שלב המדבר: הונפקתם! רק עוד שלב אחד לסוף המשחק

לחיצה על השאלה תגלה את התשובה. לחיצה נוספת תעלים אותה

1. כששלמה ינאי היה צריך אקמול, הוא הביא מהעבודה?
בטבע לא חושפים את ארון התרופות של המנכ”ל הפורש, אבל הם כן חושפים שהעובדים נהנים מ”בית מרקחת וירטואלי”: עובדי החברה יכולים להזמין תרופות ללא מרשם, במחירי עלות, באתר הפנימי של החברה. התרופות יגיעו אליהם עד המשרד, התשלום יירד בסוף החודש מהמשכורת. וכן, מדובר רק בתרופות שטבע מייצרת או שחברת ההפצה שלה, ס.ל.א, משווקת.

2. כמה כסף שמים בכספומט כל בוקר?
לא ממלאים את הכספומט כל בוקר, אבל הסכום שיש בכספומט מלא מרשים: 800 אלף שקל בממוצע, תלוי כמה מרכזי הסניף. אחרי משיכות של 60%-70% ממלאי השטרות הזה, הבנק מקבל התרעה אוטומטית לחדש את המלאי. אם הכספומט ריק, כנראה היתה תקלה בהתרעה, או שהברינקס לא הגיע (פקקים, שוד, לכו תדעו).

3. אם באנגלית כותבים Discount Bank, כאילו השם נגזר מ"דיסקאונט", למה בעברית כותבים ואומרים דיסקונט?
כי השם בכלל לא בא מאנגלית, אלא מאיטלקית. כשליאון רקנאטי ביקש לפתוח בנק בתל אביב, בשנות השלושים, פעלו כאן כבר עשרות רבות של בנקים — חלקם מקומיים וחלקם זרים, חלקם גדולים ורובם נישתיים. כך, גם שמות רבים כבר היו תפוסים, ורקנאטי התקשה לבחור שם לבנק החדש. הוא שיתף בעניין את דודו, והדוד סיפר שפעם, כשגר באיטליה, היה לו חשבון בבנק שנקרא "דיסקונטו”. "דיסקונטו” באיטלקית זה אמנם הנחה, אבל רקנאטי ושותפיו להקמת הבנק אהבו בעיקר את העובדה ש”קונטו” הוא חשבון, והלכו על דיסקונט.

4. עדיף להיצמד למדד המחירים לצרכן או למדד תשומות הבנייה?
תלוי אם אתה קבלן. זה נכון שמדד תשומות הבנייה עלה בעשור האחרון בשיעור מצטבר של 42%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הזאת ב־27%. אבל לאדם מן היישוב, שרוצה לשמור על כספו מפני שחיקה, עדיף להיצמד למדד המחירים, שמייצג את שיעור האינפלציה במשק ובעצם מייצג את הצרכים שלו. הוא הרי קונה לחם ובנזין, לא מלט וברזל. הצמדה למדד תשומות הבנייה, שמייצג את השינויים בעלויות הבנייה, מתאימה רק לקבלנים, או לספקולנטים שוחרי ריגושים.

5. כמה שווה משכן הכנסת?
זה החישוב: ערכו של מבנה ציבורי מחושב לרוב כ־60% משווי נכסים סחירים באותו אזור. משרדים בקרבת הכנסת נמכרים במחיר ממוצע של 8,000 שקל למ”ר. השטח הבנוי של המשכן הוא כ־30 אלף מ”ר. כך שאפשר להעריך את שווי המשכן בכ־150 מיליון שקל.

6. מתי יחליפו את שאר השטרות לפולימר?

כמו שזה נראה כרגע, אף פעם.

"אין כוונה להחליף את שאר השטרות לפולימר", נמסר מבנק ישראל. "שטר ה־20 שקל הוא בעל הבלאי הגבוה ביותר, ולכן הוא הוחלף לפולימר בסדרה הקיימת. אין סיבה כלכלית להעביר את השטרות האחרים לפולימר היות שהבלאי שלהם נמוך יותר, ולכן גם בסדרה הקרובה הם לא יהיו מפולימר".

7. מי המנכ"ל הוותיק ביותר בחברות ת"א־25?
יוסי אקרמן, מנכ”ל אלביט מערכות. הוא מחזיק בתפקידו מאז 1996, הימים שבהם עוד קראו לזה בכלל מדד המעו”ף. גליה מאור נכנסה לתפקידה כמנכ"לית בנק לאומי שנה קודם, אבל הודעת הפרישה שלה משאירה את אקרמן כוותיק במדד.

8. כמה פעמים בשנה סטנלי פישר טס לחו"ל?
לפחות פעם־פעמיים בחודש, ובזה, אגב, הוא לא שונה מקודמו בתפקיד נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל. בחלק גדול מהנסיעות פישר טס כנגיד, לייצג את ישראל במוסדות כלכלייים בינלאומיים — קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ה־OECD. נסיעות אחרות נגזרות מחברותו בארגונים שונים, כגון הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) בשוויץ או ה־G30, שהוא קבוצה של כלכלנים ואנשי אקדמיה מובילים מרחבי העולם. בחלק מהמקרים הוא מצרף לטיסות גם ביקורים פרטיים.

9. איפה יושבת הבורסה הפלסטינית? כמה חברות נסחרות בה ובאיזה מחזור?

הבורסה הפלסטינית (PEX) יושבת בשכם, ונסחרות בה 46 מניות בשווי שוק כולל של כ־2.8 מיליארד דולר. מחזור המסחר היומי הממוצע בה נע סביב חצי מיליון דולר, ובשבוע מדובר בכ־3 מיליון. בנובמבר האחרון, למשל, נעשו בה 2,812 עסקאות, במחזור חודשי של 12.7 מיליון דולר. לשם השוואה, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות בלבד בבורסה בתל אביב הוא יותר מ־1.7 מיליארד דולר.

הבורסה הוקמה ב־1995, והמסחר בה החל ב־1997. היא עובדת בימי ראשון עד חמישי מ־9:45 עד 13:00, והמדד המרכזי בה הוא מדד אל־קודס, שמרכז את 12 המניות המובילות מבחינת היקף המסחר.

10. מהי מניית העם הפלסטיני?
המקבילה השכנה למניית טבע היא מניית פאלטל (PALTEL), חברת התקשורת הפלסטינית שבשליטת משפחת אל־מסרי. פאלטל, שמספקת שירותי טלפוניה, סלולר ואינטרנט, היא היחידה בבורסה הפלסטינית ששווי השוק שלה מתקרב למיליארד דולר, ומחזורי המסחר בה בבורסת שכם הם הגבוהים ביותר — בדרך כלל בין שליש לחצי מהמסחר הכולל בבורסה. כך, בנובמבר מחזור המסחר במניה היה יותר מ־5.5 מיליון דולר, כמעט חצי מהמחזור החודשי בבורסה הפלסטינית. הרחק מאחורי פאלטל משתרכות המניות הבולטות יחסית של חברת האחזקות פדיקו ושל בנק פלסטין.

11. כמה ארנונה משלמים בגלי תכלת?

הרבה. גלי תכלת, על המצוק מעל חוף הים בהרצליה פיתוח, נחשב לרחוב היקר בישראל. אבל אין לו תעריף ארנונה מיוחד, תושביו משלמים כמו כל השכונה. כשהשכונה היא הרצליה פיתוח, התעריפים בכל זאת גבוהים יותר משאר העיר ומרוב הארץ. בגלי תכלת משלמים 73.18 שקל למ”ר לשנה על בית פרטי או פנטהאוז מעל 125 מ”ר, לעומת 70.46 שקל למ"ר לשנה במרכז העיר. בית פרטי שחולק קיר עם בית אחר מסווג כ”דירה”, ומשלם פחות — רק 55.23 שקל למ”ר לשנה.

כמה זה יוצא בסוף? מחלקת הארנונה בעיריית הרצליה נותנת שתי דוגמאות: על בית אחד, בשטח של 335 מ”ר, נגבית ארנונה של 24,525.40 שקל לשנה, ובית אחר, בשטח של 607 מ”ר, מחויב בארנונה שנתית של 44,420.26 שקל.

12. כמה עובדי הייטק יש?
פחות ממה שנדמה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה אמנם כי ב־2010 היו בישראל 261 אלף עובדי הייטק, אך נראה כי הנתון כלל גם את עובדי תעשיית המכונות המשרדיות וענף כלי הטיס. חברת אתוסיה, המתמחה בגיוס עובדי הייטק וביוטק, מעריכה כי ב־3,366 חברות ההייטק, הביוטק והקלינטק בארץ עובדים 198,500 בני אדם — רק כ־7% מכלל המועסקים במשק.

13. למה כשאני מבקש הצעת מחיר לביטוח רכב שואלים אותי אם אני גר בבית פרטי או משותף, ובאיזו קומה?
בגלל הגנבים, נו מה. "יש שיטה נפוצה לגניבת רכב שנקראת שיטת דאבל", מסביר דרור גורדון, סמנכ"ל וראש אגף ביטוח אלמנטרי בהכשרה חברה לביטוח. "הגנבים פורצים לבית המבוטח, גונבים את המפתחות ואז לוקחים את הרכב מהחניה. בית קרקע וקומות נמוכות זמינים יותר לפריצות ולגניבת מכוניות מפנטהאוז או דירות בקומות גבוהות, ולכן חלק מהחברות מחייבות התקנת קודנית במכוניות של מי שגר נמוך".

14. למה השקל הוא המטבע הכי קטן?
ככה. לבנק ישראל אין נימוק מלומד לעניין. פעם האגורה היתה המטבע הקטן ביותר, בקוטר של 17 מ”מ, אבל הפסיקו להנפיק אותה כבר ב־1991, פשוט כי הייצור שלה עלה הרבה יותר מאגורה. המטבע של 5 אגורות, שיצא מהמחזור ב־2008, היה גדול יותר מהשקל: קוטרו של השקל הכסוף הוא 18 מ”מ, ומטבע 5 האגורות מברונזה התעגל ל־19.5 מ”מ. השקל נותר לבד, והוא בעיקר נראה הרבה יותר קטן לעומת המטבעות האחרים, 2 שקלים (21.6 מ”מ), 10 שקלים (23 מ”מ), 5 שקלים (24 מ”מ) וחצי שקל (26 מ”מ).

15. מה הקטע של מטבעות עם פרצוף? הם באמת מיועדים לאספנים?

במשך כעשר שנים הונפקו בישראל מטבעות רגילים - מחצי שקל ועד עשרה שקלים - אבל עם דוגמת פרצוף. לא האספנים עמדו לנגד עיניו של בנק ישראל, אלא דווקא מעמדם הציבורי של כמה גדולי אומה, שנפלטו מהמחזור עם המעבר משטרות למטבעות. "האינפלציה בראשית שנות השמונים שחקה את ערכי השטרות במהירות. בתוך פרק זמן לא ארוך היה צפוי שהדמויות הדגולות שהונצחו על השטרות במשך שנים רבות ייעלמו, בעקבות החלפת השטרות האלה במטבעות”, נמסר מהבנק. "לכן התגבשה החלטה להנציח את הדמויות שהשטרות עם דיוקנותיהם יצאו מהמחזור על המטבעות באותו ערך”.

כך, בכל הנפקה של מטבעות בשנים 1995-1986 הופקו גם מטבעות עם פרצופים: רוטשילד על חצי שקל, הרמב”ם על שקל, לוי אשכול וחיים ויצמן על 5 שקלים, גולדה מאיר על 10 שקלים.

16. מיהן מירה ושרה? ובכלל, מה הסיפור עם השמות האנושיים של כל הקידוחים?

מתברר שהנוהג לקרוא לקידוחים על שמות בני אדם הוא בעיקר ישראלי. "בעולם בדרך כלל השמות הם סדרת מספרים או על שם האזור הגיאוגרפי. לפעמים בעלי הרעיון לקידוח אומרים: ‘ניקח מישהו מבני המשפחה, זה סימן למזל’”, מספר יוסי לנגוצקי, הגיאולוג שככל הנראה התחיל את הטרנד בישראל. לנגוצקי קרא לשלושה קידוחים על שם בני משפחתו: קידוח דלית על שם בתו הבכורה; קידוח תמר על שם נכדתו, בתה של דלית; וקידוח גל, שכבר אינו פעיל, על שם נכדו. לנגוצקי מספר שקידוח מרי B נקרא על שם זוגתו של גיאולוג שעבד באתר.

במסגרת הנוהג לקרוא על שם קרובים, יש משפחה אחת שחולשת על לא מעט שמות קידוחים. ד”ר דוד כהן, מוותיקי ענף הקידוחים ועד לאחרונה השותף השקט של קבוצת דלק בים תטיס, תמר, דלית ולווייתן, קרא לקידוח אחד על שמו — דוד. קידוח אחר נקרא על שם אלון, נכדו ובנה של עו”ד רונה אורליצקי, שפועלת גם בעסקי המשפחה. קידוח נוסף נקרא על שם נועה, נכדתו של כהן ובתו של הגיאולוג אלי רוזנברג, שמייעץ לקבוצת דלק. קידוח אבנר, אגב, נקרא על שם רוזנברג עצמו, כראשי התיבות של אליהו בן נחום רוזנברג. אחיינו של כהן הוא גדעון תדמור, יו”ר דלק קידוחים ומנכ”ל דלק אנרגיה. הוא העניק לכמה רישיונות את שמות אחייניו: רחל היא בתה של רות אחותו, ואוהד ואביה הם ילדיו של בועז אחיו. קידוח חנה נקרא על שם אמו.

ועוד: קידוח עמית נקרא על שם בנו של רו”ח אורן גרובר מנובל אנרג’י, וקרן היא בתו של צבי גרינפלד, ששימש מנכ”ל דלק קידוחים במשך 17 שנה. רישיונות נטע ורועי של רציו קרויים על שם נכדיו של גיאולוג החברה איתן אייזנברג. הרישיונות של גלוב אקספלוריישן, שבשליטת יעקב חי, הגיאולוג ברוך דרין ובנו צביקה, נקראים אופק ויהל (על שם בנו ובתו של צביקה, נכדיו של ברוך), וגם בר־אור, שילוב של שני ילדים נוספים של צביקה דרין, ברק ואור.

אבל הסיפורים המרגשים ביותר מצויים ב”שרה” ו”מירה”. איש כמעט אינו יודע מה מקור השמות של שני הקידוחים שעברו לאחרונה לשליטת הכשרת היישוב אנרגיה ומודיעין, אבל מתברר שמבחינת חגי אמיר מדובר בהנצחה חשובה. אמיר, מנכ”ל ויו”ר פטרומד שהחזיקה בקידוחים עד השנה, קרא לאחד הקידוחים על שם סבתו שרה, שמתה בקריביץ’, בלרוס, בימי השואה, ושאותה לא זכה להכיר. "השתמשתי בשם כמתנה והוקרה לאמי האהובה, שחיה עם אבי בתל אביב”, כתב לנו. מירה היתה גם היא "סבתא מירה”, הסבתא של שותפו לשעבר ראסל קוץ’. סבתא מירה חיה בוושינגטון ומתה רק לפני ארבע שנים, בגיל 100.

17. מה היו הפיטורים הכי גדולים בישראל?
באביב 1985 נסגר מפעל הטקסטיל המיתולוגי של אתא. החודשים שקדמו לסגירתו היו סוערים: הבעלים שאול אייזנברג ומיקי אלבין הפסיקו להזרים כסף, הקבוצה הכריזה על פשיטת רגל, המדינה נהפכה לכונסת נכסים וניסתה למצוא למפעל קונה. העובדים, מצדם, התבצרו במפעל ויצאו להפגנות אלימות. זה לא עזר: קונה לא נמצא, וכשהשערים נסגרו כ־1,500 בני אדם (עד היום יש מי שמתווכח על המספרים) איבדו את עבודתם.

18. מה היה קודם, החברה אתא או קריית אתא?

קודם היה הכפר הערבי כופרתא. ב־1925 קנתה חברת נחלת ישראל את אדמותיו, והקימה עליהן מושבה קטנה, שבה התיישבו ציונים יוצאי פולין, אנשי העלייה הרביעית. שמה נגזר משמו של הכפר הערבי, והיא נקראה כפר עטה.

ב־1934 הגיע לאזור אריך מולר, בן למשפחה יהודית־אוסטרית של תעשייני טקסטיל, שחיפש אתר להקים בו מפעל. הוא רכש 110 דונם בסמוך לכפר עטה, שכבר אז היו כמה גרסאות לכתיבת שמו - עטא, עטה ואולי אתא. מולר בחר בגרסה האחרונה כשם המפעל שלו, כנראה משום שמדובר בפלינדרום ובגלל רישום השם באנגלית, ATA. שנים אחר כך פגש מולר את הסופר ש”י עגנון, ששאל למקור השם אתא. ההסברים של מולר לא סיפקו אותו. "הב לי כוס קוניאק, לך לעבודתך, ולכשתחזור אסביר לך מדוע נקרא כך המפעל”, אמר עגנון, לפחות לפי אתר המורשת של קריית אתא, וכשחזר מולר אמר לו עגנון: "אני כבר יודע. אתא הם ראשי התיבות של אריגי תוצרת ארצנו". בעקבות ההברקה והמפעל ששגשג בסמוך, ב־1969 שונה רשמית שמו של היישוב לקריית אתא.

19. מאיפה באה המילה פנסיה?

בלטינית Pensio הוא תשלום, בצרפתית Pendre הוא תשלום לפי משקל, ומשם התגלגלה ה־Pension, במשמעות של תשלום, לאנגלית של ימי הביניים.

עד המאה ה־17 המשמעות של המילה באנגלית היתה שלילית, ותיארה בדרך כלל דמי שתיקה. אלא שאז פרש הפנסיונר המתועד הראשון, מרטין הורשאם הבריטי, גובה מסים בנמל לונדון, שהיה "כל כך חולה במלנכוליה גדולה, שהוא כבר לא מתאים לעסקים”, כפי שנכתב עליו. כשהורשאם פרש, במרץ 1684, השכר הממוצע של עובדים מיומנים היה 36-30 ליש”ט לשנה, והלורדים המפקחים על האוצר הורו לשלם לו פנסיה שנתית נדיבה יחסית של 40 ליש”ט. אף שהורשאם היה עובד ציבור ושההחלטה הגיעה ממשרד האוצר, מי ששילם את הפנסיה שלו היה יורשו בתפקיד, ג’י. סקרופ, שקיבל שכר שנתי של 80 ליש”ט ונתן חצי ממנו להורשאם.

20. למה כשקונים חלק בחברת נפט זה לא מניה אלא "יחידת השתתפות"?
כי רוב חברות הנפט בישראל אינן חברות, אלא שותפויות. בחברה אדם משקיע כסף בתמורה למניות, ואז זכאי לנתח מהשליטה ולנתח מהרווחים. בשותפות, לעומת זאת, קונים יחידות השתתפות ומקבלים חלק מהרווחים — ללא כל השפעה על השליטה. התאגדות כשותפות, שמאפשרת ניהול ריכוזי, מתאימה לפעילויות הדורשות הון רב ונחשבות לבעלות סיכון גבוה — קרנות גידור, קרנות הון סיכון וחיפוש משאבי טבע. כך קרה שרוב חברות חיפושי הגז בישראל הן בעצם שותפויות. הן אמנם אינן כפופות לחוק החברות, אך הן זכאיות לרשום את ניירות הערך שלהן בבורסה מתוקף הטבה מיוחדת שעליה הוחלט בשנות השמונים, בניסיון לעודד חיפוש נפט וגז. אגב, ענף נוסף שדורש הון רב וסיכון גבוה, ושהעוסקים בו אינם כפופים לחוק החברות ובכל זאת יכולים להירשם בבורסה, הוא הפקת סרטים. בימים אלה עובדים במשרד המשפטים על פקודת השותפויות החדשה, וזו כבר תאפשר לשותפויות נוספות לסחור בניירות ערך ותציף עוד יותר את הצירוף "יחידת השתתפות”.

21. כמה באמת מסעדות מרוויחות?

פחות ממה שהייתם חושבים — סביב 10% מהמחזור.

כך מתחלק המחזור של מסעדת פול סרוויס (לא מזון מהיר): לפחות 30% הולכים על שכר עובדים, עוד 30%-35% על חומרי גלם, כמעט 30% על תקורות (שכר דירה, חשבונות, ביטוח, תחזוקה וכו’). מה שנשאר הוא הרווח של המסעדן, וגם ממנו הולכים נתחים נאים להחזר ההשקעה ולשיפוצים שנתיים. אבל העובדות האלה איכשהו לא מפריעות לפרחי טבחים ומשקיעים שחולמים על כסף גדול לפתוח עוד ועוד מסעדות, וליפול.

22. ומהו הפריט הכי רווחי במסעדות? הלחם? היין? המנות הזולות או היקרות?
אף פעם לא המנות היקרות. סביר להניח שמנת הפילה בקר שמחירה לסועד 150 שקל וצפונה מסובסדת בידי מנה אחרת, ונמצאת בתפריט כדי לספק את הגחמות הקולינריות של השף. אלה גם לא המשקאות, בניגוד למה שנהוג לחשוב. המנה הרווחית במסעדה היא בדרך כלל זאת שמורכבת מבצק. פסטות, נודלס ומאפים הן המנות שהפוד קוסט שלהן הוא הנמוך ביותר, ולא צריך לתמחר אותן בפראות כדי להרוויח עליהן יפה. מנות רווחיות נוספות מורכבות מבשר ודגים טחונים (את קבב הלוקוס, למשל, מכינים לרוב מנתחים שנשארו מסטייק הלוקוס, ואת ההמבורגר והקרפצ’ו מנתחים שנשארו מחיתוך הסטייקים), וכן מרקים, שגם הם עשויים משאריות של מנות אחרות בתפריט.

23. למה לבנק הבינלאומי קוראים הבינלאומי אם הוא לא ממש בינלאומי?
כמו בעוד כמה שאלות מפתח בכלכלה הישראלית, גם כאן התשובה היא: בגלל פנחס ספיר. ב־1972 החליט שר האוצר האגדי על הקמת הבנק הבינלאומי הראשון, באמצעות מיזוגם של הבנק לסחר חוץ והבנק ליצוא. הוא חיפש לבנק משקיעים זרים, ולבסוף גייס את "פירסט אינטרנשיונל בנק” מפנסילבניה. ה”פירסט אינטרנשיונל בנק” עזב את הבנק כבר ב־1978, אבל "הבנק הבינלאומי הראשון” נשאר.

24. מי המיליארדר הכי פחות מוכר בישראל ומה הוא עושה?

אם הוא ממש סודי, גם אנחנו לא יודעים עליו. יש כמה ששמותיהם מוכרים אבל הם עצמם בורחים מחשיפה: אברהם נניקשווילי, שותף במנופים פיננסיים שעוסק בקידוחי נפט וגז; מריוס נכט, ממייסדי צ’ק פוינט; אמיר אלשטיין, יו”ר החברה לישראל וצאצא למייסדי טבע, שמחזיק במניות החברה בהיקף של 2-1 מיליארד שקל; אריה אדלר, שמחזיק מניות טבע בהיקף דומה; ובני שטיינמץ, שהפעילות הגלובלית שלו כוללת יהלומים, סטארט־אפים, נדל”ן, חיפושי גז, פפיון שחור ואת תואר הישראלי השני העשיר ביותר, לפי "פורבס”.

הנה עוד אחד, שאפילו שמו לא היה מוכר עד שנחשף ב”כלכליסט” לפני כמה חודשים: יוסי הר־גיל, תושב חדרה ונצר למשפחת פרדסנים. לאורך השנים צברה המשפחה שטחים רחבים של פרדסים וביצות, וכעת התברר שמדובר בנכסים בשווי של לפחות מיליארד שקל. אפשר לבנות עליהם כ־8,000 דירות, מה שהופך אותן למאגר קרקעות גדול יותר מזה שמחזיקה כל חברת נדל”ן בישראל.

ובעוד הר־גיל הוא מיליארדר של נכסים ישנים, ישראל פרל וניר קלקשטיין הם מיליארדרים, או כמעט מיליארדרים, מהזן החדש. פרל עומד מאחורי אימפריית פורקס גלובלית ולפי ההערכות מחזיק בהון של כמיליארד שקל. קלקשטיין ייסד את חברת פיינל, ומחזיק ב־20% ממניות ענקית האלגו־טריידינג שמאז הקמתה לפני כעשר שנים הרוויחה כמיליארד דולר.

25. מתי התחילו ללמד מינהל עסקים?
גם אם נראה שה־MBA כבש את חיינו בעיקר בשלושת העשורים האחרונים, הוא בעצם ותיק בהרבה. לימודי מסחר היו קיימים באירופה כבר במאה ה־19, למשל בבית הספר הגבוה למסחר בפריז ובבית הספר הגבוה למסחר בבודפשט, ובית הספר הראשון בעולם שלימד מינהל עסקים במתכונת המוכרת היום הוקם כבר ב־1900, בדארטמות קולג’, ניו המפשייר, ארצות הברית. עד היום, אגב, הוא אחד מבתי הספר המובילים בעולם בתחום. בשנים הראשונות התואר שהוא העניק נקרא בכלל MSc (מוסמך אוניברסיטה במדעים), ורק ב־1908, בתוכנית דומה שנפתחה גם בהרווארד, נולד ה־MBA. לישראל עלה התואר ב־1957, עם חוג לתואר שני במינהל עסקים שפתחה האוניברסיטה העברית בירושלים.

26. מהו הבנק הכי קטן בישראל שאפשר לפתוח בו חשבון? ומהם התנאים שהוא מציע?
קוראים לו בנק פועלי אגודת ישראל (פאג”י), הוא חלק מקבוצת הבינלאומי, והמאזן שלו עומד על כ־3.2 מיליארד שקל בלבד. לשם השוואה, היקף המאזן הבנקאי הגדול בארץ, זה של בנק לאומי, הוא 353 מיליארד שקל. לפאג”י יש 20 סניפים, בעיקר באזורים של אוכלוסייה חרדית ודתית, והוא מציע עמלות גבוהות יחסית: 6.5 שקלים עמלת פקיד (מקום רביעי בדירוג עמלות הפקיד הגבוהות, אחרי מזרחי טפחות, מסד ואוצר החייל) ו־2.5 שקלים עמלת פעולה בערוץ ישיר (רק בבנק אגוד היא יקרה יותר). בקיצור, בוטיק, אבל לא בהכרח משתלם.

27. מה היה הסרט הישראלי הכי יקר שהופק אי פעם?
בשנים האחרונות רווחות בישראל הקופרודוקציות, הפקות משותפות של משקיעים מקומיים וזרים שבאופן טבעי נהנות מתקציבים גדולים במיוחד. הסרט "פלייאוף” שמוקרן עכשיו, למשל, עלה כ־7 מיליון דולר, אבל הוא לא לגמרי סרט ישראלי. מבין הסרטים הישראליים בולט "מרקו פולו: הפרק האחרון” שביים רפי בוקאי ב־1996. לפי חוקר התרבות הפופולרית אלי אשד, הסרט עלה 3.3 מיליון דולר — שחלקם גויסו בבורסה, באופן חסר תקדים. הוא היה גם הסרט היחיד שנעשה כאן אי פעם על ימי הביניים, הסרט הראשון שנערך במחשב וסרט עם מספר חסר תקדים של ניצבים: לא פחות מ־2,000 אנשים. זה גם היה, פחות או יותר, מספר הצופים.

28. מה התשואה שהשיג מי שקנה את הדינרים העיראקיים שנמכרו בישראל לפני כחמש שנים? מישהו התעשר מזה?

שער הרכישה של דינר עיראקי בסוף 2006 עמד על 0.00071 דולר, פחות מסנט. בחמש השנים האחרונות הוא זינק ללא פחות מ־0.00085 דולר. לא בדיוק המכה שכולם דיברו עליה. למעשה, מי שקנה אז דינרים בשקלים רק הפסיד, בגלל ירידת ערך הדולר.

אבל הסוחרים עדיין אופטימיים. "לפני חמש־שש שנים היו ישראלים ששמו אלף דולר וקנו מיליון דינר. אני אישית מחזיק בכמה מיליוני דינרים”, מספר סוחר שהיה מעורב אז במכירת הדינרים באמצעות אתר אינטרנט. "סגרנו כי נגמר הבאז של העניין בארץ, אבל גם אז, כשמכרנו, הערכנו שכלום לא יזוז עד שארצות הברית תצא מעיראק. אמרנו גם אז שזה יכול לקחת עשור”. לפני כחודש זה סוף סוף קרה. אולי עכשיו מחזיקי הדינרים יעשו את המכה.

29. איפה מתנהל חשבון העו"ש של שר האוצר יובל שטייניץ?
אנחנו חיים במדינת ישראל. כמו שכל סלב כאן בסוף הולך למכולת בטרנינג, גם שר האוצר לא ממש נהנה מחשבון בוטיק בסניף חשאי של בנק אקסקלוסיבי. כמו עוד 2 מיליון ישראלים, שטייניץ הוא לקוח של בנק הפועלים, בסניף במבשרת ציון

30. כמה עולה לייצר מטבע של 10 אגורות?
13 אגורות, לכל הפחות. לפעמים מאמירה העלות ל־19 אגורות, כמעט פי שניים מערך המטבע. תלוי במחיר המתכות ובשערי החליפין.

31. מי היו 25 החברות הראשונות במדד ת"א־25, וכמה מהן עדיין שם?
עם השקתו ב־1992 נכללו במדד המעו”ף המניות של בזק, אי.די.בי, ים המלח, כלל תעשיות, דסק”ש, כלל ישראל, אלביט, טבע, כלל אלקטרוניקה, כור, מבני תעשיה, אלרון, החברה לישראל, הבינלאומי, נכסים ובנין, פיבי, נייר חדרה, שופרסל, בנק טפחות, אפריקה ישראל, דלק, אזורים, כלכלית ירושלים, טמבור, כלל החזקות ביטוח. שווי השוק של כולן הסתכם אז ב־17.5 מיליארד שקל; היום שווי השוק של החברות במדד הוא כבר 483 מיליארד שקל. רק שש חברות מאז עדיין נכללות בו, וכמעט כולן עברו בדרך אי אלו שינויים, הפרטות, החלפת בעלויות, מיזוגים ורכישות: בזק, טבע, אלביט, החברה לישראל, דלק ומזרחי טפחות.

32. מה הדבר הכי משונה שנסחר בבורסה?

מזג האוויר.

בבורסת CME, הפועלת בשיקגו, במיניאפוליס וקנזס סיטי, אפשר לסחור בחוזים עתידיים ואופציות על מזג האוויר בערים שונות בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. החוזים מתייחסים, בין השאר, לטמפרטורה הממוצעת, לכמות הגשמים באותן ערים ולשאלה אם יירד בעיר שלג או שמא יתקוף אותה הוריקן.

בחוזה עתידי על הטמפרטורה, למשל, מסכימים הצדדים על טמפרטורת בסיס במועד מסוים (בבורסת הסחורות של שיקגו מוסכם על 65 מעלות פרנהייט, שהן 18 מעלות צלזיוס), והקונה או המוכר מקבלים פיצוי על כל מעלה מעל או מתחת לטמפרטורת הבסיס. מצד אחד, זה נשמע לגמרי שוק של הימורים. מצד שני, בעבור חברות שמושפעות ממזג האוויר מדובר בכלי פיננסי לגיטימי. חברת החשמל, למשל, צופה הכנסות מסוימות מחימום בתים בעונת החורף; חוזים עתידיים שצמודים לטמפרטורה יכולים להבטיח לה פיצוי על ההכנסות האבודות במקרה שהחורף יהיה חם מהצפוי. מי שהיתה מחלוצות התחום, אגב, היא ענקית האנרגיה אנרון, שבנתה מאזנים שלמים על דיווחים שקריים ובכיריה סחרו במידע פנים, עד שהיא קרסה, העובדים פוטרו והבכירים הורשעו. את מזג האוויר הם השאירו לאחרים.

33. מהי הפרסומת הראשונה ששודרה בטלוויזיה בישראל?
שידורי ערוץ 2 המסחרי החלו ב־14:00 ב־4 בנובמבר 1993, ביום שידורים של טלעד. הפרסומת הראשונה ששודרה היתה של מסטיק אורביט מבית חברת ריגלי. "היינו מוכנים לשלם כל סכום שנדרש בשביל זה”, אמר בעבר מנכ”ל ריגלי ישראל אלון כהן. זאת היתה הפרסומת שליוותה את אורביט שנים, עם גרף החומציות בפה, ושנהפכה לחלק מהמותג — ולדוגמה לכוחו של הפרסום. "אחרי זה בהרצאות רבות על פרסום נתנו את אורביט כדוגמה מובהקת לאיך בבת אחת מותג שלא היה מוכר הצליח להגיע לחשיפה גדולה ולמכור הרבה בזכות פרסומת בטלוויזיה”, אומר מנכ”ל טלעד דאז עוזי פלד.

34. והאם ערוצי הטלוויזיה משלמים למשרדי הפרסום כדי שיפרסמו אצלם?

כן.

קוראים לזה עמלת יתר – ערוצי הטלוויזיה משלמים לחברות המדיה, שבמקרים רבים שייכות למשרדי הפרסום, מעין תגמול שנועד לתמרץ אותן להמשיך לפרסם בטלוויזיה. גובה עמלת היתר הוא 10% מהיקף הפרסום של אותה חברת מדיה באותו ערוץ, מכלל הקמפיינים של המפרסמים השונים שעובדים איתה. חוץ מעמלת היתר, משרדי הפרסום מקבלים עמלה של 15% מתוך תקציב הפרסום.

בשנים האחרונות החברות המפרסמות התקוממו על נוהל עמלת היתר, וחלקן החלו לדרוש - ולקבל - את עמלת היתר שגוזרים המפרסמים מהקמפיינים שלהן. במקרים אחרים, העמלה מתקתקת כסדרה.

35. אילו היו מחליטים להיטיב איתנו ולחלק את תקציב המדינה לכל האזרחים, כמה כל אחד היה מקבל?

49,130.74 שקל.

תקציב 2012 הוא 384,988,521,000 שקל. אם נחלק אותו ב־7,836,000 אזרחי ישראל, כל אחד יקבל כמעט 50 אלף. השאלה היחידה היא כמה יישאר מזה אחרי מס.

   

לצפייה בשלב העיר לחצו פה

 

לצפייה בשלב היער לחצו פה