למה המים התייקרו? הסיפור האמיתי

עד לפני מספר שנים סופקו המים לתושבי ישראל באמצעות העיריות בלבד, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר עיריות עוברות לאספקת מים באמצעות תאגידי מים.

המעבר הוא בהחלט צעד חיובי, מאחר שריכוז פעילות זו בגוף המופרד מפעילותה הסבוכה והמסורבלת של העירייה, מאפשר תפקוד יעיל, מקצועי וענייני לאין ערוך לעומת המצב שהיה לפני מיסוד תאגידי המים.

לצד היתרונות במיסוד תאגידי המים יש גם חסרונות. החיסרון העיקרי בו נתמקד הוא הוספת המע"מ על חיוב צריכת מים וזאת בשל העובדה שתאגידי המים אוגדו כחברות עסקיות המחויבות לדווח על הכנסותיהם למע"מ.

לפיכך, כתוצאה מהמעבר לתאגידי מים, התייקרו מחירי המים לצרכנים בשיעור של 16%, זאת בשל העמסת שיעור המע"מ על החשבון הסופי. השאלה היא מי הם המפסידים ומי המרוויחים ממהלך זה ומה ניתן לעשות בעניין?

לפי שעה, המפסידים הם כמובן הצרכנים מאחר ותוספת המע"מ מגולגלת במלואה עליהם, שכן תאגידי המים גובים את המע"מ מהצרכנים ומעבירים ישירות למדינה.

המרוויחות הן העיריות והמדינה – העירייה מרוויחה מאחר והיא רשאית לקבל את מע"מ התשומות (באמצעות תאגידי המים) ששילמה עבור ספקים ששירתו אותה בעניין אספקת המים, חשוב לציין שהעירייה הייתה מנועה מלקבל חזרה מע"מ תשומות זה כשסיפקה את המים באופן ישיר ולא באמצעות תאגיד מים מאחר והיא מלכ"ר שאינו רשאי לקזז מע"מ תשומות.

המדינה מרוויחה את המע"מ שגובה תאגיד המים בניכוי מע"מ התשומות אותו קיבלה חזרה העירייה (באמצעות תאגידי המים) כאמור לעיל, מכך יוצא אפוא שהמדינה והעיריות חוגגות על גבו של האזרח ולצערנו שוב קולו של האזרח אינו נשמע.

יתרה מזאת, לאחרונה אנו עדים למאבקים המתנהלים בין העיריות למדינה בין היתר בשל מחירי המים הגבוהים כאשר העיריות דורשות מהמדינה להפחית עבור תושביה את מחירי המים.

לדעתנו, מיתממות העיריות והמדינה יחד שכן המצב לפיו כל המע"מ מגולגל על הצרכנים נוח עבורן, כפי שציינו לעיל ולכן אין הן עוסקות בעניין המע"מ. העמסת המע"מ על הצרכנים אינה מוצדקת ונכון היה לו נשאו בו העיריות ו/או המדינה ובכך כבר היה פוחת המחיר עבור האזרח בשיעור בלתי מבוטל של כ- 16%.

הפתרון לכך מתאפשר בשני אופנים. הראשון הוא הענקת פטור ממע"מ לתאגידי המים ו/או על מכירת מים בכלל. אגב, הוגשה הצעת חוק למתן פטור ממס הכנסה לתאגידי המים ולכן אין זה מופרך להגיש הצעה דומה גם בעניין המע"מ. פתרון זה יחזיר את המצב לקדמותו לפיו מחיר המים לא יכלול את שיעור המע"מ ולכן המחיר יפחת בכ-16% אך העיריות לא יוכלו לקזז את מע"מ התשומות ובכך העיריות הן היחידות שיישאו בנטל המע"מ.

הפתרון השני הוא הטלת מע"מ בשיעור אפס על תאגידי המים ו/או על מכירת מים ובכך שוב יפחת מחיר המים לצרכנים בשיעור של כ-16%. באפשרות זו, העירייה תהיה רשאית לקבל חזרה את מע"מ התשומות האמור ולפיכך באפשרות זו המדינה היא היחידה שתישא בנטל המע"מ.

לפיכך, ישנו מגוון אפשרויות להפחית את מחיר המים לצרכנים ולפיכך מדובר רק ברצונן של המדינה ו/או העיריות לשאת בנטל, ואין זה משנה לאזרח מי הנושא בנטל בין אם מדובר במדינה ובין אם מדובר בעירייה. לכן, ראוי כי ישבו שני גופים אלה ויחליטו באומץ על הצעדים המתבקשים בעניין.