדבותי בכיר. פישר היא נשיאת כבוד של כפר האוטיסטים על"ה נגב, שהקים האלוף לשעבר דורון אלמוג, והיא משתמשת בקשריה עם גופים פיננסיים וקהילות יהודיות בארצות הברית כדי לסייע בגיוס כסף לכפר.

15. מה הקשר בין דיסקונט למרכנתיל? למה צריך שני בנקים שנראים אותו הדבר?
כי מדובר באותו בנק, עם קהלי יעד שונים. מרכנתיל שייך לדיסקונט כבר עשרות שנים, אבל השם מרכנתיל דיסקונט הוטבע רק ב־1993, כשבנק ברקליס האנגלי חיסל את עסקיו בישראל ועמם את המותג ברקליס דיסקונט. מאז ממותג מרכנתיל כבנק־בן של דיסקונט, ומתמקד בעיקר בפעילות במגזרים הערבי והחרדי. גם בנקים אחרים עוברים תהליך דומה, ומפעילים תתי־מותג: בנק לאומי את בנק ערבי ישראלי, והבינלאומי את בנק אוצר החייל, בנק מסד, בנק פועלי אגודת ארץ ישראל ויובנק.

16. למה מסתכלים על השכר כברוטו ולא עושים ממוצעים או מחשבים עשירונים לפי הנטו?
כי זה מה יש. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמפרסמת את השכר הממוצע במשק מדי חודש מאז שנות השישים, מסבירים שאלה פשוט הנתונים שהם יכולים להשיג על בסיס חודשי. "אנחנו תופסים טרמפ על הדיווח של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי ומתבססים עליו, לצד מאגרי המידע של עובדי המדינה והרשויות המקומיות", מסבירה אורה מאיר, מנהלת מרכז המידע של הלמ"ס במרחב תל אביב. הבעיה היא שהיעדר הנתונים יוצר עיוות מתמיד, שבו הסטטיסטיקה ומי שמסתכל עליה מניחים כל הזמן שלכולנו יש יותר כסף ממה שיש לנו באמת. כשמחשבים כמה אנחנו מכניסים סופרים את הברוטו, כשמחשבים כמה אנחנו מוציאים מסתכלים על מה שיוצא מהנטו. בפער הזה, יש מדינה שלמה באוברדראפט.

17. כמה עולה דירה ברמאללה? בשכם? בחברון? בג'נין?
תלוי, כמובן, במיקום, בגודל, באיכות הבנייה וכן הלאה, אבל בשאר אל־מסרי, מאנשי העסקים הפלסטיניים המובילים ומי שבונה את העיר החדשה רוואבי, מספק כמה נתונים: מחיר ממוצע לדירת 4 חדרים ברמאללה הוא 180-140 אלף דולר, בשכם, בחברון, בקלקיליה ובטולכרם דירת 4 חדרים עולה 160-130 אלף, ובג'נין רק 140-100 אלף דולר.

18. איך מחליטים מה יידון בוועדת הכספים ומה בוועדת הכלכלה של הכנסת?
עקרונית, יש כללים די ברורים. בפועל, לפעמים מדובר בשוק תחרותי למדי. זה עובד כך: לאחר שמליאת הכנסת מאשרת הצעת חוק בשלב הראשון שלה (קריאה טרומית להצעת חוק פרטית וקריאה ראשונה להצעת חוק ממשלתית), היא מחליטה איזו ועדה תכין את ההצעה לקריאות הבאות, לרוב לפי הגדרות תקנון הכנסת. כך, ועדת הכלכלה דנה בהצעות הקשורות למסחר ותחבורה, ואילו ועדת הכספים בענייני מט"ח ומסים.

זה מסתבך כשהצעת החוק נוגעת בכמה נושאים, ומסתבך במיוחד כשהיא נגועה באינטרסים. הממשלה מעוניינת לפעמים לגלגל הצעת חוק לוועדה שבה יהיה לה נוח יותר לדחוף אותה, ויושבי הראש של הוועדות מתקוטטים לפעמים על הזכות לארח הצעות עם פוטנציאל גבוה למשוך כותרות. כך, למשל, קרה עם חוק ששינסקי. עקב חילוקי דעות בשאלה איזו ועדה תדון בשינוי תמלוגי הגז, נאלץ היועץ המשפטי של הכנסת לכתוב חוות דעת מיוחדת שבה הכריע לטובת ועדת הכספים. אם היועץ לא מספיק, הריב עובר לדיון בסמכות העליונה, ועדת הכנסת על תקן הגננת.

19. מה זה לעזאזל תשואה לפדיון, והאם טוב לי כשזה עולה או יורד?

תשואה לפדיון היא התשואה שמובטחת לבעל איגרות החוב בהנחה שהאיגרת תוחזק עד למועד הפירעון שלה, ובהנחה שכל התקבולים ממנה (ריביות וקרן) יגיעו כסדרם. נניח, למשל, שחברה שמבקשת לגייס כסף מהציבור כחוב – ובעצם לווה ממנו, כפי שהיא לווה מהבנק – מבטיחה תשואה לפדיון של 7% על האג"ח שלה, שמועד פירעונה בעוד שנה. אם קניתם אג"ח ב־100 שקל, כלומר הלוויתם לחברה 100 שקל, והכל ילך בסדר, שנה ממועד הנפקת האג"ח תקבלו 107 שקל. אבל אם כעבור חצי שנה, למשל, הסיכון בפעילות החברה עלה, או שהתברר שהקופה שלה ריקה, אתם עלולים לחשוב שהיא לא תעמוד בהתחייבויות שלה, ולהחליט למכור את האג"ח למשקיע אחר. באופן טבעי, הקונה של האג"ח בסיטואציה כזאת ירצה תשואה לפדיון גבוהה יותר מזאת שהובטחה לכם, כי הרי הסיכון של האג"ח עלה. בהתאם להערכת הסיכון, ייקבע מחיר האג"ח בין המוכר לקונה. אם להשתמש בדוגמה שבה פתחנו, הקונה חובב הסיכון יקנה את האג"ח מכם, למשל, ב־90 שקל. המשמעות היא שאם האג"ח תשולם בכל זאת במלואה והחברה תחזיר 107 שקל כמובטח, התשואה שלו תהיה גבוהה הרבה יותר מה־7% המקוריים.

מכאן שהתשואה לפדיון נעה ביחס הפוך למחיר: כאשר הסיכון גדל, מחירי האג"ח יורדים והתשואה לפדיון עולה — ולהפך. משקיעים שמשוכנעים שאיגרת החוב אכן תעמוד בכל תשלומיה יכולים לנצל ירידת מחירים כדי לרכוש את האיגרת בזול ובסופו של דבר להשיג תשואה גבוהה.

20. מהו הבנק שנשדד הכי הרבה בקולנוע הישראלי?
הישראלים שונאים את הבנקים שלהם מימים ימימה, והקולנוע תמיד מספק הזדמנות להגשים פנטזיית נקמה. אבל החוקר ומבקר הקולנוע ד"ר שמוליק דובדבני מגלה שבקולנוע הישראלי לא ממש שודדים בנקים. אלימלך זורקין וחבריו אמנם שודדים את בנק קרדיט לישראל ב"חסמב"ה ונערי ההפקר" (1971), וב"שוד הטלפונים הגדול" של מנחם גולן (1972) הקורבן הוא סניף בנק לאומי בראשון לציון, בהתבסס על מקרה אמיתי. אבל כשסמי בן טובים דופק הקופה ב"מתחת לאף" (1982) הוא עושה את זה בכספת בבניין המשטרה ביפו, ב"ארבינקא" של אפרים קישון (1967) שודדים את הכספת של מפעל הפיס, וב"יהלומים" (1975) של מנחם גולן את הבורסה ליהלומים ברמת גן. על הדרך דובדבני מזכיר גם ששלישיית הגשש החיוור גילמה פעם שודדי בנק — דווקא בפרסומת לבנק לאומי ("ברוך בואכם לבנק לאומי / אם תרצו לדבר / יש עם מי / יש עם מי").

21. מה קרה למשרדי פרסום מקומיים שנקנו על ידי חברות זרות? הצליחו יותר או פחות?
תלוי אם הקודקוד נשאר. גם כשיש חיבור לחברת פרסום בינלאומית גדולה, מי שממשיך להשפיע בפועל על ההצלחה בישראל הוא המייסד המקומי של החברה. קחו לדוגמה את מקאן אריקסון, משרד הפרסום הגדול בישראל, שההצלחה שלו, עוד כשהיה קשר בראל וגם אחרי שהשליטה עברה לחברה הבינלאומית ב־2002, נזקפת לזכותו של אילן שילוח. כיום הוא כבר לא המנכ"ל אלא היו"ר, אבל עדיין מחזיק רבע מהחברה ונשאר הרוח החיה של המשרד. מנגד, שלמור אבנון עמיחי נמכר ל־Y&R בתהליך שהושלם ב־2010, ומאז המצב רק מידרדר. המייסדים שמכרו את המניות לקחו צעד אחורה, הרוח החיה גדעון עמיחי אפילו פרש, ובתוך כמה חודשים עבר המשרד המפואר הזה התפרקות טוטאלית, כולל נטישה המונית של לקוחות ועזיבה נרחבת של עובדים.

22. למה רוב חברות ההייטק בתל אביב מרוכזות ברמת החייל?

רמת החייל היתה באופן היסטורי אזור תעשייה מסורתי, שכלל בעיקר מסחר בטקסטיל ומוסכים; ותיקי העיר עוד זוכרים איך היו קופצים לשם לטיפול, ומוסכניקים ספורים עדיין פועלים במתחם. אבל בתחילת שנות השבעים החליטו העירייה ואוניברסיטת תל אביב להקים את פארק התעשייה עתירת הידע בעתידים, הסמוכה לרמת החייל, שנחנך ב־1972. עד היום הפארק הזה, המשותף לעירייה ולאוניברסיטה, מנוהל על ידי גוף ציבורי.

ברגע שחברות טכנולוגיה ראשונות הגיעו לעתידים, מוסרים מהעירייה, השתנו הביקושים בכל האזור.

ב־15 השנים האחרונות הגיעו לרמת החייל קבוצת רד, קומברס, אלווריון, נס טכנולוגיות וגם סטארט־אפים. ואלה תמיד חברות מקומיות: "חברות זרות שמחפשות מתחמים סגורים ומוגנים יותר לא הגיעו לאזור והוא נותר בידיים של חברות ישראליות", אומר ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת הנדל"ן המסחרי מאן נכסים. בעקבות חברות הטכנולוגיה הגיעו גם נותני השירותים, ובראשם מסעדות ובתי קפה. העיר הקטנה שנהייתה שם כבר כוללת בית חולים, משטרה, מלון עסקים, חברות פיננסיות, משרדי עורכי דין שנדדו ממרכז העיר אל הגדה הצפונית של הירקון ואפילו מערכת של עיתון כלכלי מוביל. ועם כל אלה, כמובן, הגיעו גם הפקקים. עליהם אף אחד לא חשב ב־1972.

23. למה הבורסה יושבת באחד העם?
היסטורית, המסחר בניירות ערך תמיד התקיים בלב לבה של תל אביב הקטנה. רו"ח יהודה ברלב, מומחה להיסטוריה של המסחר הפיננסי בארץ ישראל, מספר שהסחר בניירות ערך התחיל כאן כבר ב־1935, כששלושה בנקאים יקים חברו לבנק אנגלו־פלשתינה והקימו את לשכת החליפין לניירות ערך. המסחר התנהל מדי יום במשך שעה, בגרמנית, במשרד של אחד מפקידי הבנק בסניף שבהרצל פינת יהודה הלוי (אחר כך הבנק נהפך לבנק לאומי, שמשתמש בבניין עד היום). הבורסה לניירות ערך במתכונתה הנוכחית נוסדה ב־1953, והמסחר בה המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד 1960, אז עברה למשכן עצמאי בפסאז' באלנבי 113. אלא שהמסחר הלך והתרחב, ואולם המסחר נותר בגודלו הקבוע. היה צורך לעבור לבניין גדול יותר, וקברניטי הבורסה בחרו להשאיר אותה באותו רדיוס מצומצם שבו פעלו עד כה. בפברואר 1983 נחנך בניין הבורסה באחד העם 54, על חורבות מלון תלפיות. כיום בונה הבורסה בניין חדש, גדול יותר, ליד מגדל שלום, שאליו תעבור בעוד כשנה וחצי. ואז יגיע הזמן להתחיל להיפרד מהצירוף "הבורסה באחד העם".

24. ולמה אין בישראל בורסה שנייה?
כי למעט משוגעים לדבר, אף אחד לא השתכנע שצריך כזאת.

חוקית, אין בעיה להקים בישראל בורסה שנייה, אם שר האוצר מאשר זאת ומגבה את התקנות הנדרשות, ואם היא קמה כמלכ"ר בעיר שאין בה כבר בורסה (כלומר מחוץ לתל אביב). אבל בבורסה הזאת יכולות להיסחר רק חברות שאינן נסחרות כבר, ובשוק הישראלי פשוט אין די חברות לשתי בורסות. "חברות שמתאימות לבורסה הראשית יעדיפו להישאר בה, ובורסה שמבוססת על חברות קטנות לא תעניין את הפעילים", אומר דני נוריאל, מייסד חברת מאה נט שמספקת שירותי מסחר מחוץ לבורסה ומי שניסה בעבר להוביל להקמת בורסה שנייה, "אחרי שנים שחקרתי את הנושא, לדעתי יש עכשיו מקום ליצירת מסחר מקביל לבורסה, על אותם ניירות אבל בכללים שונים. אין דוגמה כזאת בעולם, ואת זה אני מנסה לקדם".

מי שכן משוכנע שיש כאן מקום לעוד בורסה הוא יונה יהב, ראש עיריית חיפה. לפני כעשור ניסו יהב ואישים נוספים לקדם הקמת בורסה נוספת: "יזמתי מגעים כדי ששר האוצר בייגה שוחט ייתן היתר, אבל הוא קיבל רגליים קרות. מאז לא ניסינו, אבל נשמח לחזור. כראש עירייה אני יכול לתת המון למי שיעזור לנו להקים פה פעילות של שוק הון. אם מישהו ירים את הכפפה נלך לקראתו בצורה משמעותית. אני לא קונה את הטענה שאין פה היקפי מסחר מספקים".

25. למה עופרה שטראוס קיבלה את האימפריה, ולא אחיה או אחותה?
כי היא רצתה, ושני הילדים הנוספים של מיכאל שטראוס רצו פחות: הצעירה עירית מעולם לא התעניינה בתעשייה, הבכור עדי לא היה בטוח שהוא רוצה להיות היורש, ואילו לעופרה, מאז ומעולם, לא היה ספק שהיא רוצה. "עדי החליט שאבא שלו היה קשה איתו, אז הוא לקח טיים־אאוט (מתפקיד סגן נשיא עלית אינטרנשיונל). בינתיים הוא עוסק בנדל"ן קצת, וגם מבלה הרבה עם הילדים", סיפר שטראוס האב ב־2005. מאז נכנס עדי לעסקי המסעדות (הרברט סמואל, טאפאס בר, יבנה מונטיפיורי) והתיירות (מלון ריץ קרלטון בהרצליה פיתוח). "הבן שלי, תהרוג אותו, הוא אומר, 'אני בחיים לא הייתי מוכן לעשות את זה'. לא כל אחד בנוי לזה. אם היה מישהו מהילדים שפקפק למה לא הוא, אחרי חמש השנים האחרונות אין לאף אחד פקפוק", הוסיף שטראוס. "בהגינות הכי גדולה, אף אחד לא מוכן לעשות מה שעופרה עושה".

26. מי החברה הוותיקה בישראל שעדיין פעילה?

ברחבי הארץ מתחבאות לא מעט חברות פרטיות, קטנות או בינוניות, שעוברות בתוך המשפחה כבר דורות. מבין החברות הגדולות, הוותיקה ביותר היא כנראה ויסוצקי, שהוקמה ב־1849 במוסקבה והעבירה את מפעל התה שלה לישראל ב־1936. במילים אחרות, היא בת 163, ופועלת כאן כבר 76 שנה.

בצמרת הוותיקות אפשר למצוא גם את בנק לאומי ואת טבע. לאומי נוסד בעקבות מאמר שפרסם תיאודור הרצל בנובמבר 1897, שבו קבע שהתנועה הציונית זקוקה למוסד פיננסי. הבנק נרשם בלונדון במרץ 1899 כ־Jewish Colonial Trust (יק"ט) ונקרא גם קולוניאל ואוצר התיישבות היהודים, וב־1902 הוקמה החברה־בת אנגלו־פלשתינה, שנועדה לפעול כבנק בישראל. הסניף הראשון בארץ נפתח ביפו

ב־1903, וב־1950 שונה שמו של הבנק לבנק לאומי.

טבע נוסדה בירושלים ב־1901 כיבואנית קטנה של תרופות מאירופה, שאותן הפיצה בארץ על גבי גמלים וחמורים. היא נקראה אז על שם מייסדיה, סלומון, לוין ואלשטיין, שב־1935 הקימו מפעל תרופות קטן, אסיא. אחר כך הם התחילו לקנות מפעלים אחרים, וב־1976 מוזגו עם טבע, שהקים ד"ר גונטר פרידלנדר ב־1935. חוץ מאת החברה, הם לקחו גם את השם.

27. למה שופטים נהנים מטיפולים רפואיים על חשבון המדינה?
בגלל פוליטיקה. קופות החולים השונות היו קשורות בעבר למפלגות, וחברות בקופה מסוימת העידה גם על השתייכות פוליטית — זיהוי בעייתי לשופטים. לכן כבר בשנות החמישים החליט ראש הממשלה דוד בן־גוריון כי שופטים, דיינים וקאדים יקבלו החזרים על טיפול רפואי. וכך גם כיום, כשלקופות החולים כבר אין שיוך מפלגתי, מקבלים השופטים החזרים על כל טיפול רפואי, למעט ניתוחים בחו"ל, ניתוחים פלסטיים ושאר ניתוחים פרטיים (שופטי העליון נהנים גם ממימון ניתוחים פרטיים).

28. כמה כסף משלמים למצילים כדי לממן להם קרם הגנה? תחת איזה סעיף?
לא משלמים להם, פשוט נותנים להם. נוסף על שיזוף קבוע ושכר נאה של יותר מ־20 אלף שקל בחודשי הקיץ (בשאר החודשים הם מועסקים בעבודות אחרות בשכר שיכול להגיע ל־70% משכר הקיץ שלהם), המצילים מקבלים קרם הגנה שנקנה עבורם במרוכז בידי הרשות המקומית. ארנון בר דוד, יו"ר הסתדרות המעו"ף שמאגדת בין השאר את עובדי הרשויות המקומיות, מספר כי יש מעט רשויות מקומיות שבהן המצילים קונים בעצמם את הקרם ומקבלים על כך החזר. לעומת זאת, הוא מגלה, בכל הרשויות הם מקבלים חינם משקפי שמש ובגדי ים.

29. והאם פקחי חניה מקבלים תוספת על זה ששונאים אותם?
כן. ארנון בר דוד, יו"ר הסתדרות המעו"ף שמאגדת את עובדי הרשויות המקומיות, אומר כי "הפקחים שהחלו את עבודתם עד 1999 מקבלים תוספת סיכון, שכן לא פעם יוצא להם להתעמת עם תושבים". התוספת משתנה בין הרשויות ויכולה להגיע עד ל־10% מהשכר, כלומר כמה מאות שקלים בחודש. פקחים שנשכרו לעבודה מאז כבר נהנים ממבנה שכר חדש, בלי תוספת כזאת.

30. כמה שווים כל המיליארדרים הישראלים ביחד?
משפחת סמי עופר

10.3

בני שטיינמץ

שרי אריסון

5.1

ארנון מילצ'ן

סטף ורטהיימר ומשפחתו

אלכסנדר משקביץ

3.7

יצחק תשובה

2.6

גיל שויד

1.6